ביאור:בבלי זבחים דף ע

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

האי ^[1] - נמי תיפוק לי ^[2] מ-וחלב נבלה [(ויקרא ז כד) וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו] ^[3]: מי שאיסורו משום 'בל תאכל חלב נבלה ^[4], יצאתה זו שאין איסורה משום 'בל תאכל חלב נבלה' אלא משום טמא ^[5]!? אלא ^[6] האי 'טריפה' מיבעי לאיתויי חיה ^[7]: סלקא דעתך אמינא מי שחלבה אסור ובשרה מותר ^[8], יצאת זו ^[9] שחלבה ובשרה מותר ^[10]? קא משמע לן ^[11]!

אמר ליה ^[12]: מאי שנא טמאה ^[13], דאין חלבה חלוק מבשרה ^[14] - חיה נמי אין חלבה חלוק מבשרה ^[15]? ועוד ^[16]: הכתיב 'ואכל לא תאכלוהו' ^[17]!?

אלא אמר אביי: טריפה - לגופיה איצטריך ^[18]: שלא תאמר 'הואיל וטמאה אסורה מחיים וטריפה אסורה מחיים, מה טמאה חלבה טמא - אף טריפה חלבה טמא.

אי הכי - האי ^[19] נמי מיבעי ^[20]: שלא תאמר 'הואיל ועוף טמא אסור באכילה, וטריפה אסורה באכילה: מה עוף טמא אינו מטמא - אף טריפה אינה מטמאה'! ועוד ^[21]: מי איכא למילף טרפה מטמאה ^[22]? טמאה לא היתה לה שעת הכושר, טריפה היתה לה שעת הכושר! וכי תימא טריפה מבטן מאי איכא למימר? - במינה מיהא איכא!

אלא אמר רבא: התורה אמרה ^[23]: יבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב, יבא איסור טריפה ויחול על איסור חלב ^[24], וצריכי: דאי אשמעינן נבילה - משום דמטמיא ^[25], אבל טריפה אימא לא! ואי אשמעינן טריפה - משום דאיסורה מחיים, אבל נבילה אימא לא! – צריכא.

ורבי מאיר ^[26], האי 'טריפה' ^[27] - מאי עביד ליה?

מיבעי ליה למעוטי שחיטה שהיא לפנים ^[28].

ורבי יהודה?

'טריפה' אחרינא כתיב ^[29].

ורבי מאיר?

חד למעוטי שחיטה שהיא לפנים, וחד למעוטי עוף טמא ^[30].

ורבי יהודה?

מ'נבלה' נפקא ליה ^[31].

ורבי מאיר, האי 'נבלה' מאי עביד לה?

^[32] לשיעור אכילה בכזית ^[33].

ותיפוק לי מקרא קמא ^[34]?

מדאפקיה רחמנא בלשון אכילה - חד לשיעור אכילה בכזית וחד לשיעור אכילה בכדי אכילת פרס ^[35]: סלקא דעתא אמינא 'הואיל וחידוש הוא ^[36] - יותר מכדי אכילת פרס נמי ליטמא' - קא משמע לן.

תנו רבנן [ספרא צו פרשה י משנה ה, בשנויים]: (ויקרא ז כד) וחלב נבלה וחלב טרפה [יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו] - בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר ^[37];

אתה אומר בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר - או אינו אלא בחלב בהמה טמאה?

אמרת': 'טיהר מכלל שחוטה ^[38] וטיהר מכלל חלב ^[39]: מה כשטיהר מכלל שחוטה ^[40] - בטהורה ולא בטמאה ^[41], אף כשטיהר מכלל חלב ^[42] - בטהורה ^[43], ולא בטמאה!

או כלך לדרך זו: טיהר מכלל נבילה וטיהר מכלל חלב: מה כשטיהר מכלל נבילה - בטמאה ולא בטהורה, אף כשטיהר מכלל חלב בטמאה ולא בטהורה ^[44]

אמרת

עמוד ב

כשבא בדרך זו היא בטהורה, כשבא בדרך זו היא בטמאה! ^[45] - תלמוד לומר: 'טריפה' מי שיש במינה טריפה;

אוציא את הטמאה שאין במינה טריפה, ולא אוציא את החיה שיש במינה טריפה?

תלמוד לומר: (ויקרא ז כד) [וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכהו] ואכל לא תאכלוהו: מי שחלבה אסור ובשרה מותר, יצא חיה שחלבה ובשרה מותר.

אמר ליה רב יעקב בר אבא לרבא: אלא מעתה ^[46]: נבלת בהמה טהורה - הוא דמטמאה, נבלת בהמה טמאה לא מטמאה!?

