ביאור:בבלי זבחים דף נט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

מזבח העולה [שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה ה' את משה]: מזבח בפתח אהל מועד - ולא כיור בפתח אהל מועד [1]; היכן היה נותנו? בין האולם ולמזבח, משוך קימעא כלפי הדרום [2]. [3]

[4]מאי קסבר [5]? אי קסבר כוליה מזבח בדרום קאי [6] - נוקמיה מכותל היכל ולדרום, בין אולם למזבח [7]? ואי נמי קסבר 'קדושת היכל ואולם חדא היא' [8] - נוקמיה מכותל אולם [9] ולדרום, בבין אולם למזבח [10]!? אי נמי קסבר 'חציו בצפון וחציו בדרום' [11] - נוקמיה מכותל היכל ולדרום בין אולם ולמזבח [12]!? ואי נמי קסבר 'קדושת האולם והיכל חדא היא' [13] - נוקמיה מכותל אולם ולדרום בין אולם ולמזבח [14]!? אלא לאו משום דקסבר 'כוליה מזבח בצפון' [15]!

כי נמי מוקמת לה מכותל היכל ולצפון [16] - הוה ליה בין אולם ולמזבח [17]?

[גירסת רש"י: ונוקמה בין המזבח ולהיכל בצפון [18]?]

– קסבר קדושת היכל [ואולם חדא היא]’ [19].

ונוקמה מכותל אולם ולצפון בבין אולם ולמזבח?

אמר קרא: (ויקרא א יא) [ושחט אתו על ירך המזבח] צפונה [לפני ה' וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב] [20]: שיהא צפון פנוי מכלים [21].

מאן תנא דפליג עליה דרבי יוסי הגלילי [22]?

רבי אליעזר בן יעקב היא, דתניא [ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה ה פרק ז משנה א]: רבי אליעזר בן יעקב אומר: (ויקרא א יא) [ושחט אתו על ירך המזבח] צפונה [לפני ה' וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב] שיהא צפון פנוי מכלום [## אולי הדרוש הוא: בצפון לפני המזבח - ולא לפני דבר אחר ] - ואפילו מן המזבח.

אמר רב: מזבח שנפגם - כל הקדשים שנשחטו שם [23] – פסולין; מקרא הוא בידינו ושכחנוהו.

כי סליק רב כהנא, אשכחיה לרבי שמעון ברבי, דקאמר משום רבי ישמעאל ברבי יוסי: מנין למזבח שנפגם, שכל הקדשים שנשחטו שם פסולין? שנאמר (שמות כ כב) [מזבח אדמה תעשה לי] וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך [את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך]? וכי עליו אתה זובח? אלא כשהוא שלם [24] ולא כשהוא חסר.

אמר: היינו קרא דאישתמיט ליה לרב.

ורבי יוחנן אמר: אחד זה ואחד זה [25] - פסולין [26].

במאי פליגי?

רב סבר בעלי חיים אינן נדחים, ורבי יוחנן סבר בעלי חיים נידחין.

מיתיבי: 'כל הקדשים שהיו עד שלא נבנה המזבח [27] ואחר כך נבנה המזבח - פסולין'

'נבנה' - דחויין מעיקרא נינהו [28]!

אלא: 'עד שלא נהרס המזבח' [29].

'נהרס' - הא איזקון להו [30]?

אלא: 'עד שלא נפגם המזבח ואחר כך נפגם המזבח – פסולין'.

ולא תרוצי קא מתרצת? - [אם היה צורך כל כך לתקן את הגירסה עד כה] אימא ’[כל הקדשים] שנשחטו', [תקן גם 'שהיו' ל'שנשחטו’].

האמר רב גידל אמר רב: 'מזבח שנעקר [31] - מקטירין קטרת במקומו' [32]!?

כדאמר רבא: 'מודה היה רבי יהודה בדמים [33]' - הכא נמי מודה רב בדמים.

מאי 'רבי יהודה'?

