משנה כלים יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כלים פרק יג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק שלושה עשר ("הסיף והסכין") · >>

פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הסייף, והסכין, והפגיון, והרומח, מגל יד, ומגל קציר, והשחור, והזוג של ספרים, שנחלקו, הרי אלו טמאין.

רבי יוסי אומר, הסמוך ליד, טמא.

והסמוך לראש, טהור.

מספרת שנחלקה לשנים, רבי יהודה מטמא, וחכמים מטהרין.

משנה ב[עריכה]

קוליגריפון שניטלה כפה, טמאה מפני שינה.

ניטלה שינה, טמאה מפני כפה.

מכחול שניטל הכף, טמא מפני הזכר.

ניטל הזכר, טמא מפני הכף.

מכתב שניטל הכותב, טמא מפני המוחק.

ניטל המוחק, טמא מפני הכותב.

זומא לסטרא שניטלה כפה, טמאה מפני המזלג.

ניטל המזלג, טמאה מפני כפה.

וכן השן של מעדר.

שיעור כולן, כדי לעשות מלאכתן.

משנה ג[עריכה]

חרחור שנפגם, טמא, עד שינטל רובו.

נשבר מקופו, טהור.

קורדום שניטל עושפו, טמא מפני בית ביקועו.

ניטל בית ביקועו, טמא מפני עושפו.

נשבר מקופו, טהור.

משנה ד[עריכה]

מגריפה שניטלה כפה, טמאה מפני שהיא כקורנס, דברי רבי מאיר.

וחכמים מטהרין.

מגירה שניטלו שיניה אחת מבינתיים, טהורה.

נשתייר בה מלא הסיט במקום אחד, טמאה.

המעצד, והאזמל, והמפסלת, והמקדח, שנפגמו, טמאים.

ניטל חיסומן, טהורין.

וכולן שנחלקו לשנים, טמאים, חוץ מן המקדח.

והרוקני בפני עצמה, טהורה.

משנה ה[עריכה]

מחט שניטל חרירה או עוקצה, טהורה.

אם התקינה למתוח, טמאה.

של סקיין שניטל חרירה, טמאה, מפני שהוא כותב בה.

ניטל עוקצה, טהורה.

של מיתוח, בין כך ובין כך טמאה.

מחט שהעלתה חלודה, אם מעכבת את התפירה, טהורה.

ואם לאו, טמאה.

צינורא שפשטה, טהורה.

כפפה, חזרה לטומאתה.

משנה ו[עריכה]

עץ המשמש את המתכת, טמא.

והמתכת המשמשת את העץ, טהורה.

כיצד? פותחת של עץ והפין שלה של מתכת, אפילו אחת, טמאה.

פותחת של מתכת והפין שלה של עץ, טהורה.

טבעת של מתכת וחותם שלה של אלמוג, טמאה.

טבעת של אלמוג וחותם שלה של מתכת, טהורה.

השן שבטס, שבפותחת, ושבמפתח, טמאה בפני עצמה.

משנה ז[עריכה]

הכדומין האשקלונין שנשברו והאונקלי שלהן קיימת, הרי אלו טמאין.

המעבר, והמזרה, והמגוב, וכן מסרק של ראש שניטלה אחת משיניהן ועשאן של מתכת, הרי אלו טמאין.

ועל כולן אמר רבי יהושע, דבר חידוש חידשו סופרים, ואין לי מה אשיב.

משנה ח[עריכה]

מסרק של פשתן שניטלו שיניו ונשתייר בו שתים, טמא.

ואחת, טהור.

וכולן אחת אחת בפני עצמן, טמאות.

ושל צמר שניטלו שיניו אחת מבינתיים, טהור.

נשתייר בו שלש במקום אחד, טמא.

היתה החיצונה אחת מהן, טהור.

ניטלו ממנו שתים ועשאן למלקטת, טמאות.

אחת והתקינה לנר או למיתוח, טמאה.

משנה מנוקדת[עריכה]

