ביאור:משנה כלים פרק כד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משנה מבוארת    •     משנה עם מפרשים

• זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
• מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
• נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
• נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
• קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
• טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין

מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

מסכת כלים עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

----

הפרק משמש סיכום לדינים מהמסכת כולה, בעיקר מפרקים יד-כג, והשוו גם תוספתא ב, ד.

טומאת מדרס, טומאת מת וטהרה

(א) שְׁלֹשָׁה תְרִיסִים מגינים הֵם:

תְּרִיס הַכָּפוּף - טָמֵא מִדְרָס;

שֶׁמְּשַׂחֲקִין בַּקּוֹמְפּוֹן במגרש ספורט - טָמֵא טְמֵא מֵת;

וְדֵיצַת הָעַרְבִיִּים - טְהוֹרָה מִכְּלוּם.

(ב) שָׁלֹשׁ עֲגָלוֹת הֵן:

לעניין טומאת העגלה ראו לעיל יד, ד-ה. העגלה עצמה אם נהוג להוביל בה אנשים – טמאה מדרס, ואם היא עגלה שאי אפשר להוביל בה אלא אבנים גדולות, ועשויה מכמה קורות בלבד – טהורה לגמרי.

הָעֲשׁוּיָה כְּקָתֶדְרָה - טְמֵאָה מִדְרָס;

כַּמִּטָּה, טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וְשֶׁלָּאֲבָנִים, טְהוֹרָה מִכְּלוּם.

(ג) שָׁלֹשׁ עֲרֵבוֹת הֵן:

טומאת העריבה ראו לעיל כ, ב. עריבה הבאה במידה היא עריבה גדולה של 40 סאה, וראו לעיל טו, א.

עֲרֵבָה מִשְּׁנֵי לֹג וְעַד תִּשְׁעַת קַבִּין שֶׁנִּסְדָּקָה - טְמֵאָה מִדְרָס;

שְׁלֵמָה - טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וְהַבָּאָה בַמִּדָּה - טְהוֹרָה מִכְּלוּם.

(ד) שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת הֵן:

ראו לעיל יט, ז-ט.

וראו תוספתא פרה ח, ז, שאם סתם את פתח התיבה במסמר - היא וגם המסמר טהורים.

והשוו לעניין תיבת נח שפתחה בצידה אבל באה במידה של מעל 40 סאה.

תֵּבָה שֶׁפִּתְחָהּ מִצִּדָּהּ - טְמֵאָה מִדְרָס;

מִלְּמַעְלָן - טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וְהַבָּאָה בַמִּדָּה - טְהוֹרָה מִכְּלוּם.

(ה) שְׁלֹשָׁה תַרְכּוּסִין  טבלה של עור הֵן:

שֶׁלַּסַּפָּרִין שפורשים אותו על הכסא לפני התספורת - טָמֵא מִדְרָס;

שֶׁאוֹכְלִין עָלָיו - טָמֵא טְמֵא מֵת;

וְשֶׁלַּזֵּיתִין שמניחים עליו זיתים לפני הסחיטה - טָהוֹר מִכְּלוּם.

(ו) שָׁלֹשׁ בָּסִיסָיוֹת בסיסים הֵן:

שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה, וְשֶׁלִּפְנֵי הַסּוֹפְרִים - טְמֵאָה מִדְרָס;

לגבי בסיס של ארון ראו לעיל יח, א.

וְשֶׁלַּדָּלְפְקֵי, delphikē; mensa delphica: שולחן בעל שלוש רגליים - טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וְשֶׁלַּמִּגְדָּל סוג של ארון - טְהוֹרָה מִכְּלוּם.

(ז) שָׁלוֹשׁ פִּנַקְסִיוֹת הֵן:

על פנקס פפירוס היו נוהגים להשען בזמן הכתיבה.

וראו לעיל יז, יז.

הָאַפִּיפּוֹדִין מפפירוס - טְמֵאָה מִדְרָס;

וְשֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל שַׁעֲוָה - טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וַחֲלָקָה - טְהוֹרָה מִכְּלוּם.

(ח) שָׁלֹשׁ מִטּוֹת הֵן:

לגבי טומאת המיטה של השכיבה ראו לעיל יח, ה ואילך.

במיטת הזגגים יש בית קיבול ואילו במיטת הסרגים אין. וראו בעניין זה תוספתא ב"מ דכלים ט, א, שמטה שמוכרים עליה את הכלים טמאה.

גם מלבני בני לוי הם מיטות טהורות, ראו לעיל יח, ג.

הָעֲשׁוּיָה לִשְׁכִיבָה - טְמֵאָה מִדְרָס;

וְשֶׁלַּזַּגָּגִין המשמשת למכירת כלי זכוכית - טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וְשֶׁלַּסָּרָגִין של מוכרי מוצרים סרוגים - טְהוֹרָה מִכְּלוּם.

(ט) שָׁלוֹשׁ מַשְׁפְּלוֹת שקים או סלים גדולים הֵן:

לגבי משפלות ראו לעיל יט, י.

שֶׁלַּזֶּבֶל - טְמֵאָה מִדְרָס;

שֶׁלַּתֶּבֶן - טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

פּוֹחֲלָץ שֶׁלַּגְּמַלִּים - טָהוֹר מִכְּלוּם.

(י) שְׁלֹשָׁה מַפְּצִין יריעות גומא הֵן:

לגבי המפץ טמא המת ראו לעיל כ, ה. לגבי מפץ של גתות השוו לעיל משנה ה, תרכוס של זיתים.

