ביאור:בבלי זבחים דף פא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת זבחים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ • הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
וכי תימא הכא נמי בנתערב באחת [1], אי הכי אמר לו רבי יהושע: הרי הוא עובר על בל תוסיף - הכא 'בל תוסיף' מהיכא [2]?
אלא אמר רבה: [3] בבלול לא פליגי; כי פליגי – בכוסות [4]: לרבי אליעזר אית ליה 'רואין', לרבנן לית להו 'רואין' [5].
ובבלול לא פליגי? והתניא: אמר רבי יהודה: לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על דם חטאת שנתערב בדם עולה – שיקרב [6]; ברובע ונרבע - שלא יקרב; על מה נחלקו? על דם תמימה שנתערב בדם בעלת מום: שרבי אליעזר אומר 'יקרב' [7] - בין בבלול בין בכוסות [ורואה אני דם בעת מום למעלה כאילו הוא מים], וחכמים אומרים: לא יקרב [8].
[9] רבי יהודה [10] - אליבא דרבי אליעזר מתני [11], [12] בין בבלול בין בכוסות [13], ורבנן [14] - בכוסות פליגי [15].
אמר אביי: לא שנו [16] אלא [17]תחלת חטאת ועולה [18], אבל סוף חטאת ועולה [19] - דברי הכל מקום עולה מקום שיריים [20].
אמר ליה רב יוסף: הכי אמר רב יהודה: שירים צריכין איצטבא [21].
וכן אמר רבי שמעון בן לקיש: לא שנו אלא תחלת חטאת ועולה, אבל סוף חטאת ועולה - דברי הכל מקום עולה מקום שירים.
אמר רבי יוחנן, ואיתימא רבי אלעזר: עדיין היא מחלוקת [22].
מתיב רב הונא בר יהודה: [23] (במדבר יח יז) [אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה] קדש הם [את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח לה’] - [24] שאם נתערב בדם קדשים אחרים [25]יקרבו; מאי לאו סוף עולה ובכור, ושמע מינה מקום עולה מקום שירים? [26]!
לא, תחילת עולה ובכור [27].
ומאי קא משמע לן [28]?
דאין עולין מבטלים זה את זה [29].
האי - מ'ולקח מדם הפר ומדם השעיר' (ויקרא טז יח: ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב) נפקא [30]?
תנאי היא: איכא דנפקא ליה מהכא, ואיכא דנפקא ליה מהכא [31].
מתיב רבא: [32] (ויקרא א ה) [ושחט את בן הבקר לפני ה’] והקריבו בני אהרן את הדם 'וְזָרקוּ את הדם [על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד]; מה
תלמוד לומר: 'דם' 'דם' [33]?
שיכול: אין לי אלא אלו שנתערבו בתמורתה, שאף מחיים תקרב; מנין לרבות תודה ושלמים?
מרבה אני תודה ושלמים, שבאין בנדר ונדבה כמותה;
מנין לרבות את האשם?
מרבה אני את האשם שטעון מתן ארבע כמותו;
בכור ומעשר ופסח מנין?
תלמוד לומר: 'דם' 'דם'.
גירסת רש"י, על פי שטמ"ק א]: מתיב רבא: והקריבו וזרקו – מה תלמוד לומר 'דם' 'דם'?
מנין אתה אומר נתערב דם עולה בדם העולה, דם עולה בדם תמורה, דם עולה בדם חולין – יקרבו? תלמוד לומר: 'דם' [34];
יכול אין לי אלא אלו יקרבו, שאף אם נתערבו מחיים יקרבו [35]; מנין אפילו נתערב באשם [36]? אביא אני את שנתערב באשם [37] שאלו ואלו קדשי קדשים [38]; מנין אפילו נתערב בתודה ושלמים?
אביא אני שנתערב בתודה ובשלמים שאלו ואלו מתן ארבע; מנין אפילו נתערב בבכור ובפסח?
תלמוד לומר: 'דם' 'דם' [39] - כך גירסת רש"י ז"ל וס"י.[40]
מאי? - לאו סוף עולה ובכור, ושמע מינה: מקום עולה = מקום שירים?
