ביאור:בבלי זבחים דף נג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת זבחים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ • הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
המשך המשנה
עלה בכבש ופנה לסובב [1] ובא לו לקרן דרומית מזרחית [2] מזרחית צפונית [3] צפונית מערבית [4] מערבית דרומית;
שירי הדם היה שופך על יסוד דרומית [5];
ונאכלין לפנים מן הקלעים [6] לזכרי כהונה [7] בכל מאכל [8] ליום ולילה [9] עד חצות [10].
גמרא:
היכי עביד [11]?
רבי יוחנן ורבי אלעזר: חד אמר נותן אמה אילך ואמה אילך [12], וחד אמר מחטא ויורד [13] כנגד חודו של קרן.
אליבא דרבי אלעזר בן רבי שמעון [14], דאמר 'היא עצמה אינה נעשית אלא בגופה של קרן' [15] - דכולי עלמא לא פליגי [16]; כי פליגי אליבא דרבי [17]: מר סבר: אמה אילך ואמה אילך – 'כנגד קרן' הוא [18]! ומר סבר: כנגד חודה - אִין, טפי – לא [19].
מיתיבי: חטאת הציבור והיחיד - כיצד מתן דמן? היה עולה לכבש ופנה לסובב, ובא לו לקרן דרומית מזרחית, וטובל באצבעו הימנית המיומנת שבימין [20] מן הדם שבמזרק, וחומר [21] בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה [22], ומחטא [23] ויורד כנגד חודה של קרן [24] עד שמכלה כל הדם שבאצבע; וכן כל קרן וקרן!?
הכי קאמר: מצוה – בחודה; אי עבד אמה אילך ואמה אילך - לית לן בה.
מאי 'רבי' ומאי 'רבי אלעזר ברבי שמעון'?
דתניא: דמים העליונים ניתנין מחוט הסיקרא ולמעלה; דמים התחתונים ניתנין מחוט הסיקרא ולמטן - דברי רבי; רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: במה דברים אמורין [25]? - בעולת העוף [26], אבל בחטאת בהמה [27] - היא עצמה אין נעשית אלא על גופה של קרן.
אמר רבי אבהו: מאי טעמא דרבי? - דכתיב (יחזקאל מג טו) וההראל [28] ארבע אמות ומההראל [ומהאראיל] ולמעלה [הקרנות ארבע]: [כל המזבח] ארבע אמות הוא דהויא [29]?
אמר רב אדא בר אהבה: ומקום קרנות ארבע [30].
מקום קרנות ארבע הויא [31]? - אלא אימא [32]: רשות קרנות ארבע [33].
תנן התם [מדות פ"ג מ"א]: חוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים; מנא הני מילי?
אמר רב אחא בר רב קטינא: שנאמר (שמות כז ה) [ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה] והיתה הרשת עד חצי המזבח [34];התורה נתנה מחיצה [35] להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים.
שירי הדם [היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון ואם לא נתן לא עכב]:
תנו רבנן [דומה לספרא ויקרא דבורא דחובה [דחטאות] פרק ט סוף משנה ב ומשנה ג, בתוספת הסבר]: (ויקרא ד לד: ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך) אל יסוד [36]מזבח [37] - זה יסוד דרומי;
אתה אומר 'זה יסוד דרומי' - או אינו אלא יסוד מערבי [38], וילמד סתום מן המפורש?
אמרת: ילמד ירידתו מן הכבש [39] ליציאתו מן ההיכל [40]: מה יציאתו מן ההיכל בסמוך לו [41] - אף ירידתו מן הכבש - [42] בסמוך לו.
תניא: רבי ישמעאל אומר: זה וזה [43] יסוד מערבי; רבי שמעון בן יוחאי אומר: זה וזה יסוד דרומי.
בשלמא למאן דאמר 'יסוד מערבי': קסבר ילמד סתום [44] מן המפורש [45]; אלא למאן דאמר יסוד דרומי - מאי טעמיה [46]?
אמר רב אסי: קסבר האי תנא: כוליה מזבח בצפון קאי [47];
לישנא אחרינא: כוליה פתח בדרום קאי [48].
תנא דבי רבי ישמעאל כרבי שמעון בן יוחי אומרים [49]: זה וזה יסוד מערבי [50];
וסימניך [51]: משכו גברי לגברא [52].
משנה:
העולה קדשי קדשים [53];
שחיטתה בצפון וקיבול דמה בכלי שרת בצפון ודמה טעון שתי מתנות שהן ארבע [54], וטעונה הפשט וניתוח - וכליל לאשים.
גמרא:
עולה - מאי טעמא תני ליה 'קדשי קדשים' [55]?
[56] משום דלא כתיב בה 'קדשי קדשים היא' [57].