דתניא (מלכים א ח סד) ביום ההוא קידש המלך [את] תוך החצר [אשר לפני בית ה' כי עשה שם את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים] כי מזבח הנחשת אשר לפני ה' קטן מהכיל [את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים] - דברים ככתבן [34], דברי רבי יהודה;

אמר לו רבי יוסי:


עמוד ב

והלא כבר נאמר [35] (מלכים א ג ד) [וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה] אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא, ואילו בבית עולמים הוא אומר (מלכים א ח סג) ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח לה' בקר עשרים ושנים אלף [וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית ה' המלך וכל בני ישראל], וכשאתה מגיע לחשבון עולות [36] ולמנין אמות [37] - זה גדול מזה [38]!? אלא מהו 'קטן מהכיל'? [39] כאדם האומר לחבירו [40]: "פלוני - ננס הוא" [41] - ופסול לעבודה [42].

ורבי יהודה - שפיר קאמר רבי יוסי [43]?

רבי יהודה לטעמיה, דאמר: מזבח שעשה משה - גדול היה [44], דתניא: (שמות כז א) [ועשית את המזבח עצי שטים] חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב [רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו]- דברים ככתבן, דברי רבי יוסי; רבי יהודה אומר: נאמר כאן 'רבוע' ונאמר להלן [45] 'רבוע' (יחזקאל מג טז: והאראיל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת רבעיו) - מה להלן [46] מאמצעיתו היה מודד [47] - אף כאן מאמצעיתו היה מודד [48].

והתם מנלן?

דכתיב: והאריאל [49] שתים עשרה אמה לכל רוח [אולי הכוונה ליחזקאל מג,טז: והאראיל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת רבעיו];

או אינו אלא י"ב על י"ב?

כשהוא אומר 'אל ארבעת רבעיו' - מלמד שמאמצע הוא מודד.

ורבי יוסי [50]?

כי גמר גזירה שוה [51] - בגובהה הוא דגמיר [52], דתניא: (שמות כז א) [ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח] ושלש אמות קמתו; דברים ככתבן - דברי רבי יהודה; רבי יוסי אומר: נאמר כאן 'רבוע' (שמות כז א ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו) [53], ונאמר להלן [54]: (שמות לז כה) [ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו] רבוע [ואמתים קמתו ממנו היו קרנתיו]; מה להלן גובהו פי שנים כארכו - אף כאן פי שנים כארכו [55].

אמר לו רבי יהודה: והלא כבר נאמר (שמות כז יח) ארך החצר מאה באמה [ורחב חמשים בחמשים] וקומה חמש אמות [שש משזר ואדניהם נחשת] [56]; אפשר [57] כהן עומד על גבי המזבח [58] ועבודה בידו וכל העם רואין אותו מבחוץ?

אמר לו רבי יוסי: והלא כבר נאמר (במדבר ד כו) ואת קלעי החצר ואת מסך שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח [סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו]: מה משכן [59] עשר אמות [60] - אף מזבח עשר אמות [61], ואומר: (שמות לח יד) קלעים חמש עשרה

הערות[עריכה]

