ביאור:בבלי זבחים דף פט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

משנה:

כל התדיר מחבירו קודם את חבירו; התמידין קודמין למוספין; מוספי שבת קודמין למוספי ראש חודש [1]; מוספי ראש חודש קודמין למוספי ראש השנה, שנאמר (במדבר כח כג) מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה.

גמרא:

מנא לן?

מנא לן? כדקאמר טעמא: מלבד עולת הבקר!?

דילמא תמידין - הן דקדמו למוספין משום דתדירי [2], מוספין למוספין מנא לן?

אמר רבי אילעא: דאמר קרא [3]: (במדבר כח כד) כאלה תעשו לַיום שבעת ימים [לחם אשה ריח ניחח לה' על עולת התמיד יעשה ונסכו]; אלה כאלה [4].

והאי מיבעי ליה לגופיה [5]!?

אם כן ניכתוב 'אלה תעשו ליום'.

אי כתב [6] 'אלה תעשו ליום שבעת הימים', הוה אמינא: אלה לשבעת הימים [7].

'לַיום' כתיב.

ואכתי אימא: 'אלה' - לַיום [8], אבל שאר יומי לא ידענא כמה? אמר קרא 'תעשו' [9]: שיהו כל העשיות שוות.

אביי אמר: מגופה דקרא [10]: אם כן לימא קרא 'מלבד עולת הבקר' ותישתוק; 'אשר לעולת התמיד' למה לי [11]? למימר דהך דתדירא תיקדום.

משנה:

כל המקודש מחבירו [12] - קודם את חבירו:

דם החטאת קודם לדם העולה [13] - מפני שהוא מרצה [14];

איברי עולה קודמין [15] לאימורי חטאת [16] - מפני שהוא כליל לאישים [17];

חטאת קודמת לאשם - מפני שדמה ניתן לארבע קרנות [18] [19]על היסוד [20];

אשם קודם לתודה ואיל נזיר - מפני שהוא קדשי קדשים;

תודה ואיל נזיר קודמים לשלמים - מפני שהן נאכלין ליום אחד וטעונין לחם;

השלמים קודמין לבכור - מפני שהן טעונין מתן ארבע [21] וסמיכה ונסכים ותנופות חזה ושוק [22].

[משנה ג] הבכור קודם למעשר - מפני שקדושתו מרחם, ונאכל לכהנים;

המעשר קודם לעופות - מפני שהוא זבח [23] ויש בו קודש קדשים [24]: דמו ואימוריו [25].

[משנה ד] העופות קודמין למנחות - מפני שהן מיני דמים [26];

מנחת חוטא קודם למנחת נדבה - מפני שהוא בא על חטא [27];

חטאת העוף קודמת לעולת העוף [28];

וכן בהקדישה [29].


עמוד ב

גמרא:

מנא הני מילי [30]?

דתנו רבנן [31] [ספרא ויקרא דבורא דחובה פרשתא ג פרק ג משנה ג; תוספתא פרה פ"א מ"ב; שניהם בשם רבי]: (במדבר ח ח) [ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן] ופר שני בן בקר תקח לחטאת; אם בא ללמד שהן שנים - הרי כבר נאמר [32] (במדבר ח יב) [והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים] ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה [לה' לכפר על הלוים], מה תלמוד לומר 'ופר שני בן בקר תקח לחטאת'?

שיכול שיהא חטאת קודמת לכל מעשה עולה - תלמוד לומר 'ופר שני בן בקר תקח לחטאת' [33].

אי פר שני - יכול תהא עולה קודמת לחטאת לכל מעשיה - תלמוד לומר ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה! הא כיצד? דם חטאת קודמת לדם עולה, מפני שמרצה'.

איברי עולה [קודמין לאימורי חטאת מפני שהן כליל לאישים]:

ואימא 'מתנה קמייתא [34] - דמכפרה – תיקדום [35], והנך לא!?