לא תחילת עולה ובכור.
ומאי קא משמע לן? דאין עולין מבטלין זה את זה? מ'ולקח מדם הפר ומדם השעיר' (ויקרא טז יח: ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב) נפקא?
תנאי היא: איכא דנפקא ליה מהכא ואיכא דנפקא ליה מהכא.
והני [41] תנאי [42] מ'ולקח מדם הפר ומדם השעיר' לא ילפי [43]?
קסברי [44]: אין מערבין [45] לקרנות [46]; מדם' 'דם לא יליף - דם' 'דם לא משמע להו [47]; אלא מ'קודש הם' [במדבר יח,יז: אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח לה’] - מאי טעמא לא ילפי?
קסברי: קודש הם: הם קריבין, ואין תמורתן קריבה [48].
ואידך?
נפקא ליה מ’[אך בכור אשר יבכר לה' בבהמה לא יקדיש איש אתו] אם שור אם שה לה' הוא' (ויקרא כז כו): הוא קרב, ואין תמורתו קריבה.
תא שמע [49]: נתן למעלה ולא נמלך - אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה, אלו ואלו עולין לו; מאי? לאו [50] דאיערוב חטאת ועולה [51], וכיון דיהיב ליה למעלה הוו להו שירים, וקתני אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה [52], ושמע מינה מקום עולה מקום שירים [53]!?
כי אתא רב יצחק בר יוסף, אמר: אמרי במערבא: הכא במאי עסקינן? - [54] כגון דאיערב חטאת החיצונה בשירים [55].
אמר ליה אביי: ונימא מר 'כגון דאיערב [56] בשירים' [57]?
דלמא הא [58] קא משמע לן: אפילו למאן דאמר 'שירים [59] מעכבין' - [60] חסרו [61] - אין מעכבין [62].
אמר ליה רבא תוספאה לרבינא: הא אוקימנא ההיא ב'רובא עליונים וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד' [63]!?
אמר ליה: הני מילי [64] למאן דאמרו מעיקרא [65] 'אין בילה' [66]; מסקנא [67] - בכוסות פליגי [68].
משנה:
הניתנין בפנים שנתערבו בניתנין בחוץ - ישפכו לאמה [69]; [70]
נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים – כשר;
בפנים וחזר ונתן בחוץ: רבי עקיבא פוסל [71], וחכמים מכשירים [72]; שרבי עקיבא אומר: כל דמים שנכנסו לכפר בהיכל – פסולין, וחכמים אומרים: חטאת בלבד.
רבי אליעזר אומר: אף האשם, שנאמר (ויקרא ו ז) כחטאת כאשם [תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה].
גמרא:
וניפלוג נמי רבי אליעזר בהא!?
היכי ליעביד? ניתיב בחוץ והדר ניתיב לפנים? - כשם שמצוה להקדים עליונים לתחתונים [73] - כך מצוה להקדים פנים לחוץ [74]!
