לדלג לתוכן

משנה כלים ל

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כלים פרק ל', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<<משנהסדר טהרותמסכת כליםפרק שלושים ("כלי זכוכית")>>

פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

משנה אמשנה במשנה ג •  משנה ד • 

נוסח הרמב"םמנוקדמפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


כלי זכוכית, פשוטיהן טהורין, ומקבליהן טמאים.

נשברו, טהרו.

חזר ועשה מהן כלים, מקבלין טומאה מכאן ולהבא.

הטבלא והאסקוטלא של זכוכית, טהורין.

אם יש להן לזבז, טמאים.

שולי קערה ושולי אסקוטלא של זכוכית שהתקינן לתשמיש, טהורין.

קירטסן או שפן בשופין, טמאין.

אספקלריא, טהורה.

ותמחוי שעשאו אספקלריא, טמא.

ואם מתחילה עשאו לשם אספקלריא, טהור.

תרווד שהוא נותנו על השלחן, אם מקבל כל שהוא, טמא.

ואם לאו, רבי עקיבא מטמא, רבי יוחנן בן נורי מטהר.

כוס שנפגם רובו, טהור.

נפגם בו שלש ברובו, טהור.

רבי שמעון אומר, אם מפזר הוא את רוב המים, טהור.

ניקב, ועשאו בין בבעץ בין בזפת, טהור.

רבי יוסי אומר, בבעץ, טמא.

ובזפת, טהור.

צלוחית קטנה שניטל פיה, טמאה.

וגדולה שניטל פיה, טהורה.

של פלייטון שניטל פיה, טהורה, מפני שהיא סורחת את היד.

לגינין גדולים שניטל פיהן, טמאין, מפני שהוא מתקנן לכבשין.

והאפרכס של זכוכית, טהורה.

אמר רבי יוסי, אשריך כלים, שנכנסת בטומאה, ויצאת בטהרה.

(א) כְּלֵי זְכוּכִית,
פְּשׁוּטֵיהֶן טְהוֹרִין,
וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵּאִים.
נִשְׁבְּרוּ,
טָהֲרוּ;
חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים,
מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא.
הַטַּבְלָא וְהָאִסְקוּטְלָא שֶׁל זְכוּכִית,
טְהוֹרִין;
אִם יֵשׁ לָהֶן לִזְבֵּז,
טְמֵאִים.
שׁוּלֵי קְעָרָה וְשׁוּלֵי אִסְקוּטְלָא שֶׁל זְכוּכִית שֶׁהִתְקִינָן לְתַשְׁמִישׁ,
טְהוֹרִין;
קִרְטְסָן אוֹ שָׁפָן בְּשׁוּפִין,
טְמֵאִין:
(ב) אַסְפַּקְלַרְיָא,
טְהוֹרָה.
וְתַמְחוּי שֶׁעֲשָׂאוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא,
טָמֵא;
וְאִם מִתְּחִלָּה עֲשָׂאוֹ לְשֵׁם אַסְפַּקְלַרְיָא,
טָהוֹר.
תַּרְוָד שֶׁהוּא נְתָנוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן,
אִם מְקַבֵּל כָּל שֶׁהוּא,
טָמֵא;
וְאִם לָאו,
רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא,
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר:
(ג) כּוֹס שֶׁנִּפְגַּם רֻבּוֹ,
טָהוֹר.
נִפְגַּם בּוֹ שָׁלֹשׁ בְּרֻבּוֹ,
טָהוֹר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אִם מְפַזֵּר הוּא אֶת רֹב הַמַּיִם,
טָהוֹר.
נִקַּב,
וַעֲשָׂאוֹ בֵּין בְּבַעַץ בֵּין בְּזֶפֶת,
טָהוֹר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
בְּבַעַץ, טָמֵא;
וּבְזֶפֶת, טָהוֹר:
(ד) צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁנִּטַּל פִּיהָ,
טְמֵאָה;
וּגְדוֹלָה שֶׁנִּטַּל פִּיהָ,
טְהוֹרָה.
שֶׁל פַּלְיָטוֹן שֶׁנִּטַּל פִּיהָ,
טְהוֹרָה,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹרַחַת אֶת הַיָד.
לְגִינִין גְּדוֹלִים שֶׁנִּטַּל פִּיהֶן,
טְמֵאִין,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנָן לִכְבָשִׁין.
וְהָאֲפַרְכֵּס שֶׁל זְכוּכִית,
טְהוֹרָה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
אַשְׁרַיִִךְ כֵּלִים,
שֶׁנִּכְנַסְתְּ בְּטֻמְאָה,
וְיָצָאת בְּטָהֳרָה:


סליק מסכת כלים


נוסח הרמב"ם

(א) כלי זכוכית -

פשוטיהן - טהורין,
ומקבליהן - טמאין.
נשברו - טהרו.
חזר ועשה מהן כלים - מקבלין טומאה מכאן ולהבא.
הטבלה והאסקוטלא של זכוכית - טהורין.
אם יש להן לזביז - טמאין.
שולי קערה ושולי האסקוטלא של זכוכית -
שהתקינן לתשמיש - טהורין.
קירטמן, ושפן בשופין - טמאין.


(ב) ספקלריה - טהורה.

תמחוי שעשאו ספקלריה - טמא.
אם מתחילה עשאו לשם ספקלריה - טהור.
תרווד שהוא נותנו על השולחן -
אם מקבל כל שהוא - טמא.
ואם לאו -
רבי עקיבה - מטמא.
רבי יוחנן בן נורי - מטהר.


(ג) כוס שנפגם רובו - טהור.

נפגם בו שליש ברובו - טהור.
רבי שמעון אומר: אם מפזר הוא את רוב המים - טהור.
ניקב -
ועשאו בין בבעץ, ובין בזפת - טהור.
רבי יוסי אומר:
בבעץ - טמא,
ובזפת - טהור.


(ד) צלוחית קטנה שניטל פיה - טמאה.

וגדולה שניטל פיה - טהורה.
של פלייטון, שניטל פיה - טהורה,
מפני שהיא סורחת את היד.
לגינין גדולים שניטל פיהן - טמאין,
מפני שהוא מתקינן לכבשים.
והאפרכס של זכוכית - טהורה.
אמר רבי יוסי:
אשריך כלים, שנכנסת בטומאה - ויצאת בטהרה.