אמר רבינא: הכא - בחטאת הלוים עסקינן, ואף על גב דכי עולה דמי [36] [37] קאמר רחמנא היא תיקדים [38].

במערבא אמרי: הואיל והתחיל במתנות – גומר.

איבעיא להו: דם חטאת ואיברי עולה - איזה מהן קודם? דם חטאת קודם מפני שמרצה? או דילמא איברי עולה קודמין מפני שהן כליל לאישים?

תא שמע [ממשנתנו]: דם חטאת קודם לדם עולה: לדם עולה - הוא דקדים, לאיברי עולה לא קדים.

אדרבה – מסיפא: איברי עולה קודמין לאימורי חטאת: לאימורי חטאת - הוא דקדים, לדם חטאת לא קדים! אלא מהא ליכא למשמע מינה.

איבעיא להו: דם עולה ואימורי חטאת - איזה מהן קודם? דם עולה קודם, דקאתי מכח כליל? או דילמא אימורי חטאת קודמין, דקאתי מכח מכפר [39]?

תא שמע [ממשנתנו]: דם חטאת קודם לדם עולה: דם חטאת - הוא דקדים לדם עולה, אבל אימורי חטאת לא!

אדרבה: מסיפא: איברי עולה קודמין לאימורי חטאת: איברי עולה - הוא דקדמי לאימורי חטאת, אבל דם עולה – לא!?

אלא מהא ליכא למשמע מינה.

איבעיא להו: דם עולה ודם אשם, איזה מהן קודם? דם עולה קודם, דקאתי מכח כליל? או דילמא דם אשם קודם, דמכפר?

תא שמע [ממשנתנו]: דם חטאת קודם לדם עולה - אבל דם אשם לא!

בדין הוא דאיבעי למיתני 'דם אשם', ואיידי דבעא למיתני סיפא איברי עולה קודמין לאימורי חטאת דאי תנא לאימורי אשם - הוה אמינא: 'לאימורי אשם - הוא דקדמי, לאימורי חטאת לא קדמי [40]' - משום הכי תנא 'חטאת'.

תא שמע [ממשנתנו]: חטאת קודם לאשם: חטאת - הוא דקדמה ליה לאשם, אבל עולה – לא! מאי? לאו דם?

לא, אאימורים; דיקא נמי דקתני מפני שדמהּ ניתן [41] - שמע מינה.

חטאת קודמת [לאשם - מפני שדמה ניתן לארבע קרנות [42]על היסוד]:

אדרבה! אשם קדים, שכן יש לו קיצבה [43]!?

אפילו הכי: ריבוי דמזבח [ארבע מתנות ומתן שיריים ליסוד] עדיף.

אשם קודם לתודה [ואיל נזיר - מפני שהוא קדשי קדשים]:

אדרבה! התודה ואיל נזיר קדמי, שכן טעונין לחם!

אפילו הכי: קדשי קדשים עדיפי.

תודה ואיל נזיר [קודמים לשלמים - מפני שהן נאכלין ליום אחד וטעונין לחם]:

אדרבה! שלמים קדמי, שכן ישנן בציבור [44] כביחיד!

אפילו הכי: נאכלין ליום אחד עדיפי.

איבעיא להו: תודה ואיל נזיר - איזה מהן קודם? תודה קדמה, שכן טעונה ארבעה מיני לחם? או דילמא איל נזיר קודם, שכן יש עמו דמים אחרים [45]?

תא שמע: זו קודמת לזו [46], שזו טעונה ארבעה מיני לחם וזו אינה טעונה אלא שני מיני לחם.

השלמים קודמין לבכור [מפני שהן טעונין מתן ארבע וסמיכה ונסכים ותנופות חזה ושוק]:

אדרבה! בכור קודם, שכן קדושתו מרחם ונאכל לכהנים!

אפילו הכי: מצות יתירות עדיפי.