הֶעָשׁוּי לִישִׁיבָה - טָמֵא מִדְרָס;

שֶׁלַּצַּבָּעִין המיועדים להגן מפני הצבע, או שאינם מיועדים לישיבה - טָמֵא טְמֵא מֵת;

וְשֶׁלֶַּגִּתּוֹת שאוספים עליו ענבים לפני הדריכה - טָהוֹר מִכְּלוּם.

(יא) שָׁלוֹשׁ חֲמָתוֹת וּשְׁלֹשָׁה תָרְמָלִים הֵן:

ראו לעיל כ, א. לגבי תרמיל מעור הדג ראו לעיל י, א.

מְקַבְּלִין כַּשֵּׁעוּר - טְמֵאִין מִדְרָס;

וְשֶׁאֵין מְקַבְּלִין כַּשֵּׁעוּר - טְמֵאִין טְמֵא מֵת;

וְשֶׁלְּעוֹר הַדָּג - טָהוֹר מִכְּלוּם.

(יב) שְׁלֹשָׁה עוֹרוֹת הֵן:

ראו לקמן כו, ה-ט.

הֶעָשׁוּי לַשָּׁטִיחַ - טָמֵא מִדְרָס;

שֶׁלְּתַכְרִיךְ כֵּלִים לקשור בו את הבגדים - טָמֵא טְמֵא מֵת;

וְשֶׁלָּרְצוּעוֹת וְשֶׁלַּסַּנְדַּלִּים עור המיועד להיחתך לרצועות - טָהוֹר מִכְּלוּם.

(יג) שְׁלֹשָׁה סְדִינִים הֵן:

ראו לעיל כ, ה. וילון של צורות מיועד רק לקישוט, וראו סוכה י א.

הֶעָשׁוּי לִשְׁכִיבָה - טָמֵא מִדְרָס;

לְוֵילָן  velum: בד שתולים בפתח - טָמֵא טְמֵא מֵת;

וְשֶׁלַּצּוּרוֹת - טָהוֹר מִכְּלוּם.

(יד) שָׁלוֹשׁ מִטְפָּחוֹת הֵן:

ראו לגבי מטפחות ידים ומטפחות ספרים כלאים ט, ג, וכן מו"ק ג, ב. וראו תוספתא ו, ד, שר' יהודה טען שגם מטפחות הקברניות אינן טמאות מדרס אלא רק מת.

מטפחות ונבלי בני לוי ראו לעיל טז, ז, והשוו גם לעיל יח, ג, שגם מלבני בני לוי טהורים.

וראו תוספתא ב"מ דכלים, ה, ז, שהמטפחות והמלבנים של בני לוי טהורים בגלל דרך השימוש בהם ולא בגלל המקדש.

שֶׁלַּיָּדַיִם - טָמֵא מִדְרָס;

וְשֶׁלַּסְּפָרִין - טָמֵא טְמֵא מֵת;

וְשֶׁלְּתַכְרִיךְ וְנִבְלֵי בְנֵי לֵוִי - טָהוֹר מִכְּלוּם.

(טו) שְׁלֹשָׁה פְרַקְלִינוֹן  periknēmia: בגד העוטף את הרגל, מגף הֵן:

ציידי חגבים היו צדים אותם בעזרת המגף, ולא היו לובשים אותו על הרגל. אוספי הקוצים היו משתמשים בו לתפוס את הקוצים כעין כפפה, וראו לקמן כו, ג.

שֶׁלְּצָדֵי חַיָּה וָעוֹף - טָמֵא מִדְרָס;

שֶׁלַּחֲגָבִים - טָמֵא טְמֵא מֵת;

וְשֶׁלַּקּוֹצִין - טָהוֹר מִכְּלוּם.

(טז) שָׁלוֹשׁ סְבָכוֹת קישוטי שער הֵן:

ראו לקמן כח, ט, שמחליפים את הסבכה של הזקנות בזו של הצעירות.

וראו לענין טומאת הסבכה גם לעיל יא, ח.

סבכת הזונה מיועדת לגלות ולא להסתיר.

שֶׁלַּיַּלְדָּה - טְמֵאָה טֻמְאַת מִדְרָס;

שֶׁלַּזְּקֵנָה - טְמֵאָה טְמֵא מֵת;

וְשֶׁלְּיוֹצֵאת הַחוּץ של הזונות - טְהוֹרָה מִכְּלוּם.

(יז) שָׁלוֹשׁ קֻפּוֹת קופסאות הֵן:

לעניין מדידת הקופה וחורים שבה ראו לעיל יז, א.

ר' שמעון מיישם את העיקרון של "הולכים אחר הפנימית" לתיקון מחם בכף מאזנים ממתכת: אם היא מבפנים – הכף והמחם טמאים. בשאר המקרים המחם נשאר טהור, והשוו לעיל ג, ז.

מְהוּהָה בלויה שֶׁטְּלָיָהּ עַל הַבִּרְיָה שעשה ממנה טלאי לקופה השלמה - הוֹלְכִים אַחַר הַבִּרְיָה;

קְטַנָּה עַל הַגְּדוֹלָה - הוֹלְכִים אַחַר הַגְּדוֹלָה;

הָיוּ שָׁווֹת - הוֹלְכִים אַחַר הַפְּנִימִית.

רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כַּף שֶׁלְּמֹאזְנַיִם שֶׁטְּלָיָהּ בְּשׁוּלֵי הַמֵּחַם,

מִבִּפְנִים - טָמֵא,

וּמִבַּחוּץ - טָהוֹר.

טְלָיָהּ עַל צִדּוֹ, בֵּין מִבִּפְנִים, בֵּין מִבַּחוּץ - טָהוֹר.