ודמה טעון שתי מתנות [שהן ארבע]:
היכי עביד [58]?
אמר רב: נותן וחוזר ונותן [59]; ושמואל אמר: מתנה אחת כמין גמא.
'נותן' – כתנאי: יכול יזרקנו זריקה אחת? תלמוד לומר: (ויקרא א ה:
ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח) סביב [אשר פתח אהל מועד];
אי סביב - יכול יקיפנו כחוט?
תלמוד לומר וזרקו [60]; הא כיצד? כמין גמא [61]:
ודמה טעון שתי מתנות שהן ארבע [62].
רבי ישמעאל אומר: נאמר כאן 'סביב' [63] ונאמר להלן [64] סביב[65]; מה להלן פיסוק וארבע מתנות (ארבע נפסקות זו מזו, דהא על ארבע קרנות נותן) - אף כאן פיסוק וארבע מתנות (אף על פי שבשתי קרנות - פיסוק בעינן, והיינו כדרב: נותן וחוזר ונותן).
אי מה להלן ארבע מתנות על ארבע קרנות אף כאן ארבע מתנות על ארבע קרנות?
אמרת: עולה טעונה יסוד [66], וקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד [67].
מאי טעמא [68]?
אמר רבי אלעזר: לפי שלא היתה בחלקו של טורף [69], דאמר רב שמואל בר רב יצחק: מזבח אוכל בחלקו של יהודה אמה [70].
אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי חמא ברבי חנינא: רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין [71], והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לנוטלה, שנאמר
הערות
[עריכה]- ^ מפני שדמה ניתן למעלה על הקרנות, ובאצבע - צריך לעמוד על גבי סובב; אבל בכל שאר הדמים, שהן התחתונים מן החוט ולמטה, בקרן זוית המזבח - עומד על הרצפה וזורק מן הכלי למזבח, וכל מקום שיגיע למזבח כשר
- ^ שבה הוא פוגע ראשון, כדקיימא לן (לקמן דף סב:) 'כל פינות שאתה פונה - יהו דרך ימין'; והכבש בדרום, וכשעוֹלה בו ופניו למזבח - הוי ימינו למזרח; ובא לימינו למזרח, ובא לאותו קרן, והולך ומקיף בסובב דרך ימין ופניו למזבח, מן הדרום למזרח:
- ^ וממזרח לצפון
- ^ ומצפון למערב, דהיינו דרך ימין
- ^ בגמרא יליף לה
- ^ לפי שבמשכן היו 'קלעים': היקף לחצר אהל מועד; ובמקום הקלעים היתה חומת העזרה בבית שלמה או בית עולמים; ובחטאת כתיבא [הכהן המחטא אתה יאכלנה] במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד (ויקרא ו יט)
- ^ דכתיב הכהן המחטא אותה (שם) - לאפוקי נשים, שאינן ראויות לחיטוי וב'ויקח קרח' גבי חטאת ואשם ומנחה כתיב כל זכר יאכל אותו (במדבר יח י)
- ^ משום דקתני בפסח 'ואינו נאכל אלא צלי' (לקמן דף נו:) - תני בכולהו 'ובכל מאכל'
- ^ כדילפינן בפרק שלישי (לעיל דף לו.) ובשר זבח תודת שלמיו - למדנו שנאכלת ליום אחד; חטאת ואשם מנין? תלמוד לומר זבח; ובקדשים לילה הולך אחר היום, דכתיב לא יניח ממנו עד בקר (ויקרא ז טו)
- ^ סייג עשו חכמים לתורה, להרחיק אדם מעבירת כרת, כדתנן בברכות בפרק קמא (דף ב.) 'כל הנאכלין ליום אחד מצותן כו’’
- ^ מתנת אצבע בקרן
- ^ כשהוא עומד אצל זוית המזבח, נותן בתוך אמה של מקצוע לאיזה רוח שירצה: או לדרום או למזרח בקרן דרומית מזרחית, וכן בכל קרן
- ^ לשון הכתוב הכהן המחטא אותה (ויקרא ו יט)
- ^ לקמן מייתי פלוגתייהו
- ^ כלומר: כל עצמה ועיקר מצותה אינו אלא שם
- ^ דלא בעינן חודה, ד'קרן' כתיב, ואמה על אמה ברום אמה הנתון בראש המזבח בכל זוית וזוית - בכל מקום שבה קרוי 'קרן'
- ^ דמכשר לה מחוט הסיקרא ולמעלה, ואף על גב דלא בקרן
