ביאור:בבלי זבחים דף סא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת זבחים:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ
צא
צב
צג
צד
צה
צו
צז
צח
צט
ק
קא
קב
קג
קד
קה
קו
קז
קח
קט
קי
קיא
קיב
קיג
קיד
קטו
קטז
קיז
קיח
קיט
קכ • הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
הא [1] רבי ישמעאל [2], הא [3] רבנן;
ואיבעית אימא: הא והא [4] בקדשי קדשים, ומאי 'בשני מקומות'? - קודם שיעמידו לוים את המשכן
ולאחר שיפרקו הלוים את המשכן [5]; מהו דתימא איפסיל להו ביוצא - קא משמע לן [6].
ואימא הכי נמי?
אמר קרא (במדבר ב יז) ונסע אהל מועד [מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם]: אף על פי שנסע – 'אהל מועד' הוא.
אמר רב הונא אמר רב: מזבח של שילה - של אבנים היה, דתניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: מה תלמוד לומר 'אבנים' 'אבנים' 'אבנים' שלש פעמים [7]? - אחד של שילה, ואחד של נוב וגבעון [8], ובית עולמים.
מתיב רב אחא בר אמי: 'אש שירדה מן השמים בימי משה - לא נסתלקה מעל מזבח הנחושת [9] אלא בימי שלמה [10]; ואש שירדה בימי שלמה - לא נסתלקה עד שבא מנשה וסילקה,' -
ואם איתא - מעיקרא הוא דאיסתלק ליה [11]?
הוא [12] דאמר כרבי נתן, דתניא: רבי נתן אומר: מזבח של שילה - של נחושת היה, חלול ומלא אבנים' [13].
רב נחמן בר יצחק אמר" מאי לא נסתלקה? - לא נסתלקה לבטלה [14].
מאי היא?
רבנן אמרי: שביבא הוה משדרא [15].
רב פפא אמר: אושפיזא הוה נקט, וזימנין הכא וזימנין הכא.
תנן התם [16]: ' [17] וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו ארבע אמות מן הדרום וארבע אמות מן המערב [18], כמין גמא [19]' - מאי טעמא?
אמר רב יוסף: משום דלא ספק.
אמר ליה אביי: השתא מקדש ראשון דכתיב ביה (מלכים א ד כ) יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים [לרב אכלים ושתים ושמחים] ספק מקדש שני דכתיב ביה (עזרא ב סד) כל הקהל כאחד ארבע רבוא [אלפים שלש מאות ששים] לא ספק?
אמר ליה: התם אש של שמים מסייעתן, הכא [20] אין אש של שמים מסייעתן [21].
כי אתא רבין, אמר רבי שמעון בן פזי משום בר קפרא: שיתין הוסיפו [22]: מעיקרא סבור 'מזבח אדמה' שהוא אטום באדמה [23], ולבסוף סבור: שתיה כאכילה [24], ומאי 'מזבח אדמה' - שהוא מחובר באדמה: שלא יבננו לא על גבי כיפים
הערות
[עריכה]- ^ קמייתא
- ^ דיליף בשר מדם
- ^ בתרייתא
- ^ בתרייתא נמי