אמר ליה: כמה סבי שבישתו בה ^[47]! סיפא ^[48] - אתאן לנבלת עוף טמא ^[49]!

אמר רבי יוחנן: לא טיהר רבי מאיר ^[50] אלא בתמימין ^[51], אבל בבעלי מומין – לא!

ורבי אלעזר אמר: אפילו בבעלי מומין.

איתמר נמי: אמר רב ביבי אמר רבי אלעזר: מטהר היה רבי מאיר בבעלי מומין ואפילו באווזין ותרנגולין ^[52].

בעי רבי ירמיה: ערף עז ^[53] – ^[54] מהו? אווזין ותרנגולין טעמא מאי? דמינא דעופות נינהו, אבל עז - לאו מינא דעגלה נינהו ^[55]? או דילמא מינא דבהמה הוא ^[56]?

יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא; אמר ליה אביי: מכלל דעגלה ערופה טהורה היא!?

אמר ליה: אִין! אמרי דבי רבי ינאי: כפרה כתיב בה (דברים כא ח: כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם), כקדשים.

מתיב רב נתן אבוה דרב הונא <בר נתן>: 'ואכל לא תאכלוהו; אין לי ^[57] אלא חלב שאסור באכילה ומותר בהנאה ^[58], חלב של שור הנסקל ועגלה ערופה ^[59] מנין ^[60]? - תלמוד לומר: (ויקרא ז כג) [דבר אל בני ישראל לאמר] כל חלב [שור וכשב ועז לא תאכלו] ^[61]', ואי סלקא דעתא עגלה ערופה טהורה היא - ^[62] היא טהורה וחלבה טמא?

היכא דערף מיערף לא איצטריכא ליה, כי איצטריכא היכא דשחטה מישחט ^[63], ותיהני ליה שחיטה ^[64] לטהרה ^[65] מידי נבלה ^[66]!

לא, צריכא שמתה ^[67]

מכלל דמחיים אסורה ^[68]!?

אִין! אמר רבי ינאי: גבול שמעתי ^[69] ושכחתי!

ונסבין חברייא למימר ^[70]: ירידתה לנחל איתן היא אוסרתה ^[71].

הדרן עלך חטאת העוף

זבחים פרק שמיני כל הזבחים דף ע,ב

משנה:

כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות, או בשור הנסקל - אפילו אחת בריבוא - ימותו כולן ^[72];

