ביאור:בבלי זבחים דף סב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת זבחים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ • הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
ולא על גבי מחילות.
אמר רב יוסף [1]: [2] לאו היינו דתניא: (עזרא ג ג) ויכינו המזבח על מכונותיו [כי באימה עליהם מעמי הארצות ויעל עליו לה' עלות לבקר ולערב]: שהגיעו לסוף מדותיו [3];
והכתיב (דברי הימים א כח יט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל [כל מלאכות התבנית] [4]?
אלא אמר רב יוסף: קרא אשכח ודרש [5]: (דברי הימים א כב א) ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלהים וזה מזבח לעולה לישראל; - כי בית: מה בית ששים אמה [6] - אף מזבח ששים אמה [7].
בשלמא בית [8] - מינכרא צורתו [9], אלא מזבח מנא ידעי [10]?
אמר רבי אלעזר: ראו מזבח בנוי, ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו.
ורבי יצחק נפחא אמר: אפרו של יצחק ראו, שמונח באותו מקום.
ורבי שמואל בר נחמני אמר: מכל הבית כולו הריחו ריח קטרת, משם הריחו ריח אברים.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה [11]: אחד שהעיד להם על המזבח [12], ואחד שהעיד להם על מקום המזבח [13], ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית [14].
במתניתא תנא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: שלשה נביאים עלו עמהן מן הגולה; אחד שהעיד להם על המזבח ועל מקום המזבח, ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית, ואחד שהעיד להם על התורה שתכתב אשורית [15].
תנו רבנן: קרן, וכבש, ויסוד, וריבוע [16] - מעכבין; מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אין מעכבין.
מנא הני מילי?
אמר רב הונא: אמר קרא 'המזבח': כל מקום שנאמר 'המזבח' - לעכב [17].
אלא מעתה כיוּר לרבי, וסובב לרבי יוסי ברבי יהודה [18] - הכי נמי דמעכב [19], דכתיב (שמות כז ה) ונתתה אותה תחת כרכוב המזבח מלמטה [והיתה הרשת עד חצי המזבח], ותניא: איזהו 'כרכוב'? - רבי אומר זה כיוּר [20]; רבי יוסי ברבי יהודה אומר: זה הסובב!?
אִין, דתניא [השוה תוספתא סוכה פ"ג מ"ה]: אותו היום [21] נפגמה קרן מזבח, והביאו בול של מלח [22] וסתמוהו; ולא מפני שכשר לעבודה [23], אלא שלא יראה מזבח פגום: שכל מזבח שאין לו קרן וכבש ויסוד וריבוע [בתוספתא לא מוזכר כאן כבש או רבוע] – פסול; רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף הסובב [24] [25].
תנו רבנן: איזהו 'כרכוב'?
בין קרן לקרן [26], מקום הילוך רגלי הכהנים - אמה [27];
אטו הכהנים בין קרן לקרן הוו אזלי [28]?
אלא אימא [29]: '[30] ומקום הילוך רגלי הכהנים אמה [31]'.
והכתיב [32]: (שמות לח ד) [ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת] [33] תחת כרכובו מלמטה עד חציו [34]?!
אמר רב נחמן בר יצחק: תרי הוו [35], חד לנוי [36], וחד לכהנים [37] דלא נשתרקו [38].
מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אין מעכבין;
אמר רבי מני: ובלבד שלא יפחתנו ממזבח שעשה משה;
וכמה?
אמר רב יוסף: אמה.
מחכו עליה: (שמות כז א) [ועשית את המזבח עצי שטים] חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח [ושלש אמות קמתו]!?
אמר ליה אביי: דלמא מקום מערכה קאמר מר [39]?
אמר ליה: מר, דגברא רבה הוא - ידע מאי קאמינא!
קרי עלייהו
(בראשית כה ד) [ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה] בני קטורה [40] [## במדרש רבה בראשית פרשה סא פסקה א: 'וכל אשר יעשה יצליח' (תהלים א ג) – אלו בני קטורה]!
בני אחתיה דרבי טרפון הוו יתבי קמיה דרבי טרפון [41], פתח ואמר [42]: (בראשית כה א) ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה 'יוחני' [43].
אמרי ליה: 'קטורה' כתיב!?
קרי עליהם: בני קטורה [44].
אמר אביי בר הונא אמר רב חמא בר גוריא: גזירין שעשה משה [45] - אורכן אמה ורוחבן אמה [46] ועוביין כמחק גודש סאה.
אמר רבי ירמיה: באמה גדומה [47].
אמר רב יוסף: ולאו היינו דתניא: (ויקרא א ח) [וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר] על העצים אשר על האש אשר על המזבח - שלא יהו עצים יוצאין מן המזבח כלום [48]?