  1. ^ ואין כיור מפסיק בינתיים; למדת משני המקראות הללו שצריך ליתנו כל מה שיכול לקרבו באויר שבין מזבח לאהל מועד, ובלבד שלא יהא מפסיק בין מזבח ולפתח
  2. ^ משוך קימעא מזוית המזבח ולדרום; נמצא שאינו כנגד המזבח כלל, אלא כבין אהל מועד ולמזבח
  3. ^ הכי גרסינן בתורת כהנים ובמסכת מדות; ומדמצריך ליה רבי יוסי הגלילי למשכו מכנגד המזבח ולדרום, והוא אינו צריך להרחיקו אלא מבין המזבח ולפתח - פשוט מיניה דכוליה מזבח בצפון קאי; ולפיכך על כרחו הוא מושכו מכנגד המזבח כולו: שאם נתנו כלל כנגד המזבח – אי אפשר שלא יפסיק בינו ולפתח, כדמפרש ואזיל.
  4. ^ ד
  5. ^ שלא קיים את המקרא שכתב 'בין אהל מועד ובין המזבח' (שמות מ ז), והוא מושכו קימעא
  6. ^ הרבה מן המזבח יש בדרום, כנגד היכל, שלא כנגד הפתח, והיה לו לתתו שם
  7. ^ כלומר: משמתחיל כותל פתח ההיכל ליסתם לדרום, דהיינו בין פתח האולם ולמזבח וכנגד ההיכל, שפתח האולם עודף על של היכל חמש אמות לכל צד
  8. ^ ופתח אולם כפתח היכל, והוצרך למושכו אף מכנגד פתחו של אולם
  9. ^ מסתימת כותל אולם
  10. ^ דהוה ליה אכתי כבין האולם ולמזבח: דכיון דכותל אולם – ככותל היכל, קרי ביה 'בין אהל מועד ולמזבח', ומיקיימי קראי שפיר
  11. ^ יש לו ט"ז אמה בדרום, צא מהן חמש אמות של פתח
  12. ^ עדיין יש לו מקום י"א אמה לתתו שם מכותל מזוזת היכל ולדרום
  13. ^ והוצרך למושכו אף מכנגד פתח אולם
  14. ^ נוקמיה ממקום סתימת פתח אולם ולדרום, בבין האולם ולמזבח, דעדיין יש שם מקום שש אמות
  15. ^ כוליה מזבח בצפון קאי, ודרומו של מזבח - כָּלֶה לפני הפתח
  16. ^ ואם היה נותנו כנגד המזבח כלל
  17. ^ נמצא מפסיק בין מזבח לפתח
  18. ^ מסתימת כותל ההיכל במזוזת צפונית ולצפון
  19. ^ ואינו רשאי להפסיק בין פתח אולם ולמזבח, וכי מוקמת ליה מכותל היכל ולצפון - הוה ליה מפסיק בין אולם ולמזבח
  20. ^ מדהוה ליה למיכתב 'על ירך המזבח צפון' וכתיב 'צפונה' - לדרשא אתא
  21. ^ וכיור - כלי הוא
  22. ^ ואומר: כוליה בדרום קאי
  23. ^ בעזרה
  24. ^ והאי 'עליו' - בגינו ובשבילו קאמר
  25. ^ בין שנשחטו בשעת פגימתן בין שנשחטו אחר תיקונו
  26. ^ כל הקדשים שהיו קדושין באותה שעה, לפי שנראו ונדחו; וקסבר בעלי חיים נדחין כשחוטין
  27. ^ משמע: קודם שלא בנאוהו בני הגולה
  28. ^ שכשהוקדשו - לא נראו; שמע מיניה דחוי מעיקרו הוי דחוי ותקשה למאן דאמר לא הוי דחוי
  29. ^ משמע: בימי נבוכדנצר היו
  30. ^ עד שלא נבנה בית שני, ופשיטא דפסולין, דגבי מומין קתני להו בבכורות (דף מא.) 'הזקן והחולה והמזוהם'
  31. ^ במזבח פנימי קמיירי, וקא סלקא דעתך הוא הדין לחיצון
  32. ^ קשיא דרב אדרב, דאמר לעיל: 'כל הקדשים שנשחטו שם פסולין'
  33. ^ דבעינן מזבח
  34. ^ שקדש את הרצפה כולה לשם מזבח: להקטיר עליה, לפי שהיה המזבח קטן מהכיל עולות ושלמים שהקריבו לחנוכת המזבח; ואמרינן לקמן: לרבי יהודה - הכי משמע קרא: כי מזבח אבנים אשר תחת מזבח הנחושת... קטן היה