הבכור קודם [למעשר מפני שקדושתו מרחם, ונאכל לכהנים]:

אדרבה! מעשר קודם, שכן מקדש לפניו ולאחריו [47]!

אפילו הכי: קדושה מרחם עדיפא.

מעשר קודם לעופות [מפני שהוא זבח ויש בו קודש קדשים: דמו ואימוריו]:

אדרבה! עופות קדמי, שכן קדשי קדשים [48]!

אפילו הכי: מין זבח עדיף.

אמר רבינא בר שילא: אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים – פסולין [49], ותנא תונא [50]: מפני שהוא זבח וישנו קדשי קדשים: דמיו ואימוריו; בשלמא אימורין - ליתנהו בעופות, אלא דם מיהא איתיה [51]! אלא לאו קא משמע לן [52]: אימורין כי דָמוֹ [53]: מה דמו לפני זריקה - אף אימורין קודם זריקה, וקא קרי להו 'קדשי קדשים' [54]; ומה דמו מיפסל ביוצא - אף אימורין מיפסל ביוצא [55]!

נימא מסייע ליה: 'בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים [56]: רבי יוחנן אמר כשר, ריש לקיש אמר פסול': [והגמרא מסבירה את המחלוקת כך:]

רבי יוחנן אמר כשר, הואיל וסופו לצאת [57];

ריש לקיש אמר פסול: עדיין לא הגיע זמנו לצאת [58]; עד כאן לא פליגי אלא בבשר [59], אבל באימורין לא!

הוא הדין דבאימורין נמי פליגי [60], והא דקא מיפלגי בבשר - להודיעך כחו דריש לקיש: דאפילו בשר - דסופה לצאת - אמר 'עדיין לא הגיע זמנו לצאת'.

לימא כתנאי [מעילה פ"א מ"ג]: 'אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים: רבי אליעזר אומר: אין מועלין בהן [61],

הערות[עריכה]