הערות
[עריכה]- ^ מתנה אחת מן הבכור בשיעור ארבע מתנות מן העולה, ודקאמר 'ינתנו במתן ארבע' = ינתנו חמשתן קאמר: שיהו ניתנין ארבע מתנות ודאי מן העולה, ואתא רבי יהושע למימר 'יש בילה', ודיו במתנה אחת על שניהן, ולא יעבור על 'בל תוסיף' - דלית ליה 'רואין'
- ^ הרי אין כאן מן הבכור אלא כדי מתנה אחת
- ^ כל הנך שנויי דשנינן - לא תשנינהו! דודאי 'התחתונים עלו לו' דקתני - בין לשם שירים בין לתחילת עולה קאמר, ומתניתין - דמתן ארבע במתנה אחת, בדאיכא טובא מכל חד קאמר, ואפילו הכי לא תשמע מינה לרבי אליעזר 'יש בילה' - ותקשה לרב אשי
- ^ דאיכא לשנויי הא דמתניתין דעליונים ותחתונים, ומתניתין דמתן ארבע במתן אחת - לאו בבלול פליגי, אלא בתערובת כוסות
- ^ וקאמר רבי אליעזר בעליונים ותחתונים דיתן שניהם למעלה ולמטה, ושניהם כשרין, ורואה אני את דם עולה למעלה כאילו הוא מים, וכן בעולה ובכור: נותן ארבע מכל כוס וכוס, ורואה אני את התוספת כאילו הוא מים; ורבנן - לית להו 'רואין', וישפך לאמה; ואף על גב דהך פלוגתא בבלול - נמי איכא לאיפלוגי בהכי, ועוד פליגי נמי ביש בילה ואין בילה - מיהו הך מתניתא דקתני 'והתחתונים עלו לו' - דמשמע יש בילה, ומתניתין נמי: דקתני 'הרי הוא עובר על בל תוסיף' - דמשמע דבאיעריב טובא קאי, ואפילו הכי מכשר - משמע דיש בילה, ועל כרחך לאו בבלול קיימי: דלעולם לרבי אליעזר אין בילה: ואי בבלול לא הוה מכשיר רבי אליעזר: לא בבכור בעולה - דדלמא מהאי קא יהיב ומהאי לא קיהיב, אלא אם כן נתערבו ארבע באחת, וכן בעולה ושלמים אלא אם כן נתערבו ארבע בארבע; ולא בחטאת ועולה אלא ברובא עליונים וקיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד - וחטאת לבדה תעלה לו; ולרבנן ישפך לאמה, דלית להו 'רואין'
- ^ דרבנן נמי אית להו 'רואין', ומתניתין - לאו רבי יהודה היא
- ^ ואפילו לא קרב אחד מהם, דדריש מום בם לא ירצו לכם (ויקרא כב כה) - בעיניה משמע, הא על ידי תערובת - ירצו
- ^ ומדרבי יהודה נשמע לרבנן, דפליגי עליה במתניתין, ומוקמי פלוגתא ב'רואין' אף בחטאת ועולה, דבין בבלול בין בכוסות קיימי, וקתני לרבי אליעזר: התחתונים עלו לו! וגבי עולה ובכור נמי מכשיר, במתניתין; אלמא יש בילה
- ^ ומשני:
- ^ דמוקי פלוגתא בבעלת מום
- ^ דאין כשר לרבי אליעזר אלא אחד
- ^ ומתניתין
- ^ ומוקי לה רב אשי לרבי אליעזר כגון דרובא כשר, וקיהיב במזבח שיעור בעלת מום ועוד
- ^ אבל לרבנן - דפליגי עליה דרבי יהודה, ומוקמינן פלוגתא אף בהיכא דשניהם כשרין, ומכשר להו לתרווייהו
- ^ רבי אליעזר ורבנן, ומשום הכי מכשיר רבי אליעזר בתרוייהו, דאי בבלול - לא הוה מכשר אלא בחד, כדאוקימנא לעיל
- ^ הך פלוגתא דחטאת ועולה דמתניתין דלעיל, דאמרי רבנן ישפך לאמה
- ^ ב
- ^ שנתערבו לפני מתן דמם - בההיא פסלי רבנן, דלית להו 'רואין', ואסור לשנות את מקומן: לתת את העולה למעלה מן החוט, מפני הכשר חטאת
- ^ שנתערב בתחלת עולה: שנתערבו שירי חטאת בתחילת עולה