תנן התם [מדות פ"ג מ"ג]: כבש היה לדרומה של מזבח אורך שלשים ושתים על רוחב שש עשרה - מנא הני מילי [49]?
אמר רב הונא: אמר קרא: (ויקרא א יא) ושחט אותו על ירך המזבח צפונה [לפני ה' וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב] - שיהא ירך בצפון ופניו בדרום [50]
אימא: ירך בצפון ופניו בצפון [51]?
אמר רבא: רמי גברא אאפיה [52]!
אמר ליה אביי: אדרבה! תריץ ואותיב גברא [53]!
אמר ליה: (שמות כז א) [ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב] רבוע [יהיה המזבח ושלש אמות קמתו] כתיב [54]!
והא מיבעי ליה דמרבע רבועי [55]!
מי כתיב 'מרובע'?
וליטעמיך מי כתיב 'רבוץ'?
אמר ליה: 'רבוע' כתיב, דמשמע הכי ומשמע הכי [56].
ותנא [57] מייתי לה [58] מהכא, דתניא: רבי יהודה אומר (יחזקאל מג יז) [והעזרה ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי האמה והחיק לה אמה סביב] ומעלותיהו פנות קדים: כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח [59].
[60] ואימא [61] שמאל למזרח [62]?
לא סלקא דעתא [63], דתני רמי בר יחזקאל: 'ים שעשה שלמה עומד על שנים עשר בקר, שלשה פונים צפונה ושלשה פונים ימה ושלשה פונים נגבה ושלשה פונים מזרחה' - כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין [64] למזרח!
[65]!
ההוא מיבעי ליה לגופיה [66]!?
אם כן פונים פונים למה לי?
שאל רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא את רבי יוסי: אומר היה רבי שמעון בן יוחי: אויר יש בין כבש למזבח [67]?
אמר לו: ואתה - אי אתה אומר כן? והלא כבר נאמר (דברים יב כז) ועשית עולותיך הבשר והדם [על מזבח ה' אלקיך ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלקיך והבשר תאכל]: מה דם בזריקה - אף בשר בזריקה [68].
אמר לו: שאני אומר: עומד בצד מערכה [69] וזורק [70]!
אמר ליה: כשהוא זורק - למערכה דלוקה הוא זורק או למערכה שאינה דלוקה הוא זורק? - הוי אומר למערכה דלוקה הוא זורק [71]! [72]התם - משום דלא אפשר [73]!
רב פפא אמר: [74] כי דם: מה דם, אויר קרקע מפסיקו [75] - אף בשר: אויר קרקע מפסיקו.
אמר רב יהודה: שני כבשׁים קטנים יוצאין מן הכבש, שבהן פונים ליסוד ולסובב [76], ומובדלין מן המזבח מלא נימא, משום שנאמר 'סביב' [77];
ורבי אבהו אמר: 'רבוע' [78].
ואיצטריך למכתב 'סביב' ואיצטריך למכתב 'רבוע' [79]: דאי כתב רחמנא 'סביב', הוה אמינא דעגיל מעגל [80] - כתב רחמנא 'רבוע'; ואי כתב רחמנא 'רבוע', הוה אמינא דאריך וקטין [81] - כתב רחמנא 'סביב' [82].
תנן התם [מדות פ"ה מ"א]: הכבש והמזבח - ששים ושתים.
הני שיתין וארבעה הוו [83]!?
הערות[עריכה]
- ^ רב יוסף חלה, ונעקר למודו, ופעמים שאמר דבר ונזכר ששנה היפך וחזר בו (נדרים דף מא.); והכא הכי אמר
- ^ היכי אמרינן לעיל 'משום אש של שמים מסייעתן לא הוצרכו ליותר'?
