ביאור:בבלי זבחים דף י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת זבחים: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

השוחט את הבהמה על מנת לזרוק דמה לעבודת כוכבים [1] ולהקטיר חלבה לעבודת כוכבים: רבי יוחנן אמר אסורה [2]: מחשבין מעבודה לעבודה [3] דילפינן חוץ [4] מפנים [5]; ריש לקיש אמר מותרת [6]: אין מחשבין מעבודה לעבודה [7] ולא ילפינן חוץ [8] מפנים [9].

וצריכא: דאי אשמעינן בהא [השוחט את הבהמה על מנת לזרוק דמה לעבודת כוכבים] - בהא אמר ריש לקיש, אבל פנים מפנים אימא מודי ליה לרבי יוחנן; ואי אשמעינן הא [שחטה לשמה לזרוק דמה שלא לשמה] - בהא קאמר רבי יוחנן, אבל בההיא - אימא מודי ליה לריש לקיש? – צריכי.

כי אתא רב דימי אמר: מתיב רב ירמיה לסיועיה לרבי יוחנן, ורבי אילא לסיועיה לריש לקיש:

רב ירמיה לסיועיה לרבי יוחנן: ומה במקום שאם אמר "הריני שוחט חוץ לזמנו" [10] שהוא כשר [11], שחטו על מנת לזרוק דמו חוץ לזמנו פסול - מקום שאם אמר "הריני שוחט שלא לשמו" פסול [בפסח וחטאת], שחטו על מנת לזרוק דמו שלא לשמו אינו דין שיהא פסול!

מתקיף לה רבא בר אהילאי: מה לחוץ לזמנו שכן כרת [12]!?

אלא אמר רבא בר אהילאי: הכי קאמר: ומה מקום שאם [13] אמר "הריני שוחט חוץ למקומו" שהוא כשר [14], שחטו על מנת לזרוק דמו חוץ למקומו – פסול [15], מקום שאם אמר "הריני שוחט שלא לשמו" שהוא פסול - [שחטו ע"מ] לזרוק דמו שלא לשמו אינו דין שיהא פסול!?

מתקיף לה רב אשי: מה לחוץ למקומו שכן נוהג בכל הזבחים תאמר בשלא לשמו שאינו נוהג אלא בפסח וחטאת?

אלא אמר רב אשי: הכי קאמר: ומה במקום שאם אמר "הריני שוחט לשם פלוני" שהוא כשר [16], לזרוק דמו לשם פלוני – פסול, מקום שאם אמר "הריני שוחט שלא לשמן" שהוא פסול, שחטו על מנת לזרוק דמן שלא לשמן - אינו דין שיהא פסול!?

רבי אילא - לסיועיה לריש לקיש: לא תאמר בזריקה [17], ותיתי מק"ו מבינייא משחיטה וקבלה [18]; למאי הלכתא כתב רחמנא? - לומר דאין מחשבין מעבודה לעבודה [19].

מתקיף לה רב פפא: ודלמא [20] דמחשבין מעבודה לעבודה [21]?

אם כן [22] - לשתוק קרא מיניה, ותיתי [23] מקל וחומר דרב אשי [24].

ואידך [25]?

פריך הכי [26]: מה להנך שכן טעונות צפון וישנן בחטאות הפנימיות [27]!

ואידך?

השתא מיהא בשלמים קיימין [28].

איתמר: שחטה לשמה לזרוק דמה שלא לשמה: רב נחמן אמר: פסולה, רבה אמר: כשרה, והדר ביה רבה לגבי רב נחמן מקל וחומר דרב אשי.

רבי אליעזר אומר אף האשם [כמו חטאת: שחטו שלא לשמו - אינו כשר]:

תניא: 'אמר רבי אליעזר: חטאת באה על חטא ואשם בא על חטא; מה חטאת שלא לשמה – פסולה, אף אשם שלא לשמו – פסול!

אמר לו רבי יהושע: לא! אם אמרת בחטאת - שכן דמה למעלה [29]!? [30]

אמר לו רבי אליעזר: פסח יוכיח, שדמו למטה, ושחטו שלא לשמו פסול!