(א) הַסַּיִף , וְהַסַּכִּין, וְהַפִּגְיוֹן, וְהָרֹמַח, מַגַּל יָד, וּמַגַּל קָצִיר, וְהַשְּׁחוֹר, וְהַזּוּג שֶׁל סַפָּרִים, שֶׁנֶּחְלְקוּ , הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַסָּמוּךְ לַיָּד, טָמֵא. וְהַסָּמוּךְ לָרֹאשׁ, טָהוֹר. מִסְפֶּרֶת שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם, רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין:
(ב) קוֹלִיגְרִיפוֹן שֶׁנִּטְלָה כַפָּהּ, טְמֵאָה מִפְּנֵי שִׁנָּה. נִטְּלָה שִׁנָּהּ, טְמֵאָה מִפְּנֵי כַפָּהּ. מִכְחוֹל שֶׁנִּטַּל הַכַּף, טָמֵא מִפְּנֵי הַזָּכָר. נִטַל הַזָּכָר, טָמֵא מִפְּנֵי הַכַּף. מַכְתֵּב שֶׁנִּטַּל הַכּוֹתֵב, טָמֵא מִפְּנֵי הַמּוֹחֵק. נִטַּל הַמּוֹחֵק, טָמֵא מִפְּנֵי הַכּוֹתֵב. זוֹמָא לִסְטְרָא שֶׁנִּטְּלָה כַפָּהּ, טְמֵאָה מִפְּנֵי הַמַּזְלֵג. נִטַּל הַמַּזְלֵג, טְמֵאָה מִפְּנֵי כַפָּהּ. וְכֵן הַשֵּׁן שֶׁל מַעְדֵּר . שִׁעוּר כֻּלָּן, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתָּן:
(ג) חַרְחוּר שֶׁנִּפְגַּם, טָמֵא, עַד שֶׁיִּנָּטֵל רֻבּוֹ. נִשְׁבַּר מַקּוּפוֹ, טָהוֹר. קַרְדּוֹם שֶׁנִּטַּל עֻשְׁפּוֹ, טָמֵא מִפְּנֵי בֵית בִּקּוּעוֹ. נִטַּל בֵּית בִּקּוּעוֹ, טָמֵא מִפְּנֵי עֻשְׁפּוֹ. נִשְׁבַּר מַקּוּפוֹ, טָהוֹר:
(ד) מַגְרֵפָה שֶׁנִּטְּלָה כַפָּהּ טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְקֻרְנָס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. מְגֵרָה שֶׁנִּטְּלוּ שִׁנֶּיהָ אַחַת מִבֵּינְתַיִם, טְהוֹרָה. נִשְׁתַּיֵּר בָּהּ מְלֹא הַסִּיט בְּמָקוֹם אֶחָד, טְמֵאָה. הַמַּעֲצָד, וְהָאִזְמֵל, וְהַמַּפְסֶלֶת, וְהַמַּקְדֵּחַ, שֶׁנִּפְגְּמוּ, טְמֵאִים. נִטַּל חִסּוּמָן, טְהוֹרִין. וְכֻלָּן שֶׁנֶּחְלְקוּ לִשְׁנַיִם, טְמֵאִים, חוּץ מִן הַמַּקְדֵּחַ. וְהָרוֹקְנִי בִּפְנֵי עַצְמָה, טְהוֹרָה:
(ה) מַחַט שֶׁנִּטַּל חֲרִירָהּ אוֹ עֻקְצָהּ, טְהוֹרָה. אִם הִתְקִינָהּ לְמִתוּחַ, טְמֵאָה. שֶׁל סַקָּיִין שֶׁנִּטַּל חֲרִירָהּ, טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כוֹתֵב בָּה. נִטַּל עֻקְצָהּ, טְהוֹרָה. שֶׁל מִתּוּחַ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה. מַחַט שֶׁהֶעֶלְתָה חֲלוּדָה, אִם מְעַכֶּבֶת אֶת הַתְּפִירָה, טְהוֹרָה. וְאִם לָאו, טְמֵאָה. צִנּוֹרָא שֶׁפְּשָׁטָהּ, טְהוֹרָה. כְּפָפָהּ, חָזְרָה לְטֻמְאָתָהּ:
(ו) עֵץ הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַמַּתֶּכֶת, טָמֵא. וְהַמַּתֶּכֶת הַמְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָעֵץ, טְהוֹרָה. כֵּיצַד, פּוֹתַחַת שֶׁל עֵץ וְהַפִּין שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת, אֲפִלּוּ אַחַת, טְמֵאָה. פּוֹתַחַת שֶׁל מַתֶּכֶת וְהַפִין שֶׁלָּהּ שֶׁל עֵץ, טְהוֹרָה. טַבַּעַת שֶׁל מַתֶּכֶת וִחוֹתָם שֶׁלָּהּ שֶׁל אַלְמוֹג, טְמֵאָה. טַבַּעַת שֶׁל אַלְמוֹג וְחוֹתָם שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת, טְהוֹרָה. הַשֵּׁן שֶׁבַּטַּס, שֶׁבַּפּוֹתַחַת, וְשֶׁבַּמַּפְתֵּחַ, טְמֵאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ:
(ז) הַכְּדוּמִין הָאַשְׁקְלוֹנִין שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְהָאוּנְקְלִי שֶׁלָּהֶן קַיֶּמֶת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. הַמַּעְבֵּר, וְהַמִּזְרֶה, וְהַמָּגוֹב, וְכֵן מַסְרֵק שֶׁל רֹאשׁ שֶׁנִּטְּלָה אַחַת מִשִּׁנֵּיהֶן וַעֲשָׂאָן שֶׁל מַתֶּכֶת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבִּי יְהוֹשְׁעַ, דְּבַר חִדּוּשׁ חִדְּשׁוּ סוֹפְרִים, וְאֵיןֹ לִי מָה אָשִׁיב:
(ח) מַסְרֵק שֶׁל פִּשְׁתָּן שֶׁנִּטְּלוּ שִׁנָּיו וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁתַּיִם, טָמֵא. וְאַחַת, טָהוֹר. וְכֻלָּן אַחַת אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָן, טְמֵאוֹת. וְשֶׁל צֶמְר שֶׁנִּטְּלוּ שִׁנָּיו אַחַת מִבֵּינְתַיִם, טָהוֹר . נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שָׁלשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד, טָמֵא. הָיְתָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מֵהֶן, טָהוֹר. נִטְּלוּ מִמֶּנּוּ שְׁתַּיִם וַעֲשָׂאָן לְמַלְקֶטֶת, טְמֵאוֹת. אַחַת וְהִתְקִינָהּ לְנֵר אוֹ לְמִתּוּחַ, טְמֵאָה:

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הסיף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר והשחיר וזוג של ספרים שנחלקו הרי אלו טמאין רבי יוסי אומר הסמוך ליד טמא הסמוך לראש טהור מספרת שנחלקה לשנים רבי יהודה מטמא וחכמים מטהרין.

(ב) קולגריפון שניטלה כפה טמאה מפני שינה ניטלה שינה טמאה מפני כפה מכחול שניטלה הכף טמא מפני הזכר ניטל הזכר טמא מפני הכף מכתב שניטל הכותב טמא מפני המוחק ניטל המוחק טמא מפני הכותב זומי לסטרה שניטלה כפה טמאה מפני המזלג ניטל המזלג טמאה מפני כפה וכן השן של מעדר שעור כלן כדי לעשות מלאכתן.

(ג) חרחור שנפגם טמא עד שיינטל רובו נשבר מקופו טהור קורדום שניטל עושפו טמא מפני בית ביקועו ניטל בית ביקועו טמא מפני עושפו נשבר מקופו טהור.

(ד) מגרפה שניטל כפה טמאה מפני שהיא כקורנס דברי רבי מאיר וחכמים מטהרין מגירה שניטלו שיניה אחת מבינתיים טהורה נשתייר בה מלוא הסיט במקום אחד טמאה.

המעצד והאוזמיל והמפסלת והמקדח שנפגמו טמאין ניטל חיסומן טהורין וכלן שנחלקו לשנים טמאין חוץ מן המקדח והרונקי בפני עצמה טהורה.

(ה) מחט שניטל חרירה או עוקצה טהורה ואם התקינה למיתא טמאה ושל סקאין שניטל חרירה טמאה מפני שהוא כותב בה ניטל עוקצה טהורה של מיתון בין כך ובין כך טמאה.

מחט שהעלתה חלודה אם מעכבת את התפירה טהורה ואם לאו טמאה צנירה שפשטה טהורה כפפה חזרה לטומאתה.

(ו) עץ המשמש את המתכת טמא והמתכת המשמשת את העץ טהורה כיצד פותחת של עץ וחפין שלה של מתכת אפילו אחת טמאה פותחת של מתכת וחפין שלה של עץ טהורה טבעת של מתכת וחותם שלה של אלמוג טמאה טבעת של אלמוג וחותם שלה של מתכת טהורה השן שבטס שבפותחת ושבמפתח טמאה בפני עצמה.

(ז) הכדומין האשקלוניין שנשברו ואונקלי שלהן קיימת הרי אלו טמאין המעבר והמזרה והמגוב וכן מסרק של ראש שניטלה אחת משיניהן ועשאה של מתכת הרי אלו טמאין ועל כלן אמר רבי יהושע דבר חדש חידשו סופרים ואין לי מה אשיב.

(ח) מסרק של פשתן שניטלו שיניו ונשתייר בו שתים טמא אחת טהור וכלן אחת אחת בפני עצמן טמאות ושל צמר שניטלו שיניו אחת מבינתיים טהור נשתייר בו שלש במקום אחד טמא הייתה החיצונה אחת מהן טהור ניטלו ממנו שתים ועשאן למלקטת טמאות אחת והתקינה לנר או למיתא טמאה.

פירושים[עריכה]