- ^ שאנשי כנסת הגדולה הגיעו לסוף מדותיו; להם נגלה מקום המקודש למזבח, מה שלא נגלה לשלמה
- ^ שכל מקומות הקדושות ומדותיהן נכתבו לדוד - אלמא במקדש ראשון נמי: האי דלא עשאוהו גדול - לאו משום דלא נגלה לשלמה המקום במדותיו
- ^ ודרש שנאמר לדוד ששים אמה במקום המזבח, ושלמה לא הבין לדרשו, והם דרשוהו והוסיפו עליו לפי הצורך להם, ולששים אמה לא הוצרכו, דאמרינן לקמן: מדת ארכו ורחבו וקומתו אין מעכבין
- ^ כדכתיב (מלכים א ו ב) ששים אמה ארכו
- ^ אף מזבח - עד ששים אמה ראוי לו, ומקודש המקום אם ירצו
- ^ ידעו אנשי כנסת הגדולה מה קדוש לעזרה מה קדוש להיכל
- ^ יסודות החומות
- ^ מקומו היכא
- ^ חגי זכריה ומלאכי
- ^ שיש לו מקום להוסיף עד ששים אמה
- ^ היכן היה
- ^ דקדושת הבית - קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא
- ^ שמתחילה ניתנה להם בכתב עברי שהוא כתב ליבונאה, כדאמר בסנהדרין (דף כא:)
- ^ אם אין המזבח מרובע
- ^ ד'המזבח' משמע: כשהוא כן - הוא דמיקרי 'מזבח', ואי לא – לא; ובקרן כתיב (ויקרא ד יח) קרנות המזבח, וביסוד כתיב (ויקרא ד ל) אל יסוד המזבח, ובכבש כתיב אל פני המזבח (ויקרא ו ז) והוא הכבש שהוא פניו של מזבח שעולים לו דרך שם, כי היכי דחשיב צד מזרחית 'פני אהל מועד' מחמת שהפתח שם; ובריבוע כתיב (שמות כז א) רבוע יהיה המזבח
- ^ דכתיב בהו המזבח
- ^ אם לא עשה ציורים של פרחים וציצים וקלעים סביב למזבח - כמו 'סיידו וכיירו'
- ^ ציורים סביב למעלה מאמצעו
- ^ שנסך כהן צדוקי מי החג על רגליו, ורגמוהו כל העם, כדאמרינן בסוכה (דף מח:)
- ^ מלא אגרוף של מלח שמעתי
- ^ לעבודת המזבח כל זמן שהקרן פגום, כדמסיים ואזיל: שכל מזבח שאין לו כו'
- ^ וקסלקא דעתא א'כרכוב' דקרא קאי; 'כרכוב' - לשון היקף חריץ עגולה, כדאמרינן בהכל שוחטין (חולין דף כה.): כל שעתיד לגרר לכרכב
- ^ ומדרבי יוסי ברבי יהודה נשמע לרבי דכיוּר מעכב
- ^ אמה רוחב שכנגד בין הקרנות היתה, עמוקה וחרוצה; ובליטת גובה מעט היה סביב לה, בשפת המזבח
- ^ השתא משמע שהיא היתה אמה של מקום הילוך
- ^ והלא כשיגיעו לקרן - הקרן מעכבן מלהיקף המזבח
- ^ הכי קאמר
- ^ בין קרן לקרן
- ^ כמין חריץ עמוק ממקום המערכה עד שפת המזבח סביב, ומקיף את מקום המערכה; ורחבו של חריץ: שני אמות: אמה של בין הקרנות ואמה של מקום הילוך
- ^ גבי מכבר
- ^ שנתנוהו
- ^ והקיפוהו למזבח מאמצעו ולמעלה, לבוש כמין היקף של כברה, והוא עשוי נקבים נקבים ככברה וכרשת של דגים, ומגיע למעלה עד מתחת לכרכוב; אלמא בקיר המזבח סביב היה כרכוב, דאי בראש המזבח - היכי קרי למכבר הנתון סביב הקיר 'תחת כרכובו'
- ^ שני סובבין היו לו למזבח שעשה משה
- ^ סביב הקיר משעלה שש אמות גובה - לרבי יוסי דאמר (לעיל דף נט:) 'עשר אמות גובהו' - היה היקף בליטה קטנה חוגרתו סביב לנוי, וזהו 'סובב' ו'כיוּר' דאפליגו ביה רבי ורבי יוסי ברבי יהודה לעיל; ומתחת לאותו סובב נתנו ה'מכבר', ורחבו מגיע למטה עד חצי המזבח, והוא היה סימן להבדיל בין הדמים העליונים לדמים התחתונים, כדאמרינן ב'איזהו מקומן' (לעיל דף נג.) מהאי קרא: התורה נתנה מחיצה כו'
- ^ ולמעלה בראש המזבח העמיקו סובב כמין חריץ עמוק, דבר מועט, להיות להם שפתו היקף מעקה קטן סביב
- ^ שלא יחליקו
- ^ דהוי אמה שבין הקרנות, ומקום הילוך ממעטין בו אמתים לכל צד - פש ליה אמה על אמה