נתערבו ^[73] בשור שנעבדה בו עבירה ^[74], ^[75] או

הערות

^ חלב טמאה
^ דמטמא
^ דמהיכא תיתי לטהרה? מהאי קרא דיֵעשה לכל מלאכה? האי לאו בטמאה כתיב, דהא כתיב ואכל לא תאכלוהו לחלב
^ ובשרה מותר - טיהרתי לך [יעשה לכל מלאכה (ויקרא ז כד)]
^ שכולה אסורה משום 'בל תאכל טמא', ואכתי אימא טריפה למה נאמרה כו'
^ שינויא הוא:
^ לאיתויי חיה טהורה שמתה, שחלבה טהור
^ טיהרתי לך חלבה מכלל 'נבילה'
^ אבל חיה
^ לענין נבילה נמי יטמא, כבשרה
^ טריפה: כל שיש במינו טריפה, ואפילו חיה
^ ופרכינן
^ דלא נפקא לן לטהר חלבה מהאי קרא
^ ולא קרינא ואכל לא תאכלוהו לחלב לחודיה, שהרי הכל איסור
^ לאיסורו, ולא קרינא ביה ואכל לא תאכלוהו
^ ממשמעותא דקרא נמי תיקשה לן: דלא בחלב חיה קאי
^ ולקמן ילפינן מינה בברייתא בשמעתין: בחלב חיה נבילה - לא טיהר מכלל טומאה
^ לטהר חלב טריפה שמתה, ולעולם טריפה חיה; ודקאמרת 'הרי נבילה אמורה' – איצטריך
^ טריפה דכתיב גבי עוף
^ איצטריך לגופיה, ולומר: 'עוף שמתה מטמא בבית הבליעה'
^ גבי בהמה
^ דניבעי קרא לטהר
^ בא הכתוב לומר לך
^ ומשום אכל לא תאכלוהו דסיפיה דקרא פירש בו [וחלב] נבילה [וחלב] טריפה: לחייב את האוכלו משום חלב ומשום נבילה ומשום טריפה: שלא תאמר 'אין איסור נבילה וטריפה חלין על איסור חלב שקדם לכולם'
^ הילכך חמירא לחול על איסור חלב
^ דאמר: עוף - שחיטתו מטהרת טריפתו
^ דגבי עוף [ויקרא כב,ח: נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני ה’]
^ וכדאמרן (לעיל דף סט.): מה טריפה שווה בפנים כבחוץ - יצא השוחט עוף חולין בפנים כו'
^ גבי נבילת עוף טהור: וכל נפש אשר תאכל נבילה וטריפה באזרח ובגר וכבס בגדיו (ויקרא יז טו) וחד נבילה וטריפה לא יאכל לטמאה בה [אני ה’] (ויקרא כב ח)
^ דדרשינן: מי שיש במינו טריפה
^ עוף טמא - מקרא יתירא ד'נבילה [וטרפה] לא יאכל' (ויקרא כב ח) נפקא ליה: דלא איצטריך אלא לדרוש ולומר: מי שאזהרתו משום 'בל תאכל נבילה', יצא זה שאין איסורו משום 'בל תאכל נבילה' אלא משום 'בל תאכל טמא'
^ קרא יתירא דנבילה לא יאכל (ויקרא כב ח) מיבעיא ליה ללמד טומאתו:
^ שאינו מטמא אלא כשיעור איסור אכילתו, דהיינו כזית
^ וכל הנפש אשר תאכל (ויקרא יז טו)
^ שאם שהה באכילת כזית יותר מכדי אכילת פרס הרי היא כשאר אכילות שאין מצטרפין לעונשין ואף זו אין מצטרפת ליטמא בבית הבליעה
^ שלא מצינו בתורה טומאה כזו: שאין לו טומאה מבחוץ ובבית הבליעה באה לו טומאה
^ לטהרו מלטמא משום נבילות
^ טיהר מלטמא מטעם שחיטה: שהשחיטה מטהרתה
^ מטעם חלב טיהר את הנבילה מלטמא: שכתב כאן שחלב נבילה טהור
^ בשר שחוטה מלטמא
^ טהורה טיהר, ולא טמאה: דטמאה אין שחיטתה מטהרתה, דילפינן לה בתורת כהנים מקרא יתירא ולאלה תטמאו כל הנוגע בהם במותם (ויקרא יא לא), והאי בהם - יתירא הוא, לומר: אף על פי שהן שחוטין; ומה אני מקיים במותם? - במותם ולא בחייהם, ובבהמה טמאה כתיב - דסמוך ליה – ויקרא יא כו כל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה [ושסע איננה שסעת וגרה אינה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא]
^ מלטמא
^ טיהר
^ הכי גרסינן בתורת כהנים '[לא כגירסתנו]': אמרת? או כלך לדרך זו: טיהר מכלל נבילה וטיהר מכלל חלב; מה כשטיהר מכלל נבילה - בטמאה ולא בטהורה, אף כשטיהר כו' טיהר בשר נבילה מלטמא; ולקמן מפרש לה בנבלת עוף טמא, וטיהר מכלל חלב, כדאמרן - בטמאה ולא בטהורה: עוף טמא טיהר מלטמא בבית הבליעה, ולא עוף טהור
^ הילכך מדינא לא נפקא
^ אמתניתין פריך, דקתני מה כשטהר מכלל נבילה - בטמאה ולא בטהורה
^ תמיה אני על זקנים מרובין שכמותכם שנשתבשתם בה
^ דקתני 'טיהר מכלל נבילה'
^ שטיהרה הכתוב מלטמא בבית הבליעה
^ במליקת טריפה
^ דשייכא בהו מליקה
^ דלאו בני מזבח הן, ובלבד שיהו קדשים בפנים, דהא טריפה נמי לא חזיא בתורין ובני יונה – וטיהרה, הואיל ומליקה הכשר קדשים בפנים היא
^ על החלל במקום עגלה ערופה
^ לרבי מאיר
^ שזו מין גסה וזו מין דקה
^ מי אמרינן כי היכי דמטהר מליקת אווזין קדשים בפנים הואיל ומליקת שום עוף בפנים הוא - הכי נמי: עריפה הכשר טהרת עגלה היא מידי נבילה, כדאמרינן לקמן
^ שטהור מידי נבילה
^ כדכתיב יעשה לכל מלאכה (ויקרא ז כד)
^ שאסור בהנאה
^ שטהור
^ דסמיך ליה [פסוק כה] כי כל אוכל חלב [מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה לה' ונכרתה הנפש האכלת מעמיה]
^ איצטריך קרא לטהר חלבה? - וכי
^ משנאסרה בהנאה מחיים, כדמפרש לקמיה דמחיים נאסרה
^ אף על פי שאינה מתירתה לא באכילה ולא בהנאה
^ תטהרנה מלטמא
^ דאין לך שחוטה בבהמה טהורה שמטמאה
^ דהשתא בשרה טמאה, ואיצטריך לטהר חלבה: שלא תאמר 'לא טיהר אלא חלב שאתה קורא בו יעשה לכל מלאכה'
^ ואף על פי שלא נערפה, מדקתני 'חלב עגלה ערופה - מנין', ואוקימתה בשמתה
^ בה מאימתי
^ וסבורין התלמידין מדעתם לומר
^ ובקידושין יליף לה דנאסרה מחיים
^ השתא משמע אחת כשירה ברבוא של חטאות המתות; הילכך פריך בגמרא: מאי אפילו? הא הוו מתות רובא, דקתני 'שנתערבו בחטאות המתות'!? חמש חטאות מתות נינהו: וולד חטאת [1], ותמורת חטאת [2], וחטאת שמתו בעליה [3], ושכיפרו בעליה באחר [4], ושעיברה ושנתה [5]
^ זבחים כשרים
^ אחד באחד
^ ומפרש ואזיל מאי היא: כגון