אמר לו רבי יהושע: מה לפסח שכן זמנו קבוע!?

אמר לו רבי אליעזר: חטאת תוכיח!

אמר לו רבי יהושע:


עמוד ב

חוזרני חלילה [31].

חזר רבי אליעזר ודנו דין אחר: חטאת נאמר בה [32] 'היא' (ויקרא ד כד: וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני ה' חטאת הוא)[33] בשחיטה - היא לשמה כשירה, שלא לשמה – פסולה; ופסח נאמר בו הוא בזביחה (שמות יב כז: ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו): הוא לשמו כשר, שלא לשמו פסול - אף אשם נאמר בו הוא [ויקרא ה,יט: אשם הוא אשם אשם לה’]: הוא לשמו כשר, שלא לשמו פסול.

אמר לו רבי יהושע: חטאת - נאמר בה היא בשחיטה (ויקרא ד כד: וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני ה' חטאת הוא) היא לשמה כשרה, שלא לשמה פסולה; פסח נאמר בו הוא בזביחה: הוא לשמו כשר, שלא לשמו פסול, אבל אשם - לא נאמר בו הוא אלא לאחר הקטרת אימורין, והוא עצמו שלא הוקטרו אימורין כשר!

אמר לו רבי אליעזר: הרי הוא אומר (ויקרא ו ז) כחטאת כאשם [תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה]: מה חטאת שלא לשמו פסול - אף אשם שלא לשמו פסול [34]!' [35]

אמר מר: אמר לו רבי יהושע: חוזרני חלילה: ולמיהדר דינא ולייתי [רבי אליעזר] במה הצד [36]?!

משום דאיכא למיפרך: מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד כרת [37];

אמר לו רבי יהושע: לא! אם אמרת בחטאת שכן דמה למעלה - ולימא ליה 'לא! אם אמרת בחטאת, שכן נכנס דמה לפני ולפנים [38]!

בחטאות החיצונות קאמרינן [39],

- שאם נכנס דמה לפני ולפנים פסולה [40]?

אית ליה לרבי אליעזר אף האשם [41].

[42] שכן מכפרת על חייבי כריתות!?

מחטאת דשמיעת הקול (ויקרא ה ו: והביא את אשמו לה' על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו) [43].

[44] שכן טעונה ארבע מתנות [45]?

כרבי ישמעאל, דאמר [46]:'כל הדמים טעונה ארבע מתנות' [47]!?

[48] שכן טעונין [49] על ארבע קרנות [50]

וליטעמיך [51] האיכא אצבע, האיכא קרן, האיכא חודה [52]: עשאה למטה מרגליו אפילו אמה – כשרה ואין שום זבח טעון מתנות אצבע, אלא זורק מן הכלי אל קיר המזבח למקצעותיו השנים, והדם מתפשט לצפון ולמערב, ואין מתנתו כנגד חודה במשך מלמעלה למטה כחטאת, שצריכה כנגד חודה - לקמן ב'איזהו מקומן' [53]!</ref> - אלא חד מתרי תלת טעמי נקט.

אמר מר: אמר לו רבי יהושע: לא! אם אמרת [בחטאת שכן דמה למעלה]... לימא ליה רבי אליעזר: אשם נמי דמו למעלה [54]!?

אמר אביי: 'אשם דמו למעלה' - לא מצית אמרת, קל וחומר מעולה: ומה עולה שהיא כליל - דמה למטה, אשם שאינו כליל לא כל שכן!?

מה לעולה שכן אינה מכפרת?

חטאת העוף תוכיח [55].

מה לחטאת העוף שכן אינה מין זבח [56]?

עולה תוכיח! לא ראי זה [חטאת העוף] כראי זה [עולה] ולא ראי זה [עולה] כראי זה [חטאת העוף], הצד השוה שבהן: שהן קדשי קדשים ודמן למטה [ושלא לשמו פסול] - אף אני אביא אשם שהוא קודש קדשים ודמו למטה [ושלא לשמו פסול].