- ^ אין כאן מחלוקת, ויתנה למטה מן החוט, דמקום תחילת מתן עולה כשר לשירי חטאת, ויזרקם לקיר המזבח, ומאיליהן שותתין ליסוד, ואין כאן שינוי מקום
- ^ שישפכם על גבי היסוד ממש, העשוי כאיצטבא, ולא יזרקם לקיר הזקוף כמשפט עולה; ובסוף חטאת ועולה נמי לרבנן ישפך לאמה; ולקמן מותיב ליה מהא דתניא לעיל נתן למעלה ולא נמלך אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה
- ^ אף בסוף חטאת ותחילת עולה, דלאו חד מקום הוא! ולרבי אליעזר - דאית ליה 'רואין' – כשר, ולרבנן ישפך לאמה
- ^ בבכור כתיב:
- ^ ומשמע ליה 'הם' - בהוייתן יהו
- ^ לא אבדו את שמם, ו
- ^ ולרבנן מיתוקמא כגון שנתערב בתחתונים כמותו, ולא בחטאת, ומאי לאו דאיערב בסוף עולה - שהוא שירים, והולכין למקום שירי חטאת, כדאמרן ב'איזהו מקומן' (לעיל נא.) 'תן יסוד למזבח של עולה', וקתני דתחילת בכור כשר בו לכתחלה, שמקומו = מקום תחילת עולה; אלמא מקום תחילת עולה ותחלת בכור - הוא מקום כשר לשפיכת שירים לכתחלה
- ^ דשניהם - מקום אחד להם; וכיון דלרבנן יש בילה - שניהם כשירין
- ^ קרא, הואיל ומקום אחד להן
- ^ ואפילו אחד מרובה על חבירו - לא בטל המועט
- ^ במנחות, ב'הקומץ רבה' (דף כב.) שמערבין דם פר ודם השעיר של יום הכפורים במתן דם קרנות המזבח הפנימי, והדבר ידוע שדם הפר מרובה מדם השעיר; מכאן לעולין שאין מבטלין זה את זה
- ^ ולקמן מפרש פלוגתא בשמעתא
- ^ גבי עולה קאי בתורת כהנים [ספרא ויקרא דבורא דנדבה פרשה ד משנה ז, בשנויים]
- ^ 'והקריבוֹ בני אהרן וזרקוֹ אל המזבח' היה לו לומר, ואין צריך לכתוב 'דם'ף דמה יש לו לקבל ולזרוק על ידי שחיטה אם לא דם
- ^ חד מינייהו דריש, ומשמע ליה: את הדם בכל מקום שהוא - שמו עליו, ולא בטל
- ^ באלו הוא דקא מרבינן מיניה דיקרבו, שכן תערובתן ראויה לקרב - אפילו נתערבו בהמה בבהמה מחיים, דהא עולה בתמורה או בעולה אחרת תנן במתניתין: קדשים בקדשים מין במינו זה יקרב לשם מי שהוא וזה יקרב לשם מי שהוא וכן בנתערבו בחולין תמימין תנן (לעיל דף עא:) ימכרו החולין לצרכי אותו המין והדר הוו להו 'קדשים בקדשים, מין במינו'
- ^ יקרב, ואף על פי שאינו מינו, ואם נתערב מחיים - לא היה קרב, כדתנן (שם) 'קדשים בקדשים ... מין בשאינו מינו ירעו'
- ^ מהאי רבויא גופיה, ולא בעי קרא אחרינא, הואיל
- ^ אף על גב דאם נתערבו מחיים - לא קרב: התם - משום דאית להו תקנתא ברעייה הוא
- ^ להכי איצטריכו דם דם תרי זימני
- ^ Note:וכך הגירסא בסיפרא פרשת ויקרא דבורא דנדבה פרשה ד משנה ו: והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם; מה תלמוד לומר 'דם' 'דם'? מנין אתה אומר נתערב עולה בדם עולה, דם עולה בדם תמורה, דם עולה בדם חולין – יקרב? תלמוד לומר 'דם' 'דם'. יכול אפילו נתערבו באלו יקרבו, שכן אפילו נתערבו חיים יקרבו, ומנין אפילו נתערב באשם? אביא את שנתערב באשם: שאלו ואלו קדשי קדשים. ומנין אפילו נתערב בשלמים ובתודה? אביא את שנתערב בשלמים ובתודה, שאלו ואלו מתן ארבע. ומנין אפילו נתערב בבכור ובמעשר ובפסח? אביא את שנתערב בבכור ובמעשר ובפסח - תלמוד לומר 'דם' 'דם'.
