ביאור:בבלי זבחים דף ע

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

האי [1] - נמי תיפוק לי [2] מ-וחלב נבלה [(ויקרא ז כד) וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו] [3]: מי שאיסורו משום 'בל תאכל חלב נבלה [4], יצאתה זו שאין איסורה משום 'בל תאכל חלב נבלה' אלא משום טמא [5]!? אלא [6] האי 'טריפה' מיבעי לאיתויי חיה [7]: סלקא דעתך אמינא מי שחלבה אסור ובשרה מותר [8], יצאת זו [9] שחלבה ובשרה מותר [10]? קא משמע לן [11]!

אמר ליה [12]: מאי שנא טמאה [13], דאין חלבה חלוק מבשרה [14] - חיה נמי אין חלבה חלוק מבשרה [15]? ועוד [16]: הכתיב 'ואכל לא תאכלוהו' [17]!?

אלא אמר אביי: טריפה - לגופיה איצטריך [18]: שלא תאמר 'הואיל וטמאה אסורה מחיים וטריפה אסורה מחיים, מה טמאה חלבה טמא - אף טריפה חלבה טמא.

אי הכי - האי [19] נמי מיבעי [20]: שלא תאמר 'הואיל ועוף טמא אסור באכילה, וטריפה אסורה באכילה: מה עוף טמא אינו מטמא - אף טריפה אינה מטמאה'! ועוד [21]: מי איכא למילף טרפה מטמאה [22]? טמאה לא היתה לה שעת הכושר, טריפה היתה לה שעת הכושר! וכי תימא טריפה מבטן מאי איכא למימר? - במינה מיהא איכא!

אלא אמר רבא: התורה אמרה [23]: יבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב, יבא איסור טריפה ויחול על איסור חלב [24], וצריכי: דאי אשמעינן נבילה - משום דמטמיא [25], אבל טריפה אימא לא! ואי אשמעינן טריפה - משום דאיסורה מחיים, אבל נבילה אימא לא! – צריכא.

ורבי מאיר [26], האי 'טריפה' [27] - מאי עביד ליה?

מיבעי ליה למעוטי שחיטה שהיא לפנים [28].

ורבי יהודה?

'טריפה' אחרינא כתיב [29].

ורבי מאיר?

חד למעוטי שחיטה שהיא לפנים, וחד למעוטי עוף טמא [30].

ורבי יהודה?

מ'נבלה' נפקא ליה [31].

ורבי מאיר, האי 'נבלה' מאי עביד לה?

[32] לשיעור אכילה בכזית [33].

ותיפוק לי מקרא קמא [34]?

מדאפקיה רחמנא בלשון אכילה - חד לשיעור אכילה בכזית וחד לשיעור אכילה בכדי אכילת פרס [35]: סלקא דעתא אמינא 'הואיל וחידוש הוא [36] - יותר מכדי אכילת פרס נמי ליטמא' - קא משמע לן.

תנו רבנן [ספרא צו פרשה י משנה ה, בשנויים]: (ויקרא ז כד) וחלב נבלה וחלב טרפה [יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו] - בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר [37];

אתה אומר בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר - או אינו אלא בחלב בהמה טמאה?

אמרת': 'טיהר מכלל שחוטה [38] וטיהר מכלל חלב [39]: מה כשטיהר מכלל שחוטה [40] - בטהורה ולא בטמאה [41], אף כשטיהר מכלל חלב [42] - בטהורה [43], ולא בטמאה!

או כלך לדרך זו: טיהר מכלל נבילה וטיהר מכלל חלב: מה כשטיהר מכלל נבילה - בטמאה ולא בטהורה, אף כשטיהר מכלל חלב בטמאה ולא בטהורה [44]

אמרת


עמוד ב

כשבא בדרך זו היא בטהורה, כשבא בדרך זו היא בטמאה! [45] - תלמוד לומר: 'טריפה' מי שיש במינה טריפה;

אוציא את הטמאה שאין במינה טריפה, ולא אוציא את החיה שיש במינה טריפה?

תלמוד לומר: (ויקרא ז כד) [וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכהו] ואכל לא תאכלוהו: מי שחלבה אסור ובשרה מותר, יצא חיה שחלבה ובשרה מותר.

אמר ליה רב יעקב בר אבא לרבא: אלא מעתה [46]: נבלת בהמה טהורה - הוא דמטמאה, נבלת בהמה טמאה לא מטמאה!?

אמר ליה: כמה סבי שבישתו בה [47]! סיפא [48] - אתאן לנבלת עוף טמא [49]!

אמר רבי יוחנן: לא טיהר רבי מאיר [50] אלא בתמימין [51], אבל בבעלי מומין – לא!

ורבי אלעזר אמר: אפילו בבעלי מומין.

איתמר נמי: אמר רב ביבי אמר רבי אלעזר: מטהר היה רבי מאיר בבעלי מומין ואפילו באווזין ותרנגולין [52].

בעי רבי ירמיה: ערף עז [53][54] מהו? אווזין ותרנגולין טעמא מאי? דמינא דעופות נינהו, אבל עז - לאו מינא דעגלה נינהו [55]? או דילמא מינא דבהמה הוא [56]?

יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא; אמר ליה אביי: מכלל דעגלה ערופה טהורה היא!?

אמר ליה: אִין! אמרי דבי רבי ינאי: כפרה כתיב בה (דברים כא ח: כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם), כקדשים.

מתיב רב נתן אבוה דרב הונא <בר נתן>: 'ואכל לא תאכלוהו; אין לי [57] אלא חלב שאסור באכילה ומותר בהנאה [58], חלב של שור הנסקל ועגלה ערופה [59] מנין [60]? - תלמוד לומר: (ויקרא ז כג) [דבר אל בני ישראל לאמר] כל חלב [שור וכשב ועז לא תאכלו] [61]', ואי סלקא דעתא עגלה ערופה טהורה היא - [62] היא טהורה וחלבה טמא?

היכא דערף מיערף לא איצטריכא ליה, כי איצטריכא היכא דשחטה מישחט [63], ותיהני ליה שחיטה [64] לטהרה [65] מידי נבלה [66]!

לא, צריכא שמתה [67]

מכלל דמחיים אסורה [68]!?

אִין! אמר רבי ינאי: גבול שמעתי [69] ושכחתי!

ונסבין חברייא למימר [70]: ירידתה לנחל איתן היא אוסרתה [71].

הדרן עלך חטאת העוף


זבחים פרק שמיני כל הזבחים דף ע,ב

משנה:

כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות, או בשור הנסקל - אפילו אחת בריבוא - ימותו כולן [72];

נתערבו [73] בשור שנעבדה בו עבירה [74], [75] או

הערות[עריכה]