אמר ליה רבא מפרזקיא לרב אשי: ולפרוך: מה להצד השוה שבהן [עולה וחטאת העוף] שכן אין להן קצבה [57], תאמר באשם שיש לו קצבה!? אלא היינו טעמא דרבי אליעזר: דאמר קרא (ויקרא ו יט) הכהן המחטא אותה [יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד] אותה דמה למעלה, ואין דמו של אחר למעלה [58]!

אי הכי, [59] חטאת נמי נימא: [60] אותה (ויקרא ד לג: וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה) [61] לשמה כשרה, שלא לשמה פסולה, הא שאר זבחים - בין לשמן בין שלא לשמן כשרין!?

ההוא אותה - לאו דוקא, דהא שייר פסח.

הכא נמי לאו דוקא, דהא שייר עולת העוף [62]!

בזביחה [63] מיהא לא שייר מידי [64].

ואי בעית אימא: הא [65] מני? - רבי אלעזר ברבי שמעון היא, דאמר: האי מקום [66] לחוד והאי מקום [67] לחוד [68], דתניא: 'דמים התחתונים ניתנין מחוט הסיקרא ולמטה, והעליונים מחוט הסיקרא ולמעלה; אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: במה דברים אמורין [69]? - בעולת העוף, אבל בחטאת בהמה - היא עצמה אין נעשה אלא על גופה של קרן [70]'.

תנן התם [פ"ח מ"יא] 'שהיה רבי עקיבא אומר: כל דמים [71] שנכנסו להיכל לכפר - פסולים [72]; וחכמים אומרים: חטאת בלבד; רבי אליעזר אומר: אף האשם, שנאמר (ויקרא ו ז) כחטאת כאשם [תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה]’;

בשלמא רבי אליעזר, כדקאמר טעמא; אלא רבנן - מאי טעמא [73]?

אמר רבא: אשם נכנס דמו לפנים פסול לא מצית אמרת; קל וחומר מעולה: מה

הערות[עריכה]