- ^ ושני מקומות - לאו לאחר שנסעו דנסתלק המזבח קאמר, אלא חד מינייהו כדאיתא: בעוד המשכן נטוי כמשפטו, וחד לאחר שפירקו קרשים וקלעי החצר ועדיין המזבח במקומו; וקודם שיעמידו לוים את המשכן דנקט הכא - לאו דוקא נקט, אלא איידי דנקט 'לאחר שפירקו' נקט נמי קודם שיעמידו, דלא משכחת לה שיהא המזבח מונח קודם העמדת המשכן, שהרי קודם שיחנו בני קהת נושאי המזבחות היו חונין בני גרשון ומררי נושאי המשכן ומקימין אותו, ובנסיעתם היו מורידין את המשכן תחילה ונושאין בני גרשון ומררי אחר דגל ראשון, ובני קהת אחרי שני דגלים - כדי שיהו קודמין בני גרשון בחנייתן ומעמידין את המשכן לפני בוא בני קהת, כדכתיב אחר מסע דגל בני יהודה והורד המשכן וגו' (במדבר י יז) ואחר שני דגלים כתיב (שם, פסוק יא) ונסעו הקהתים נושאי המקדש, דהיינו ארון ומזבחות וכלי השרת, והקימו - בני גרשון - את המשכן עד בואם - של בני קהת; ואי בששינו את הסדר מוקמת לה - היכי שחטי קרבנות קודם שיעמידו משכן? הא אמר ב'איזהו מקומן' (לעיל דף נה:) בשלמים ששחטן קודם שיעמידו לוים כו' – פסולין! ואם תמצא לומר קודם שיעמידו הלוים את המשכן דוקא קאמר מוקמינן משום דכתיב בהו (ויקרא ג ב) ושחטו פתח אהל מועד, ולא יליף שאר קדשים מינייהו
- ^ כלומר: ולא אכילה משנעקר המזבח אתא לאשמועינן, אלא אכילת קדשי קדשים בלא קלעים אתא לאשמועינן: דלא תימא כיון שנסתלקו קלעים יש כאן פסול יוצא
- ^ אם מזבח אבנים וגו' (שמות כ כג), מזבח אבנים לא תניף [וגו’] (דברים כז ה) אבנים שלמות תבנה וגו' (דברים כז ו)
- ^ חד חשיב להו: דשניהם במה, ואינן קדושים
- ^ שבשעת המסעות כופין עליו פסכתר ומניחין אותה במקומה
- ^ שנסתלקה משם למזבח אבנים שעשה שלמה
- ^ משהוקם המשכן בשילה ובנו מזבח אבנים הוזקקה להסתלק ממזבח של נחשת
- ^ רב הונא
- ^ והא דלא אמרינן: הוא דאמר כר"א בן יעקב - משום דרבי נתן הוא דשמעינן ליה בהדיא מעשה היה כך, אבל מדר"א בן יעקב לא שמעינן אלא דהוכשר בשל אבנים
- ^ שתהא בטילה ממזבח הנחושת לגמרי
- ^ כשהיו מקטירין על של אבנים - היו זיקים ולהבות יוצאות מאש שמים שעל מזבח הנחשת של משה, שאף הוא מונח שם
- ^ במסכת מדות [פ"ג מ"א]
- '^ רבי יוסי אומר: בתחילה - בימי שלמה - לא היה אלא כ"ח, כונס ועולה - יסוד וסובב ומקום קרנות ומקום הילוך - עד שהיה מקום המערכה כ' על כ
- ^ נמצא יסודו ל"ב על ל"ב ומקום מערכתו כ"ד על כ"ד
- ^ גימל יוונית עשויה כמין כף פשוטה שלנו, כדפרישית: דרום ומערב
- ^ במקדש שני
- ^ כדילפינן בפרק קמא דיומא (דף כא:): 'וארצה בו ואכבד [וקרינן ואכבדה] - מחוסר [אות] ה': אלו חמשה דברים שחסר מקדש שני' - ואש אחד מהן; ואמרינן התם: מיהוי הוה סיועי לא מסייעא
- ^ קרן מערבית דרומית הוסיפו למשכה לדרום ולמערב, ששם היו מנסכין נסכים, כדאמרינן (התם) במתניתין ד(לקמן דף סג.); ובימי שלמה היה כמין בור כרוי אצל המזבח באותה זוית לירד הנסכים בתוכו, ויורדין מן המזבח ולרצפה ושותתין שם, והם קלטו אותו הבור לתוך המזבח, ועשו נקבים כנגדן בראש המזבח לירד הנסכים שם
- ^ שלא יהא חלול
- ^ מה אכילה מתעכלת במזבח אף שתיה תבלע במזבח