משנה כלים כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כלים פרק כג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק עשרים ושלושה ("הכדור והאימום") · >>

פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הכדור והאמום והקמיע והתפילין שנקרעו, הנוגע בהן, טמא.

ובמה שבתוכן, טהור.

האוכף שנקרע, הנוגע במה שבתוכו, טמא, מפני שהתפר מחברו.

משנה ב[עריכה]

אלו טמאין משום מרכב, זריז האשקלוני, ומדוכה המדית, ועביט של גמל, וטפיטן של סוס.

רבי יוסי אומר אף טפיטן של סוס טמא משום מושב, מפני שעומדין עליו בקומפון.

אבל אוכף של נאקה, טמא.

משנה ג[עריכה]

מה בין מרכב למושב? מרכב חלק מגעו ממשאו, ומושב לא חלק מגעו ממשאו.

תפית של חמור שהוא יושב עליה, טהורה.

שינה בה את הנקבין, או שפרצן זה לתוך זה, טמאה.

משנה ד[עריכה]

המטה והכר והכסת של מת, הרי אלו טמאין מדרס.

כסא של כלה, ומשבר של חיה, וכסא של כובס שהוא כורם עליו את הכלים, אמר רבי יוסי אין בהם משום מושב.

משנה ה[עריכה]

החרם, טמא מפני הזוטו.

הרשתות, והמכמרות, והמדף, והפלצור, ומצודות הסכרין, טמאין.

והאקון, והרטוב, והכלוב, טהורין.

משנה מנוקדת[עריכה]

פרק כ"ג מנוקד[עריכה]

משנה א: הַכַּדּוּר וְהָאִמּוּם וְהַקָמִיעַ וְהַתְּפִלִּין שֶׁנִּקְרְעוּ, הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן, טָמֵא. וּבְמַה שֶּׁבְּתוֹכָן, טָהוֹר. הָאֻכָּף שֶׁנִּקְרַע, הַנּוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהַתֶּפֶר מְחַבְּרוֹ:

משנה ב: אֵלּוּ טְמֵאִין מִשּׁוּם מֶרְכָּב, זָרִיז הָאַשְׁקְלוֹנִי, וּמְדוֹכָה הַמָּדִית, וְעָבִיט שֶׁל גָּמָל, וְטַפִּיטָן שֶׁל סוּס. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף טַפִּיטָן שֶׁל סוּס טָמֵא מִשּׁוּם מוֹשָׁב, מִפְּנֵי שֶׁעוֹמְדִין עָלָיו בַּקֻּמְפּוֹן. אֲבָל אֻכָּף שֶׁל נָאקָה, טָמֵא:

משנה ג: מַה בֵּין מֶרְכָּב לְמוֹשָׁב, מֶרְכָּב חָלַק מַגָּעוֹ מִמַּשָּׂאוֹ, וּמוֹשָׁב לֹא חָלַק מַגָּעוֹ מִמַּשָּׂאוֹ. תַּפִּית שֶׁל חֲמוֹר שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עָלֶיהָ, טְהוֹרָה. שִׁנָּה בָהּ אֶת הַנְּקָבִין, אוֹ שֶׁפֵּרְצָן זֶה לְתוֹךְ זֶה, טְמֵאָה:

משנה ד: הַמִּטָּה וְהַכַּר וְהַכֶּסֶת שֶׁל מֵת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין מִדְרָס. כִּסֵּא שֶׁל כַּלָּה, וּמַשְׁבֵּר שֶׁל חַיָּה, וְכִסֵּא שֶׁל כּוֹבֵס שֶׁהוּא כוֹרֵם עָלָיו אֶת הַכֵּלִים, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם מוֹשָׁב:

משנה ה: הַחֵרֶם, טָמֵא מִפְּנֵי הַזּוֹטוֹ. הָרְשָׁתוֹת, וְהַמִּכְמָרוֹת, וְהַמַּדָּף, וְהַפַּלְצוּר, וּמְצוֹדוֹת הַסַּכָּרִין, טְמֵאִין. וְהָאֲקוּן, וְהָרְטוֹב, וְהַכְּלוּב, טְהוֹרִין:

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הכדור והאימום והקמיע והתפילה שנקרעו הנוגע בהן טמא במה שבתוכן טהור האכוף שנקרע הנוגע במה שבתוכו טמא מפני שהתפר מחברו.

(ב) ואלו טמאין משום מרכב זרז האשקלוני ומדיבה המדית ועביט של גמל וטפיטן של סוס רבי יוסי אומר טפיטן של סוס טמא משום מושב מפני שעומדין עליו בקומפון אבל אכוף של נאקה טמא.

(ג) מה בין מרכב למושב מרכב חלק מגעו ממשאו מושב לא חלק מגעו ממשאו התפית של חמור שהוא יושב עליה טהורה שינה בה את הנקבים או שפירצן זה לתוך זה טמאה.

(ד) המיטה והכר והכסת של מת הרי אלו טמאין מדרס כיסא של כלה ומשבר של חיה וכיסא של כובס שהוא כורס עליו את הכלים אמר רבי יוסי אין בהן משום מושב.

(ה) החרם טמא מפני הזוטו הרשתות והמכמרות והמדף והפלצור מצודות הסכרין טמאין האקון והרטוב והכלוב טהורין.

פירושים[עריכה]