  35. ^ במזבח שעשה משה במדבר שהיה בנוב וגבעון
  36. ^ של חנוכת המזבח
  37. ^ שהיה מזבח אבנים של שלמה עודף עליו
  38. ^ זה של שלמה גדול משל משה לפי צורך העולות, שהרי מזבח של משה כתיב ביה חמש אמות אורך וה' אמות רוחב (שמות כז א); צא מהם מקום הקרנות: אמה לכל צד, ומקום הילוך רגלי הכהנים: אמה לפנים מן הקרנות סביב המערכה, נמצא מקום המערכה אמה על אמה!? - הכי אמרינן לקמן בפירקין (דף סב.): יסוד וסובב לא היו ממעטין בארכו ורחבו, לפי שמקיפין ובולטין סביביו מעשה רשת נחושת, והוא היה סובבו; ובמזבח שעשה שלמה היה מקום המערכה עשרים על עשרים לרבי יוסי, כדתנן במסכת מדות (דף לה:); חלקהו ל עשרים רצועות כל אחת ואחת ברוחב אמה ואורך עשרים - הרי ארבע מאות אורך ברוחב אמה, ואין לך אמה על אמה שאינה מחזקת לבער אלף ליום: שהיתה אש של שמים ממהרת לאכול! הרי ארבע מאות אלף
  39. ^ לאו במזבח אבנים קאמר, ומשום ההוא יומא, אלא למזבח הנחשת קאמר, ובא לפוסלו לעולם, שסילקוֹ! ומה שתלה הכתוב קטנו בעולות של אותו היום - לישנא מעליא נקט:
  40. ^ באדם שנפסל
  41. ^ לישנא מעליא, ולא אמר "נפסל פלוני"
  42. ^ לאו מסקנא דאדם אומר, אלא רבי יוסי קאמר לה: ואותו פלוני פסול לעבודה, והוא קורא לו 'ננס'
  43. ^ ולמה לו לקדושי רצפה
  44. ^ וכשאתה מגיע לחשבון עולות ומנין אמות שבשניהם - נמצא של שלמה קטן לפי הצורך
  45. ^ בשל יחזקאל, שנתנבא על בית שני או על העתיד
  46. ^ מדה האמורה בו
  47. ^ כדמפרש ואזיל
  48. ^ אף כאן מודד ה' על ה' מאמצעיתו לכל רוח; נמצא עשר על עשר; צא מהן אמה מכאן ואמה מכאן לקרנות, וכן למקום הילוך - הרי שש על שש מקום המערכה; ושל שלמה עשרים על עשרים מקום המערכה; עשה ממנו שלש רצועות של שש רוחב - נשארו שתי אמות בארך עשרים; חלוק שלש הרצועות לרחבו [לחתיכות רבועות של שש שש] - תמצא בכל אחת שלש חתיכות רבועות של שש שש - הרי תשע, ועוד נשארו בכל אחת שתי אמות בארך ששה; קרבם זו אצל זו - הרי שש על שש - הרי עשר חתיכות רבועות, ועוד צרף הרצועה הארוכה עשרים ורחבה שתים - ותמצא שש על שש - הרי אחד עשרה [חתיכות מרובעות], ושתי אמות על שתי אמות; נמצא של משה אחד מי"א כשל שלמה, ומגיע לחשבון י"א אלפים עולות ותו לא, ובחנוכתו כתיב 'בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף' (מלכים א ח סג)
  49. ^ מקום מערכה של מזבח
  50. ^ דאמר דברים ככתבן
  51. ^ ד'רבוע' 'רבוע'
  52. ^ ולאו מרבוע דיחזקאל, אלא מ'רבוע' דכתיב במזבח הפנימי דמשה
  53. ^ ובמזבח הנחשת כתיב
  54. ^ במזבח הזהב
  55. ^ הרי עשר אמות; ולקמן מפרש רבי יוסי מאי 'ושלש [אמות] קומתו'
  56. ^ דאין גובה היקף הקלעים של חצר אלא חמש אמות
  57. ^ שיהא
  58. ^ בראש המזבח
  59. ^ צריך קלעים לחצר סביביו מוקף גובה
  60. ^ דהא הכי הוה גובהה, דכתיב (שמות כו טז) עשר אמות אורך הקרש
  61. ^ צריך להיות מוקף קלעים גובה עשר אמות