ביאור:בבלי זבחים דף קכ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

שהכניסה לפנים [1], [2] והוציאה לחוץ – מהו? מי אמרינן כיון דעיילא - קלטה לה מחיצתא [3]? או דלמא כיון דהדר - הדר [4]?

לאו היינו פלוגתא דרבה ורב יוסף, דתנן [5]: 'קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהן [6]', ואיבעיא להו: עלו מהו שירדו? רבה אמר: לא ירדו, ורב יוסף אמר: לא ירדו [7]?

תיבעי לרבה, תיבעי לרב יוסף: תיבעי לרבה: עד כאן לא קאמר רבה אלא במזבח - דחזי ליה – מקדש, דלא חזי - לא מקדש [8], אבל מחיצה - אף על גב דלא חזי ליה – קלטה? או דלמא אפילו לרב יוסף: עד כאן לא קאמר רב יוסף התם אלא דחד מקום הוא [9], אבל הכא - דתרי מקומות נינהו – לא? או דלמא לא שנא?

תיקו.

מילתא דפשיטא ליה לרבה בחד גיסא ולרב יוסף בחד גיסא - מיבעי ליה לרבי ינאי, דבעי רבי ינאי: אברי עולת במת יחיד שעלו למזבח וירדו [10] – מהו? [11]

היכא דלא משלה בהן האור - לא תיבעי לך, כי תיבעי לך היכא דמשלה בהן האור; - מאי?

תיקו.

איתמר: שחיטת לילה בבמת יחיד [12]: רב ושמואל: חד אמר כשרה, וחד אמר פסולה, וקא מיפלגי בדרבי אלעזר: דרבי אלעזר רמי קראי אהדדי: כתיב (שמואל א יד לג) [ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים לה' לאכל על הדם] ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה [13], וכתיב [14] ויאמר שאול פוצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שֵׂיהוּ ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו לה' לאכול על הדם ויגישו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם'; מר [15] משני כאן [16] – בחולין, כאן [17] - בקדשים [18], ומר [19] משני כאן בקדשי במה גדולה [20] כאן בקדשי במה קטנה [21].

איתמר: עולת במת יחיד: רב אמר: אין טעונה הפשט וניתוח, ורבי יוחנן אמר: טעונה הפשט וניתוח, וקא מיפלגי בדרבי יוסי הגלילי, דתניא: רבי יוסי הגלילי אומר: עולה שהקריבו ישראל במדבר [22] - אין טעונה הפשט וניתוח: שאין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד ואילך [23]: מר סבר 'מאהל מועד ואילך' - לא שנא במה גדולה ולא שנא במה קטנה, ומר סבר: בבמה גדולה – אִין, בבמה קטנה – לא.

תניא כותיה דרבי יוחנן: 'דברים שבין במה גדולה לבמה קטנה: קרן, וכבש, ויסוד, וריבוע בבמה גדולה, ואין קרן, ויסוד, וכבש, וריבוע בבמה קטנה; כיור וכנו בבמה גדולה, ואין כיור וכנו בבמה קטנה [24]; חזה ושוק [25] בבמה גדולה, ואין חזה ושוק בבמה קטנה;

דברים ששוותה במה גדולה לבמה קטנה [26]: שחיטה בבמה גדולה וקטנה, הפשט וניתוח בגדולה וקטנה, דם [27] מתיר [28] ומפגל [29] בגדולה וקטנה, מומין [30] וזמן [31] בגדולה וקטנה';

אבל נותר והזמן והטמא - שוין בזה ובזה [32]:

תנו רבנן: מנין לעשות זמן בבמה קטנה כבמה גדולה [33]?

אמרה תורה: לן [34] ישרף ופיגול ישרף: מה פיגול פסול בבמה - אף לן פסול בבמה!

או כלך לדרך זו: אמרה תורה: לן ישרף ויוצא ישרף [35]: מה יוצא כשר בבמה [36] - אף לן כשר בבמה [37]!

ולאו קל וחומר הוא [38] - מעופות:


עמוד ב

מה עופות שאין המום פוסל בהן [39] זמן פוסל בהן [40], קדשי במה קטנה שהמום פוסל בהן - אינו דין שזמן פוסל בהן!?

מה לעופות שכן אין הזר כשר בהן תאמר בבמה קטנה שהזר כשר בה, לא יהא זמן פסול בה!?

תלמוד לומר: (ויקרא ז יא) וזאת תורת זבח השלמים [אשר יקריב לה’] [41] לעשות זמן במה קטנה כזמן במה גדולה [42].