  1. ^ חלב טמאה
  2. ^ דמטמא
  3. ^ דמהיכא תיתי לטהרה? מהאי קרא דיֵעשה לכל מלאכה? האי לאו בטמאה כתיב, דהא כתיב ואכל לא תאכלוהו לחלב
  4. ^ ובשרה מותר - טיהרתי לך [יעשה לכל מלאכה (ויקרא ז כד)]
  5. ^ שכולה אסורה משום 'בל תאכל טמא', ואכתי אימא טריפה למה נאמרה כו'
  6. ^ שינויא הוא:
  7. ^ לאיתויי חיה טהורה שמתה, שחלבה טהור
  8. ^ טיהרתי לך חלבה מכלל 'נבילה'
  9. ^ אבל חיה
  10. ^ לענין נבילה נמי יטמא, כבשרה
  11. ^ טריפה: כל שיש במינו טריפה, ואפילו חיה
  12. ^ ופרכינן
  13. ^ דלא נפקא לן לטהר חלבה מהאי קרא
  14. ^ ולא קרינא ואכל לא תאכלוהו לחלב לחודיה, שהרי הכל איסור
  15. ^ לאיסורו, ולא קרינא ביה ואכל לא תאכלוהו
  16. ^ ממשמעותא דקרא נמי תיקשה לן: דלא בחלב חיה קאי
  17. ^ ולקמן ילפינן מינה בברייתא בשמעתין: בחלב חיה נבילה - לא טיהר מכלל טומאה
  18. ^ לטהר חלב טריפה שמתה, ולעולם טריפה חיה; ודקאמרת 'הרי נבילה אמורה' – איצטריך
  19. ^ טריפה דכתיב גבי עוף
  20. ^ איצטריך לגופיה, ולומר: 'עוף שמתה מטמא בבית הבליעה'
  21. ^ גבי בהמה
  22. ^ דניבעי קרא לטהר
  23. ^ בא הכתוב לומר לך
  24. ^ ומשום אכל לא תאכלוהו דסיפיה דקרא פירש בו [וחלב] נבילה [וחלב] טריפה: לחייב את האוכלו משום חלב ומשום נבילה ומשום טריפה: שלא תאמר 'אין איסור נבילה וטריפה חלין על איסור חלב שקדם לכולם'
  25. ^ הילכך חמירא לחול על איסור חלב
  26. ^ דאמר: עוף - שחיטתו מטהרת טריפתו
  27. ^ דגבי עוף [ויקרא כב,ח: נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני ה’]
  28. ^ וכדאמרן (לעיל דף סט.): מה טריפה שווה בפנים כבחוץ - יצא השוחט עוף חולין בפנים כו'
  29. ^ גבי נבילת עוף טהור: וכל נפש אשר תאכל נבילה וטריפה באזרח ובגר וכבס בגדיו (ויקרא יז טו) וחד נבילה וטריפה לא יאכל לטמאה בה [אני ה’] (ויקרא כב ח)
  30. ^ דדרשינן: מי שיש במינו טריפה
  31. ^ עוף טמא - מקרא יתירא ד'נבילה [וטרפה] לא יאכל' (ויקרא כב ח) נפקא ליה: דלא איצטריך אלא לדרוש ולומר: מי שאזהרתו משום 'בל תאכל נבילה', יצא זה שאין איסורו משום 'בל תאכל נבילה' אלא משום 'בל תאכל טמא'
  32. ^ קרא יתירא דנבילה לא יאכל (ויקרא כב ח) מיבעיא ליה ללמד טומאתו:
  33. ^ שאינו מטמא אלא כשיעור איסור אכילתו, דהיינו כזית
  34. ^ וכל הנפש אשר תאכל (ויקרא יז טו)
  35. ^ שאם שהה באכילת כזית יותר מכדי אכילת פרס הרי היא כשאר אכילות שאין מצטרפין לעונשין ואף זו אין מצטרפת ליטמא בבית הבליעה
  36. ^ שלא מצינו בתורה טומאה כזו: שאין לו טומאה מבחוץ ובבית הבליעה באה לו טומאה
  37. ^ לטהרו מלטמא משום נבילות
  38. ^ טיהר מלטמא מטעם שחיטה: שהשחיטה מטהרתה
  39. ^ מטעם חלב טיהר את הנבילה מלטמא: שכתב כאן שחלב נבילה טהור
  40. ^ בשר שחוטה מלטמא
  41. ^ טהורה טיהר, ולא טמאה: דטמאה אין שחיטתה מטהרתה, דילפינן לה בתורת כהנים מקרא יתירא ולאלה תטמאו כל הנוגע בהם במותם (ויקרא יא לא), והאי בהם - יתירא הוא, לומר: אף על פי שהן שחוטין; ומה אני מקיים במותם? - במותם ולא בחייהם, ובבהמה טמאה כתיב - דסמוך ליה – ויקרא יא כו כל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה [ושסע איננה שסעת וגרה אינה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא]
  42. ^ מלטמא
  43. ^ טיהר
  44. ^ הכי גרסינן בתורת כהנים '[לא כגירסתנו]': אמרת? או כלך לדרך זו: טיהר מכלל נבילה וטיהר מכלל חלב; מה כשטיהר מכלל נבילה - בטמאה ולא בטהורה, אף כשטיהר כו' טיהר בשר נבילה מלטמא; ולקמן מפרש לה בנבלת עוף טמא, וטיהר מכלל חלב, כדאמרן - בטמאה ולא בטהורה: עוף טמא טיהר מלטמא בבית הבליעה, ולא עוף טהור
  45. ^ הילכך מדינא לא נפקא
  46. ^ אמתניתין פריך, דקתני מה כשטהר מכלל נבילה - בטמאה ולא בטהורה
  47. ^ תמיה אני על זקנים מרובין שכמותכם שנשתבשתם בה
  48. ^ דקתני 'טיהר מכלל נבילה'
  49. ^ שטיהרה הכתוב מלטמא בבית הבליעה
  50. ^ במליקת טריפה
  51. ^ דשייכא בהו מליקה
  52. ^ דלאו בני מזבח הן, ובלבד שיהו קדשים בפנים, דהא טריפה נמי לא חזיא בתורין ובני יונה – וטיהרה, הואיל ומליקה הכשר קדשים בפנים היא
  53. ^ על החלל במקום עגלה ערופה
  54. ^ לרבי מאיר
  55. ^ שזו מין גסה וזו מין דקה
  56. ^ מי אמרינן כי היכי דמטהר מליקת אווזין קדשים בפנים הואיל ומליקת שום עוף בפנים הוא - הכי נמי: עריפה הכשר טהרת עגלה היא מידי נבילה, כדאמרינן לקמן
  57. ^ שטהור מידי נבילה
  58. ^ כדכתיב יעשה לכל מלאכה (ויקרא ז כד)
  59. ^ שאסור בהנאה
  60. ^ שטהור
  61. ^ דסמיך ליה [פסוק כה] כי כל אוכל חלב [מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה לה' ונכרתה הנפש האכלת מעמיה]
  62. ^ איצטריך קרא לטהר חלבה? - וכי
  63. ^ משנאסרה בהנאה מחיים, כדמפרש לקמיה דמחיים נאסרה
  64. ^ אף על פי שאינה מתירתה לא באכילה ולא בהנאה
  65. ^ תטהרנה מלטמא
  66. ^ דאין לך שחוטה בבהמה טהורה שמטמאה
  67. ^ דהשתא בשרה טמאה, ואיצטריך לטהר חלבה: שלא תאמר 'לא טיהר אלא חלב שאתה קורא בו יעשה לכל מלאכה'
  68. ^ ואף על פי שלא נערפה, מדקתני 'חלב עגלה ערופה - מנין', ואוקימתה בשמתה
  69. ^ בה מאימתי
  70. ^ וסבורין התלמידין מדעתם לומר
  71. ^ ובקידושין יליף לה דנאסרה מחיים
  72. ^ השתא משמע אחת כשירה ברבוא של חטאות המתות; הילכך פריך בגמרא: מאי אפילו? הא הוו מתות רובא, דקתני 'שנתערבו בחטאות המתות'!? חמש חטאות מתות נינהו: וולד חטאת [1], ותמורת חטאת [2], וחטאת שמתו בעליה [3], ושכיפרו בעליה באחר [4], ושעיברה ושנתה [5]
  73. ^ זבחים כשרים
  74. ^ אחד באחד
  75. ^ ומפרש ואזיל מאי היא: כגון