  1. ^ השחיטה לא נעשית לשם עבודת כוכבים, אלא בשעת שחיטה חישב לעשות הזריקה לשם עבודת כוכבים, ולא זרק
  2. ^ בהנאה כדין זבחי מתים, וזבחי מתים ילפינן (עבודה זרה דף כט:) שם שם מעגלה ערופה
  3. ^ מחשבה היא לענין זבחי מתים: ליאסר בהנאה
  4. ^ עבודת כוכבים שהיא חוץ
  5. ^ ממחשבת פיגול שהוא פנים
  6. ^ לאכילה
  7. ^ ואינה אסורה אלא אם כן שחט לעבודת כוכבים: שבשחיטתה עבד עבודת כוכבים, או זרק דמה לעבודת כוכבים
  8. ^ מחשבת שלא לשמו
  9. ^ מפיגול
  10. ^ ולא חישב על מנת לאכול, ולא על מנת לזרוק או להקטיר, אלא על השחיטה חישב סתם חוץ לזמנה
  11. ^ דלאו מחשבה היא: דאין מחשבת הזמן פוסלת אלא באכילת אדם ומזבח
  12. ^ האוכל פיגול אפילו לאלתר חייב כרת, הואיל וחמור - מהניא ביה מעבודה לעבודה
  13. ^ לא חישב לא על אכילה ולא על זריקה, אלא
  14. ^ דהא חזינן דבמקומו הוא שוחטו! ועוד: דבאכילת אדם או מזבח תלה רחמנא לחוץ למקומו וחוץ לזמנו, דכתיב ואם האכל יאכל [מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא] (ויקרא ז יח), וילפינן חוץ למקומו וחוץ לזמנו מהאי קרא (לקמן דף יג.)
  15. ^ והשתא ליכא למפרך 'שכן כרת': שאין חייבין כרת על אכילתן, כדתניא לקמן בפרק שני (דף כח.)
  16. ^ דאין שינוי בעלים חל על השחיטה: דלא שייך שם בעלים אלא על הכפרה, והיינו דאמרן (לעיל דף ד.) דשינוי בעלים אינו בארבע עבודות
  17. ^ מחשבין שלא לשמו, דרבינן ליה לעיל בכולהו עבודות
  18. ^ ומה שחיטה שכשרה בזר, פסולה בשלא לשמה - זריקה לא כל שכן! כי פרכת 'מה לשחיטה שכן פוסלת שלא לשם אוכלין בפסח'? - קבלה תוכיח
  19. ^ אלא בשעת זריקה גופה בעי מיחשב
  20. ^ להכי כתביה: לאשמועינן רבותא:
  21. ^ דאפילו לא חישב על הזריקה בשעתה, אלא בשעת שחיטה - הויא 'מחשבה'
  22. ^ ד'מחשבין' אתא לאשמועינן
  23. ^ דמחשבין
  24. ^ כדאמרן: ומה אם במקום שאם אמר "הריני שוחט לשם פלוני כו'
  25. ^ רבי יוחנן
  26. ^ דלא נפקא לן זריקה מקל וחומר דקבלה ושחיטה
  27. ^ הלכך: לאו קרא יתירא הוא, דניליף מיניה ד'אין מחשבין'
  28. ^ דבשלמים כתיבא מחשבה שלא לשמו; הלכך מצי למילף זריקה משחיטה וקבלה, וליכא למיפרך 'צפון', דשלמים לא בעי צפון, וליתנהו פנימיות
  29. ^ מחוט הסיקרא
  30. ^ דתנן במס' מדות (פ"ג מ"א): חוט הסיקרא חוגרת באמצע להבדיל בין דמים עליונים לדמים התחתונים, ויליף (לקמן דף נג.) מן והיתה הרשת עד חצי המזבח (שמות כז ה): התורה נתנה מחיצה להבדיל, וחטאת בהמה נעשית למעלה, דכתיב בה (ויקרא ד יח) על קרנות וכן עולת העוף, כד(לקמן דף סד:); ושאר זבחים שלא פירש בהן - נעשין למטה, דכתיב בהו מזבח ולא כתיב בהו קרנות; וכוליה מזבח ליכא למימר דהוה מקומן, שהרי תורה נתנה מחיצה.
  31. ^ ולא יקום הדין; ולקמן פריך: וניהדר דינא וניתי במה הצד
  32. ^ בשחיטת שעיר נשיא
  33. ^ Note:בגמרא כתוב 'היא' שנאמר בחטאת. אך בתורה אין אפילו פעם אחת כתיב היא; תמיד הכתיב 'חטאת הוא',; אך יש פעמים שהקרי בחיריק: 'חטאת הִוא', בויקרא ה,יא-יב, במנחת אשם עולה ויורד. אולי אין כאן קפידא על הניקוד, וצריך להיות בכל מקום בגמרא 'הוא'.
  34. ^ ואין משיבין על ההיקש!
  35. ^ ולקמן בסוף שמעתא מפרש טעמייהו דרבנן: דסמכי אהיקשא אחרינא, והך היקשא דרשינן למילתא אחריתי.
  36. ^ מפסח וחטאת דנאכלין [ליום ולילה אחד בלבד] - אף אני אביא אשם
  37. ^ חטאת באה על שגגת כרת, ופסח חייבים עליו כרת טהור שלא היה בדרך רחוקה [ולא עשה הפסח]