- ^ בני אברהם אתם, אבל לא כזרע יצחק ויעקב
- ^ ולא הוו אמרי מידי
- ^ כדי שידברו
- ^ מילתא בעלמא הוא דקאמר, כדי לפתוח פיהם
- ^ אינם יודעין לדבר בהלכה
- ^ שני גזרי עצים צריך לסדר בראש המערכה לתמיד של שחר בכהן אחד, ולתמיד של בין הערבים בשני כהנים, כדקיימא לן בסדר יומא (דף כו:)
- ^ כמידת מקום המערכה
- ^ קצרה; שלא יצאו חוץ למערכה ויעכבו הכהנים מלהקיף
- ^ 'ואמה גדומה' למה לי? אלא 'אמה מצומצמת [=מדוייקת]’’
- ^ שהכבש בדרום
- ^ ירך = רגלים, ופניו בדרום: כאדם השוכב ארצה ורגליו לצפון - נמצא ראשו ופניו לדרום
- ^ כאדם היושב זקוף
- ^ שיער באדם השוכב ארצה
- ^ זקפוהו והשיבוהו, ונמצא ראשו ורגליו לרוח אחת
- ^ דרבוע באדם רובץ ומושכב שיער הכתוב
- ^ שיהא מרובע ולא עגול
- ^ הלכך תרווייהו יליף מינה
- ^ דברייתא
- ^ להא מילתא דאייתי רב הונא דכבש בדרום מ'ירך המזבח'
- ^ האי קרא - במזבח כתיב ביחזקאל, וקאמר שתמיד כבש מעלותיו ברוח הראויה לפנות הימנה למזרח, ותהא אותו הפנייה לימין, ואין לך רוח ראויה לכך אלא דרום
- ^ ופרכינן:
- ^ דרך
- ^ נהי ד'פנות קדים' כתיב בקרא, אבל דרך ימין לא כתיב ביה; העמידהו בצפון, וכשתגיע לראש המזבח - פנה אל קרן מזרחית צפונית, ודרך שמאל
- ^ שיהו פונים לשמאל אלא דרך ימין
- ^ כי מנינא דקרא דקחשיב ואזיל - דרך ימין: מצפון למערב וממערב לדרום, וכשאתה מקיף שום דבר ופניך אליו ואתה סובבו מצפון למערב - לימינך אתה הולך:
- ^ מהאי קרא לא נפקא לן, אלא מהכא נפקא לן דרך ימין, ומקרא דלעיל - דכתיב 'פנות קדים' שמעינן שיהיו הפניות של מזבח למזרח, דלא תימא דרך ימין למערב ויהא כבש בצפון
- ^ להודיעך מושב הים היאך, ומנין לך ללמוד הימנו לפינות המקדש בצורכי עבודה
- ^ שלא היה ראש הכבש נוגע במזבח, אלא אויר מעט מפסיק
- ^ מה דם עולָה שעומד בארץ וזורק מן הכלי כדכתיב וזרקו - אף בשר בזריקה; אלמא אויר יש, ומחמת האויר הוא צריך זריקה: שעומד בכבש וזורק אל עבר האויר למערכה
- ^ בראש המזבח
- ^ גזירת הכתוב הוא
- ^ כלומר: משום הא - למה לי קרא? פשיטא: דעל כרחו הוא זורקו, שהרי אין יכול לסדר סביב על ראשי העצים שאין המערכה דלוקה שם, אלא הימנו והלאה: מקום שהמערכה דולקת
- ^ ו
- ^ והתם - משום דלא אפשר הוא, ועל כרחך כי אתא קרא - לאשמועינן אתא דיש אויר בין כבש למזבח
- ^ לא מצית אמרת דהיקש אתא לאשמועינן דעומד בצד המערכה וזורק; דהפסקה אויר רצפה בעינן
- ^ הרצפה מפסיק בינו למזבח
- ^ אותו שפונין בו לסובב - יצא במזרחו של כבש לימין, ומתחיל ויוצא בשפולו של כבש, ונמשך ועולה באלכסון עד שמגיע לסובב; והפונה ליסוד - יוצא למערבו, להוירד בו שירים של חטאת; כשיורד מן המזבח פונה לשמאלו ליסוד דרומי, ומתחיל לצאת בשיפולו של כבש רחוק מן המזבח כדי שיהא נוח לשפע ולירד ליסוד
- ^ שיהא היקף למזבח כל דהו; ואי הוו מחוברין - שוב אין לו היקף: אפילו בחוט אין אדם יכול לסובבו!
- ^ ואי מחוברין לא הוי בנינו מרובע
- ^ ואף על גב דאפקינהו לתרוייהו להך דרשא שלא יהא בנין אחר מחובר לו
- ^ ולא יהא לו זויות
- ^ ארכו יותר על רחבו וזויות יהא לו
- ^ שיהו כל סביביו שוין
- ^ דהא תנן לעיל: אורך הכבש ל"ב אמה, וכן המזבח
- ^ ומשני:
- ^ נמצא שראש הכבש פורח ועולה על כניסת היסוד והסובב, ומגיע לראש המזבח; נמצאו שתי אמות העליונות שלו מובלעים בשלשים ושתים אמות של מזבח