- ^ תלתא
- ^ דאיפליגו במילף לעולין שאין מבטלין זה את זה - מתלתא קראי
- ^ לשון בעיא הוא
- ^ תרי תנאי דשמעתין
- ^ דם פר ושעיר
- ^ למתן דם קרנות מזבח הפנימי; ומאי 'ולקח מדם הפר ומדם השעיר'? - מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו; ופלוגתא דרבי יונתן ורבי יאשיה היא במסכת יומא (דף נז:)
- ^ לתנא דהקומץ ולתנא דקדש הם
- ^ ולא למידרש ביה בהווייתן יהו אתא
- ^ מתניתין, דפליגי ביה רבי אליעזר ורבנן בניתנין למעלה שנתערבו בניתנין למטה
- ^ פלוגתייהו
- ^ בחטאת שנתערבה בעולה הוא, כדקסלקא דעתא עד השתא
- ^ דאפילו לרבנן יחזור ויתן למטה לכתחלה, ואף על גב דנתערבו השתא סוף חטאת ועולה
- ^ חד מקום הוא
- ^ רישא דפלוגתא
- ^ כגון דאיערב תחלה חטאת החיצונה בשירי חטאת הפנימית - דאינהו 'שירים' סתמא; הלכך: נתן למעלה ולא נמלך - דאי נמלך לרבנן ישפך, דהוו להו 'ניתנים בפנים שחזר ונתן מהם בחוץ' - בקרנות, והוי שלא במקומו, אבל מכי נתן למעלה משניהם - הוו להו שירים ושירים, ושניהן ביסוד, וכרבי ישמעאל, דאמר 'זה וזה יסוד מערבי', או כרבי שמעון, דאמר: זה וזה יסוד דרומי (לעיל דף נג.)
- ^ חטאת החיצונה
- ^ כלומר: בשירי חיצונה כמותה, דהכי שפיר טפי: שמקום שיריהן שוה לדברי הכל
- ^ האי דאוקמה אף בשירי פנימית
- ^ הפנימיים
- ^ הני מילי כי לא יהיב מינייהו מידי, אבל
- ^ מקצתן לאחר מתן דמים על המזבח הפנימי
- ^ אין החסרון מעכב, ושופך השאר ליסוד, דהא הכא חסרו שירים הפנימיים בשנתן דמיהן למעלה, ואפילו הכי מתכשרי
- ^ והא דקא יהיב למטה מן הדם - לשם שירי חטאת הוא דקא יהיב, אבל עולה לא מיתכשר, דהא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד, ואי נמי מוקמת לה בתערובת חטאת ועולה - לא שמע מינה 'מקום עולה מקום שירים': דכיון דעולה לא מיתכשרא - לא זריק להו במקום עולה אלא באיצטבא, ומאי דוחקיה לאוקומה בחטאת ושירים
- ^ הנך שינויי דשנינן לעיל
- ^ למאי דהוה סלקא דעתא מעיקרא דבבלול פליגי, והוה מהדרינן אשינויי דחיקי לאוקומי לדרב אשי, דאמר לרבי אליעזר
- ^ דלא תיקשי ליה הנך מתנייתא
- ^ דשינויין
- ^ הדרנא בן, ואוקימנא לשינוי דפלוגתא דידהו בהך מתניתין - בתערובות כוסות הוא, ומתרוייהו קאמר רבי אליעזר דליתיב למעלה ולמטה ושניהן כשירין, והיכא דנתן למעלה ולא נמלך - דברי הכל יתן למטה, ואלו ואלו עלו; ואי הוה מוקי לה רב יצחק בחטאת ועולה - הוה קשיא ליה
- ^ דלית לן 'רואין', ואסור לשנות באלו מפני הכשירן של אלו
- ^ ובגמרא פריך: וניפלוג נמי רבי אליעזר בהא, דהא אית ליה 'רואין'?
- ^ בחיצון
- ^ בכל קרבנות חוץ מחטאת החיצונה, דמיפסלא משום וכל חטאת אשר יובא [מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף] (ויקרא ו כז)
- ^ דם חטאת לדם עולה, כדאמר ב'כל התדיר' (לקמן דף פט.)
- ^ דפנים חשוב