הדרן עלך פרת חטאת וסליקא לה מסכת זבחים


הערות[עריכה]

  1. ^ אחר ששחטה בחוץ
  2. ^ וחזר
  3. ^ מי נהוג בה דין קדשי במה גדולה ליטעון בתרומת חזה ושוק, וצריך להחזירה לפנים
  4. ^ או לא
  5. ^ ה"ג דתנן קדשי קדשים כו'. ולא גרסינן 'דאיתמר' ולא גרס 'אם עלו לא ירדו', ומשנה היא במסכת מעילה [פ"א מ"א]
  6. ^ ולא אמרינן 'כמאן דחנקינון דמי והוי להו כקדשים שמתו' דיצאו מידי מעילה, כדתניא במסכת מעילה
  7. ^ הכי גרסינן במסכת מעילה והכי נמי גרסינן לה: לאו היינו דרבה ורב יוסף, דתנן 'קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהם' ואיבעיא להו: עלו מהו שירדו? רבה אמר: ירדו, ורב יוסף אמר: לא ירדו; רבה אמר ירדו: דלא דמו לשאר פסולין שפסולן בקדש, אלא כמאן דחנקינון דמי; אלמא: לרבה לא אמרינן 'קלוט', לרב יוסף אמרינן 'קלוט'
  8. ^ דתניא בפרק 'המזבח מקדש' (לעיל פג:): מתוך שנאמר 'כל הנוגע במזבח יקדש' (שמות כט לז) שומע אני בין ראוי בין שאינו ראוי? תלמוד לומר: 'עולה'; והני - לאו 'ראוי' נינהו לרבה - דכמאן דחנקינון דמי
  9. ^ שהרי בעזרה נשחטו
  10. ^ אברי עולה שנשחטה בבמת יחיד – 'שלא במקומה' הוא לגבי במה גדולה, כקדשי קדשים ששחטן בדרום
  11. ^ 'דבעי רבי ינאי: אברי עולת במת יחיד שעלו למזבח מהו שירדו' - הכי גרסינן, ובמעילה (דף ג:) נמי הכי גרס לה, אבל לא ברבי ינאי גרס לה התם, אלא לרבי אלעזר.
  12. ^ הכי גרסינן: איתמר: עולת במת יחיד ששחטה בלילה
  13. ^ בעוד שהוא יום - אלמא דלילה פסולה בבמה קטנה, והתם - במה קטנה הואי, שהרי במלחמה היו רודפים אחרי פלשתים
  14. ^ סיפא דקרא (שם, פסוק לד)
  15. ^ שמואל
  16. ^ הא דכתיב ’[ה]לילה'
  17. ^ הא דכתיב ’[ה]יום'
  18. ^ אקדשים קאי, ואפילו בקדשי במה קטנה בעינן יום
  19. ^ רב
  20. ^ שהוקדשו ליקרב בבמה גדולה, ואף על גב דאקרבינהו בבמה קטנה - בעינן יום
  21. ^ קרבו בלילה
  22. ^ במדבר סיני
  23. ^ ששם נאמר, בויקרא [יז]
  24. ^ קרן וכבש ויסוד וריבוע ילפינן להו בפרק 'קדשי קדשים' (לעיל סב.); ובמזבח של משכן כתיב 'כיור' וכן 'בין אהל מועד ובין המזבח' כתיב ביה (שמות ל יח)
  25. ^ 'תנופה לפני ה’’ כתיב בהו (ויקרא ז ל)
  26. ^ שחיטה הפשט וניתוח כו' - דלא אשכחן בהו מיעוטא
  27. ^ לזריקה
  28. ^ את הבשר בזריקה ומקמי זריקה אסירא
  29. ^ פיגול נוהג בהן, כדיליף לקמן
  30. ^ דלא אשכחן דשרינהו בקטנה
  31. ^ לאכילה
  32. ^ סיפא דמתניתין היא, ולא בברייתא הוא
  33. ^ להיות נפסל בנותר
  34. ^ היינו 'נותר'
  35. ^ נפקא לן בפסחים (דף פב.), מ'הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה' היתה לפיכך 'אכל תאכלו אותה' (ויקרא י יח) הא אם לא היתה פנימה - ראויה היא לישרף
  36. ^ קטנה - שהרי כשירה בלא מחיצות
  37. ^ ומעתה לא יהא הזמן פוסל, דהא אתיא מהאי דינא, כדאמרן
  38. ^ מדרך אחרת שיהא הזמן פוסל בה
  39. ^ דאמר מר (תמורה דף יד.) 'אין תמות וזכרות בעופות'
  40. ^ דהא רבינהו להו גבי פיגול בפרק 'בית שמאי' (לעיל מד.); אלמא פסול בהו זמן
  41. ^ תורה אחת לכל השלמים, ואפילו לשלמי במה קטנה - למה שאמור בענין; ומה אמור באותו ענין? - זמן לתודה, וזמן לשלמים, ומחשבת פיגול; והא דאיצטריך לרבויינהו - משום דאתי מבנין אב ד'הלן ישרף והיוצא ישרף' דלא יפסול בה זמן, לפיכך הוצרך לרבותו
  42. ^ לתודה יום ולילה, ולשלמים שני ימים ולילה אחד; ונותר נמי - מפיגול יליף (שם), מגזירה שוה ד'עון' 'עון'; וטמא נמי בההיא פרשתא כתיב (ויקרא ז כ) 'והנפש אשר תאכל וגו'