- ^ כי היכי דקרן הויא אמה על אמה - אף כל שתחתיו כנגדו הוי 'קרן'
- ^ כיון דקרא - לאו אקרנות ממש קפיד, בשאר המזבח לא שייך לשון 'קרן' אלא בחודה של זוית
- ^ אצבע הרגילה למלאכה, ולא שאר אצבעות מוכנות להושיט ולטבל; היינו שאצל גודל; מיומנת = אמנט"ר בלע"ז
- ^ לשון 'נחמרו בני מעיה' (חולין דף נד.); דנוריי"ר בלע"ז
- ^ מושך את הדם שבאצבע כלפי למטה שיפול כולו למזבח
- ^ זריקת חטאת קרוי 'חיטוי', כמו הכהן המחטא אותה (ויקרא ו יט)
- ^ רבי היא, דמכשר למטה מן הקרן; להכי תנא לה 'בחודה'
- ^ דדמים העליונים כשירין למעלה מן החוט מיד
- ^ שנעשית למעלה' כדאמרינן בפרק 'קדשי קדשים' (לקמן דף סד:)
- ^ דכתיב בה קרן בהדיא
- ^ מזבח
- ^ בתמיה: וכי אין גובהו או רוחבו אלא ארבע אמות
- ^ הקרנות תופסין ארבע אמות במזבח: דכל קרן אמה על אמה
- ^ בתמיה? והרי אין הקרנות אוכלין במזבח אלא שתי אמות מן המזרח למערב ושתים מן הדרום לצפון, היינו שתים על שתים
- ^ אלא על כרחך הכי קאמר קרא
- ^ כלומר: שם רשות הקרנות תופסת למטה מהן ארבע אמות, דהיינו עד החוט: דכוליה הוי קרן
- ^ הרשת = כעין ציור מצוירת בקליעה, ושל נחשת הויא, בתחתיו של מזבח, עשוי כנפה; וגבוה עד חציו של מזבח
- ^ מדקפיד אחצי מזבח
- ^ ה
- ^ האמור בחטאת החיצונה
- ^ כדאשכחן בפנימיות לעיל: אשר פתח אהל מועד (ויקרא ד יח)
- ^ בחיצונות, ושירי הדם בידו
- ^ ושיריים הפנימיים בידו
- ^ ביסוד מערבי שהוא סמוך לו
- ^ נשפכין ליסוד דרומי שהוא
- ^ חיצונים והפנימים
- ^ החיצונים
- ^ פנימים, שכתוב בהן יסוד מערבי דכתיב אשר פתח אהל מועד (ויקרא ד יח)
- ^ הא כתיב בפנימיים אל יסוד... אשר פתח אהל מועד
- ^ כוליה מזבח בצפון פתח ההיכל קאי, ואין המזבח לפני הפתח כלום, אלא אמה של יסוד דרומי
- ^ אי נמי בצפון העזרה קאי [המזבח], והוו חמש אמותיו כנגד הפתח, ואמה אחת מהן יסוד דרומי; אישתכח דכי נפיק מן הפתח - רואה יסוד דרומי לפניו מכוון, באמצע הפתח; ואית דגרס 'כוליה פתח בדרום מזבח קאי' - והיא היא: כל פתח ההיכל לדרומו של מזבח הוא
- ^ תנא דבי רבי ישמעאל היו שונין ברבי שמעון בן יוחי
- ^ תלמידי רבי ישמעאל היו שונין משנה שנשנית בבית מדרשו של רבי שמעון: דזה וזה יסוד מערבי כרבי ישמעאל
- ^ שלא תחליף הגירסא לומר זה וזה דרומי
- ^ תלמידי רבי ישמעאל שהן מרובין - משכו את רבי שמעון לומר כדברי רבן
- ^ ליפסל ביוצא, ובטבול יום, ובמחוסר כפורים; ומועלין בה
- ^ בגמרא מפרש היכי עביד; שתי מתנות בקרן מזרחית צפונית ובקרן מערבית דרומית שכנגדה באלכסון; והכי תנן במסכת תמיד [פ"ד מ"א] (דף ל:) בא לו לקרן מזרחית צפונית - נותן מזרחית צפונית; מערבית דרומית - נותן מערבית דרומית; וטעמא משום דקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד, כדאמרינן בשמעתין, ועולה טעונה תורת מתן דמה 'כנגד היסוד' וכדרבינן (לעיל דף נא.) מקל וחומר משירי חטאת; הילכך בעי הנך תרתי דאמרן; שתי מתנות שהן ארבע בעינן, כדי שיהא מתן הדם בארבע רוחות המזבח, והא לא משכחת לה אלא בשתי קרנות העומדות זו באלכסונה של זו: דאי בשתים שברוח אחת - לא הוי דם אלא בשלש רוחות של מזבח, ולא קרינן ביה 'סביב' (ויקרא א ה)
- ^ מאי דלא תני גבי חטאות ואשמות, דהוו נמי קדשי קדשים
- ^ ומשני:
- ^ איצטריך לאשמועינן דאפילו הכי קדשי קדשים היא: דהא כולה לגבוה, ואין לך קדשי קדשים כזה, ובקדשים קלים גופייהו: מאי דאזיל מינייהו לגבוה - קדשי קדשים הוא! כדתנן לקמן בפרק 'התדיר' [זבחים פ"י מ"ג] (דף פט.) מעשר קודם לעופות מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים: דמו ואימוריו
- ^ דנעשים ה'שתים שהן ארבע'
- '^ זורק מן הכלי ולמזבח ברוח זו של קרן, וכן ברוח השניה של קרן [שתי מתנות], וכן לקרן שכנגדה באלכסון [שתי מתנות – כפי שרש"י מפרש לקמן בדברי רבי ישמעאל: והיינו כדרב: נותן וחוזר ונותן’], ונמצא מן הדם לארבע רוחות של מזבח - מתנה לכל רוח
- ^ ואין זריקה אלא מרחוק, ובחוט אי אפשר להקיף אלא באצבע ובנגיעה
- ^ זורק נגד הפינה מן הכלי, והדם מתפשט לשתי רוחות הפינה, והרי הוא כמין 'גאם': אות יונית עשויה כ'כף פשוטה' [כלומר: זוית ישרה, כמו אות כף סופית, שנקראת 'פשוטה' בנגוד לכף אמצעית, שרגלה כפופה]
- ^ כמין גמא; ובשתי קרנות שבאלכסון, דאיכא 'סביב': לארבע רוחות המזבח, ובזריקה
- ^ בעולה כתיב
- ^ וכן כתיב בשלמים ואשם (ויקרא ג ב: וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב – בשלמים; באשם: ויקרא ז,ב: במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב)
- ^ בחטאת המלואין, ב'צו את אהרן': [בפר החטאת: ויקרא ח,טו: וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו]
- ^ תחילת מתנותיה צריכה נגד היסוד: שיהא יסוד המזבח תחת מקום מתנה; ומקל וחומר אייתינה לעיל בפירקין (דף נא.)
- ^ לקמיה מפרש היכי דמי; הילכך בקרן מזרחית צפונית היה מתחיל
- ^ לא היה לה יסוד
- ^ בנימין, דכתיב ביה זאב יטרף (בראשית מט כח): שנתנבא יעקב עליו בבקר יאכל עד (שם): באחסנתיה תיתבני מדבחא; ואותה הקרן לא היתה בחלקו, כדמפרש ואזיל
- ^ אמה במזרחו, אמה בדרומו - על כל האורך בעובי אמה, אלא שלא היתה אמה שבמזרח על פני כל המזרח: שכשמגיע לקרן מזרחית צפונית - היתה כלה בסמוך לקרן אמה; וכן אכילת האמה הדרומית: לא היתה מהלכת על פני כל הדרום: שכשמגעת לקרן דרומית מערבית - כלה בסמוך לקרן אמה, כדתנן (מדות פ"ג מ"א; (לקמן דף נד.) היסוד מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב, אוכל במזרח אמה אחת ובדרום אמה אחת; נמצא יסוד לשלש קרנות, כזה [עיין בתמונה שבגמרות])
- ^ שחלקו של יהודה היתה במזרח, כדתניא (יומא דף יב.) 'מה היה בחלקו של יהודה? - הר הבית (בכניסתו), והלשכות שבו, והעזרות עזרת נשים כולה, ועזרות: ושנים ועשרים אמה של מקום דריסת רגלי הכהנים ומקום דריסת רגלי ישראל מיקרו 'עזרות'; נמצא חלקו של יהודה במזרח המזבח, ובצדו לדרום; והמזבח אוכל בחלקו אמה במזרח אלא שלצד קרן מזרחית צפונית היה כלה חלקו של יהודה: שהיתה אותה אמה ברחוק מן הקרן אמה, והרצועה היתה יוצאה בדרום למזבח ונכנסת בחלקו של בנימין: שממקום הדריסה ולמערב היה חלקו של בנימין, אלא שרצועה זו היתה ליהודה באה בתוך חלקו של בנימין בדרומו של מזבח, ומזבח אוכל בה אמה - והיא אמה שהיה כניסת היסוד ראוי להיות בה, כדאמר מר (מדות פרק ג מ"א) עלה אמה וכנס אמה - זהו יסוד כל אורך כותל מזרחי בעובי אמה היה אוכל חלקו של יהודה וכן כותל דרומי לבד אמה סמוך לקרן דרומית מערבית, ולבד אמה סמוך לקרן מזרחית צפונית