[1] חלב טמאה

[2] דמטמא

[3] דמהיכא תיתי לטהרה? מהאי קרא דיֵעשה לכל מלאכה? האי לאו בטמאה כתיב, דהא כתיב ואכל לא תאכלוהו לחלב

[4] ובשרה מותר - טיהרתי לך [יעשה לכל מלאכה (ויקרא ז כד)]

[5] שכולה אסורה משום 'בל תאכל טמא', ואכתי אימא טריפה למה נאמרה כו'

[6] שינויא הוא:

[7] לאיתויי חיה טהורה שמתה, שחלבה טהור

[8] טיהרתי לך חלבה מכלל 'נבילה'

[9] אבל חיה

[10] לענין נבילה נמי יטמא, כבשרה

[11] טריפה: כל שיש במינו טריפה, ואפילו חיה

[12] ופרכינן

[13] דלא נפקא לן לטהר חלבה מהאי קרא

[14] ולא קרינא ואכל לא תאכלוהו לחלב לחודיה, שהרי הכל איסור

[15] לאיסורו, ולא קרינא ביה ואכל לא תאכלוהו

[16] ממשמעותא דקרא נמי תיקשה לן: דלא בחלב חיה קאי

[17] ולקמן ילפינן מינה בברייתא בשמעתין: בחלב חיה נבילה - לא טיהר מכלל טומאה

[18] לטהר חלב טריפה שמתה, ולעולם טריפה חיה; ודקאמרת 'הרי נבילה אמורה' – איצטריך

[19] טריפה דכתיב גבי עוף

[20] איצטריך לגופיה, ולומר: 'עוף שמתה מטמא בבית הבליעה'

[21] גבי בהמה

[22] דניבעי קרא לטהר

[23] בא הכתוב לומר לך

[24] ומשום אכל לא תאכלוהו דסיפיה דקרא פירש בו [וחלב] נבילה [וחלב] טריפה: לחייב את האוכלו משום חלב ומשום נבילה ומשום טריפה: שלא תאמר 'אין איסור נבילה וטריפה חלין על איסור חלב שקדם לכולם'

[25] הילכך חמירא לחול על איסור חלב

[26] דאמר: עוף - שחיטתו מטהרת טריפתו

[27] דגבי עוף [ויקרא כב,ח: נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני ה’]

[28] וכדאמרן (לעיל דף סט.): מה טריפה שווה בפנים כבחוץ - יצא השוחט עוף חולין בפנים כו'

[29] גבי נבילת עוף טהור: וכל נפש אשר תאכל נבילה וטריפה באזרח ובגר וכבס בגדיו (ויקרא יז טו) וחד נבילה וטריפה לא יאכל לטמאה בה [אני ה’] (ויקרא כב ח)

[30] דדרשינן: מי שיש במינו טריפה

[31] עוף טמא - מקרא יתירא ד'נבילה [וטרפה] לא יאכל' (ויקרא כב ח) נפקא ליה: דלא איצטריך אלא לדרוש ולומר: מי שאזהרתו משום 'בל תאכל נבילה', יצא זה שאין איסורו משום 'בל תאכל נבילה' אלא משום 'בל תאכל טמא'

[32] קרא יתירא דנבילה לא יאכל (ויקרא כב ח) מיבעיא ליה ללמד טומאתו:

[33] שאינו מטמא אלא כשיעור איסור אכילתו, דהיינו כזית

[34] וכל הנפש אשר תאכל (ויקרא יז טו)