  1. ^ שבת תדירה מראש חודש, וכן כולם
  2. ^ דתמיד בכל יום, הילכך חשיב תדירתא דידיה
  3. ^ בתר ההוא קרא ד'מלבד עולת הבקר תעשו את אלה' כתיב
  4. ^ משמע: כסדר שאמרתי לך: כאלה של מעלה; כשם שהתדיר קודם - כך סדר המוספין: שאם יום שיש שני מוספין, כגון בשבת שבתוך הרגל - יהא התדיר קודם
  5. ^ להטעין מוסף לשבעת הימים, דמקרא קמא - יום ראשון הוא דנפקא לן
  6. ^ לשון קושיא הוא
  7. ^ אותן שבעה כבשים האמורין בענין - יתחלקו לשבעת הימים
  8. ^ ליום ראשון והדר כתיב שבעה ימים 'אשה ריח ניחוח לה’’;
  9. ^ להכי איצטריך 'כאלה' דעל כרחך מהשתא תוקים 'תעשו ליום' אשאר יומי
  10. ^ ד'מלבד עולת הבקר' שמעינן דמוספין תדירין יקדמו
  11. ^ פשיטא דעולת הבקר - עולת התמיד היא, אלא תלה לך טעם הקדמתה בתדירות, כדי שתלמוד לשאר תדירין שיקדימו; דמשום היא גופא - למה לי לפרושי טעמא
  12. ^ שיש בו צד ריבוי קדושה ממנו
  13. ^ אם שניהן שחוטין ועומדין ליזרק
  14. ^ מכפר על חייבי כריתות הצריך ריצוי גדול
  15. ^ בהקטרתן
  16. ^ אם נזרקו דמי שניהן
  17. ^ וצד ריבוי קדושה הוא זה, למזבח
  18. ^ ואשם – שתי מתנות שהן ארבע, ולא על הקרנות
  19. ^ ו
  20. ^ שפיכת שירים; ובאשם לא מצינו שנאמרו
  21. ^ שתי מתנות שהן ארבע
  22. ^ ובכור אינו אלא מתנה אחת, ואינו טעון סמיכה ונסכים, כדאמרינן במנחות בפרק 'שתי מדות' (דף צ:) 'כל הקרבנות כו'
  23. ^ זביחת סכין, ועוף במליקה, וזבחים חשיבי מפני שמצותן מרובה: שכל הקרבנות באין מהן
  24. ^ לחלק גבוה שני דברים
  25. ^ מה שאין כן בחטאת העוף, שאין למזבח אלא דמה; וכיון דקדמה לחטאת העוף - כל שכן לעולת העוף, דהא חטאת העוף קודמת לעולת העוף, כדקתני ואזיל
  26. ^ כפרתן מרובה
  27. ^ והיינו קדושתו דמכפרת
  28. ^ מקראי נפקא לן בגמרא
  29. ^ כשהוא מפרש את קינו - קורא שם לחטאת תחילה
  30. ^ דדם חטאת קודם לדם עולה, ואיברי עולה קודמין לאימורי חטאת
  31. ^ בחינוך הלוים כתיב, ב'בהעלותך'
  32. ^ באותה פרשה
  33. ^ משמע שיהא שני לו
  34. ^ דחטאת
  35. ^ ושלמה כפרה בדידה, כדאמרן בפרק 'בית שמאי' (לעיל דף לח.) 'וכפר' - אף על פי שלא ניתן אלא אחת
  36. ^ שלא הביאוה על חטא
  37. ^ ואפילו הכי
  38. ^ קודם לעולה, משום דשם חטאת קודם לעולה, והוא הדין לשלש מתנות שבחטאת
  39. ^ אימורי חטאת לא מכפרי, שאין כפרה אלא בדם; דם עולה - לאו 'כליל' הוא, דאין כליל אלא באישים, אבל מכח כליל קאתי: שהאיברים יהיו כליל
  40. ^ דחטאת חמורה מאשם כדקתני מתניתין
  41. ^ אלמא באימורין קאי, דאי בדם קאי – 'שהיא ניתנית' מיבעי ליה
  42. ^ ו
  43. ^ לדמיו, דכתיב (ויקרא ה טו) ב'כסף שקלים', אבל חטאת - כל דהו
  44. ^ כבשי עצרת
  45. ^ חטאת ועולה באין עמו חובה
  46. ^ לעיל מיניה איירי בתודה ואיל נזיר
  47. ^ דתנן [בכורות פ"ט מ"ה]: 'קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי - שלשתן מקודשין'; וילפינן בבכורות (דף ס:) מקראי
  48. ^ אפילו אכילת אדם שבהן - קדשי קדשים הוא
  49. ^ ואף על גב דלענין מעילה לפני זריקת דמים לא קדישי, לענין איפסולי ביוצא - קדשי קדשים נינהו
  50. ^ תנא דידן סייעתא למילתא
  51. ^ ולא הוה ליה למיתני אלא 'ואימוריו קדשי קדשים, מה שאין כן בעופות'
  52. ^ אלא להכי נקט דמו בהדי אימוריו
  53. ^ לאשמועינן דכי הדדי קדשי
  54. ^ בשעה שזה קרוי 'קדשי קדשים' - קרוי גם זה קדשי קדשים
  55. ^ דהא 'קדשי קדשים' קרי להו
  56. ^ חוץ לקלעים
  57. ^ שהרי אכילתן בכל העיר
  58. ^ דאכתי לא אישתרי בשר באכילה
  59. ^ בההוא - הוא דמכשר רבי יוחנן משום דסופו לצאת
  60. ^ מכשר [רבי יוחנן]: שזריקה עושה אותו קדשי קדשים, והאי דפריש 'משום דסופו לצאת' - הש"ס קמפרש ליה, ולא מילתיה דרבי יוחנן היא
  61. ^ אפילו לאחר זריקה, דלא מהניא בהו זריקה להכי: למיקבעינהו במעילה