  38. ^ כגון ביום הכפורים
  39. ^ במתניתין, דפסולה ואף על גב דלא עיילי לפנים; ומינייהו יליף רבי אליעזר
  40. ^ פירכא היא, והכי קאמר: ולימא ליה 'מה לחטאת החיצונה שכן אם נכנס דמה לפנים פסולה, דכתיב (ויקרא ו כג) וכל חטאת אשר יובא מדמה [אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף] - תאמר באשם, דלא מיפסיל בהכי
  41. ^ שנכנס דמו לפנים פסול, לקמן בשמעתין
  42. ^ ולימא ליה רבי יהושע: מה לחטאת
  43. ^ יליף רבי אליעזר, דאינה באה על כרת
  44. ^ ולימא ליה
  45. ^ תאמר באשם שאינו טעון אלא שני מתנות שהן ארבע
  46. ^ ב'איזהו מקומן' (לקמן נג:)
  47. ^ נאמר כאן סביב בעולה (ויקרא א ה) ואשם (ויקרא ז ב), ונאמר להלן סביב בחטאת המילואים (ויקרא ט יב): מה להלן פיסוק ארבע מתנות, דהא ארבע קרנות כתיבי בה, ואי אפשר לשתי קרנות בבת אחת - אף כאן פיסוק ארבע מתנות: באותה מתנה שנותן לקרן שהוא כשתים - צריך לפסוק לצפונה של קרן ולמזרחה של קרן
  48. ^ ולימא ליה:
  49. ^ ארבע מתנות
  50. ^ מה שאין כן באשם!? דרבי ישמעאל גופיה לא בעי בשאר זבחים אלא ארבע מתנות בשתי קרנות, דקתני בדרבי ישמעאל: אי מה להלן ארבע מתנות על ארבע קרנות - אף כאן כו'? אמרת: עולה טעונה יסוד - וקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד!
  51. ^ טובא הוה ליה לרבי יהושע למיפרך:
  52. ^ שחטאת טעונה ליתן מתנותיה באצבע, כנגד חודה של קרן: אבן של אמה על אמה ברום אמה בארבע מקצעות המזבח, מה שאין כן בשאר הדמים: דאפילו עולת העוף - שהיא למעלה מחוט הסיקרא, כדלקמן - אינה צריכה להגביה כל כך ולתת על הקרן ממש, אלא שתהא למעלה מן החוט כל שהוא, כדתניא (לקמן דף נג.) סח,א; סיפרא ויקרא, דיבורא דנדבה פרשה ז משנה ח
  53. ^ דף נג.
  54. ^ דהא רבי אליעזר מקיש(Note:למה מתכון רש"י? הרי בסוף הברייתא בא ההקש, וכאן לומדים בי"ג מדות!? אלא נראה שכאן אין רש"י מדייק בלשון 'היקש', ומתכוון לומר: 'לומד אשם מחטאת'.) אשם לחטאת
  55. ^ חטאת העוף - דמהּ למטה, לקמן בפרק 'קדשי קדשים' (דף סג.)
  56. ^ אלא מין מליקה
  57. ^ לדמיהן, ואשם יש לו קצבה לדמיו בכסף שקלים (ויקרא ה טו)
  58. ^ המחטא אותה = הזורק דמה; ובחטאת כתיב, ומיעט אותה בחטאת - למעוטי שאר קדשים ממקום מתן דמו של חטאת
  59. ^ בשחיטת
  60. ^ כתיב:
  61. ^ ומיעוטא הוא, ולידרשא רבי אליעזר למעוטי אשם מפסול שלא לשמו:
  62. ^ שהיא למעלה, דילפינן (לקמן דף סה.) מ-ומלק... והקטיר (ויקרא א טו): מה הקטרה בראשו של מזבח - אף מליקה בראשו של מזבח
  63. ^ אדבר שהוא זבח
  64. ^ לא שייר כלום: שכל הזבחים נמעטו: שלא יהא דמו למעלה, ועולת העוף - לאו שיורא הוא, דאינו 'זבח' כמותו
  65. ^ דלא חשיב עולת העוף שיור
  66. ^ דחטאת בהמה
  67. ^ ודעולת העוף
  68. ^ אף על פי ששניהם למעלה - אין מקומן שוה, הלכך במיעוטא דגבי זריקת חטאת - ליכא שיור
  69. ^ דעליונים לא קביע להו מקום אלא, שיהא מן החוט ולמעלה
  70. ^ האבן של אמה על אמה שבראש מזבח: שכל למטה מן הקרנות – פסולה, ואף על פי שהיא למעלה מן החוט ארבע אמות
  71. ^ החיצונים
  72. ^ ואף על גב דלא כתיב אלא וכל חטאת אשר יובא מדמה [אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף] (ויקרא ו כג) - מרבה רבי עקיבא קדשי קדשים וקדשים קלים מריבויא ד'כל' 'וכל' לקמן ב'כל הזבחים שנתערבו' (דף פב.)
  73. ^ הא ודאי איתקש אשם לחטאת