[35] שאם שהה באכילת כזית יותר מכדי אכילת פרס הרי היא כשאר אכילות שאין מצטרפין לעונשין ואף זו אין מצטרפת ליטמא בבית הבליעה

[36] שלא מצינו בתורה טומאה כזו: שאין לו טומאה מבחוץ ובבית הבליעה באה לו טומאה

[37] לטהרו מלטמא משום נבילות

[38] טיהר מלטמא מטעם שחיטה: שהשחיטה מטהרתה

[39] מטעם חלב טיהר את הנבילה מלטמא: שכתב כאן שחלב נבילה טהור

[40] בשר שחוטה מלטמא

[41] טהורה טיהר, ולא טמאה: דטמאה אין שחיטתה מטהרתה, דילפינן לה בתורת כהנים מקרא יתירא ולאלה תטמאו כל הנוגע בהם במותם (ויקרא יא לא), והאי בהם - יתירא הוא, לומר: אף על פי שהן שחוטין; ומה אני מקיים במותם? - במותם ולא בחייהם, ובבהמה טמאה כתיב - דסמוך ליה – ויקרא יא כו כל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה [ושסע איננה שסעת וגרה אינה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא]

[42] מלטמא

[43] טיהר

[44] הכי גרסינן בתורת כהנים '[לא כגירסתנו]': אמרת? או כלך לדרך זו: טיהר מכלל נבילה וטיהר מכלל חלב; מה כשטיהר מכלל נבילה - בטמאה ולא בטהורה, אף כשטיהר כו' טיהר בשר נבילה מלטמא; ולקמן מפרש לה בנבלת עוף טמא, וטיהר מכלל חלב, כדאמרן - בטמאה ולא בטהורה: עוף טמא טיהר מלטמא בבית הבליעה, ולא עוף טהור

[45] הילכך מדינא לא נפקא

[46] אמתניתין פריך, דקתני מה כשטהר מכלל נבילה - בטמאה ולא בטהורה

[47] תמיה אני על זקנים מרובין שכמותכם שנשתבשתם בה

[48] דקתני 'טיהר מכלל נבילה'

[49] שטיהרה הכתוב מלטמא בבית הבליעה

[50] במליקת טריפה

[51] דשייכא בהו מליקה

[52] דלאו בני מזבח הן, ובלבד שיהו קדשים בפנים, דהא טריפה נמי לא חזיא בתורין ובני יונה – וטיהרה, הואיל ומליקה הכשר קדשים בפנים היא

[53] על החלל במקום עגלה ערופה

[54] לרבי מאיר

[55] שזו מין גסה וזו מין דקה

[56] מי אמרינן כי היכי דמטהר מליקת אווזין קדשים בפנים הואיל ומליקת שום עוף בפנים הוא - הכי נמי: עריפה הכשר טהרת עגלה היא מידי נבילה, כדאמרינן לקמן

[57] שטהור מידי נבילה

[58] כדכתיב יעשה לכל מלאכה (ויקרא ז כד)

[59] שאסור בהנאה

[60] שטהור

[61] דסמיך ליה [פסוק כה] כי כל אוכל חלב [מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה לה' ונכרתה הנפש האכלת מעמיה]

[62] איצטריך קרא לטהר חלבה? - וכי

[63] משנאסרה בהנאה מחיים, כדמפרש לקמיה דמחיים נאסרה

[64] אף על פי שאינה מתירתה לא באכילה ולא בהנאה

[65] תטהרנה מלטמא

[66] דאין לך שחוטה בבהמה טהורה שמטמאה

[67] דהשתא בשרה טמאה, ואיצטריך לטהר חלבה: שלא תאמר 'לא טיהר אלא חלב שאתה קורא בו יעשה לכל מלאכה'

[68] ואף על פי שלא נערפה, מדקתני 'חלב עגלה ערופה - מנין', ואוקימתה בשמתה

[69] בה מאימתי

[70] וסבורין התלמידין מדעתם לומר

[71] ובקידושין יליף לה דנאסרה מחיים

[72] השתא משמע אחת כשירה ברבוא של חטאות המתות; הילכך פריך בגמרא: מאי אפילו? הא הוו מתות רובא, דקתני 'שנתערבו בחטאות המתות'!? חמש חטאות מתות נינהו: וולד חטאת [1], ותמורת חטאת [2], וחטאת שמתו בעליה [3], ושכיפרו בעליה באחר [4], ושעיברה ושנתה [5]

[73] זבחים כשרים

[74] אחד באחד

[75] ומפרש ואזיל מאי היא: כגון

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]