משנה כלים יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כלים פרק יא: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק אחד עשר ("כלי מתכות") · >>

פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

כלי מתכות, פשוטיהן ומקבליהן טמאין.

נשברו, טהרו.

חזר ועשה מהן כלים, חזרו לטומאתן הישנה.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא לכל טומאה, אלא לטומאת הנפש.

משנה ב[עריכה]

כל כלי מתכות שיש לו שם בפני עצמו, טמא, חוץ מן הדלת, ומן הנגר, ומן המנעול, והפותה שתחת הציר, והציר, והקורה, והצינור, שנעשו לקרקע.

משנה ג[עריכה]

העושה כלים מן העשת, ומן החררה, ומן הסובב של גלגל, ומן הטסין, ומן הציפויין, מכני כלים, ומאוגני כלים, מאזני כלים, מן השחולת, ומן הגרודות, טהורין.

רבי יוחנן בן נורי אומר, אף מן הקצוצות.

משברי כלים, מן הגרוטים, ומן המסמרות שידוע שנעשו מכלים, טמאין.

מן המסמרות, בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין.

משנה ד[עריכה]

ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור, אם רוב מן הטמא, טמא.

ואם רוב מן הטהור, טהור.

מחצה למחצה, טמא.

וכן מן החלמא ומן הגללים.

קלוסטרא, טמאה.

ומצופה, טהורה.

הפין, והפורנה, טמאין.

והקלוסטרא, רבי יהושע אומר, שומטה מפתח זה ותולה בחבירו בשבת.

רבי טרפון אומר, הרי היא לו ככל הכלים, ומיטלטלת בחצר.

משנה ה[עריכה]

עקרב של פרומביא, טמאה.

ולחיים, טהורים.

רבי אליעזר מטמא בלחיים.

וחכמים אומרים, אין טמא אלא עקרב.

ובשעת חיבורן, הכל טמא.

משנה ו[עריכה]

פיקה של מתכת, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין.

ומצופה, טהורה.

הכוש, והאימה, והמקל, וסימפוניה, וחליל, של מתכת, טמאין.

ומצופין, טהורים.

סימפוניה, אם יש בה קיבול כנפים, בין כך ובין כך טמאה.

משנה ז[עריכה]

קרן עגולה, טמאה.

ופשוטה, טהורה.

אם היתה מצופית שלה של מתכת, טמאה.

הקב שלה, רבי טרפון מטמא, וחכמים מטהרין.

ובשעת חיבורן, הכל טמא.

כיוצא בו, קני מנורה, טהורין.

הפרח והבסיס, טמאין.

ובשעת חיבורן, הכל טמא.

משנה ח[עריכה]

קסדא, טמאה.

ולחיים, טהורים.

אם יש בהן בית קיבול מים, טמאים.

כל כלי המלחמה, טמאים.

הכידון, הניקון, והמגפיין, והשריון, טמאין.

כל תכשיטי נשים, טמאים.

עיר של זהב, קטליות, נזמים, וטבעות, וטבעת בין שיש לה חותם ובין שאין לה חותם, נזמי האף.

קטלה שחוליות שלה של מתכות בחוט של פשתן או של צמר, נפסק החוט, החוליות טמאות, שכל אחת ואחת כלי בפני עצמה.

חוט של מתכות, וחוליות של אבנים טובות ומרגליות, ושל זכוכית, נשתברו החוליות, והחוט בפני עצמו קיים, טמא.

שיירי קטלא, כמלוא צואר קטנה.

רבי אליעזר אומר, אפילו טבעת אחת, טמאה, שכן תולין בצואר.

משנה ט[עריכה]

נזם שהוא עשוי כקדירה מלמטן וכעדשה מלמעלן, ונפרק, כקדירה טמא משום כלי בית קיבול, וכעדשה טמא בפני עצמו.

צינורא, טהורה.

העשוי כמין אשכול, ונפרק, טהור.

משנה מנוקדת[עריכה]

(א) כְּלֵי מַתָּכוֹת, פְּשׁוּטֵיהֶן וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִין. נִשְׁבְּרוּ, טָהֵרוּ. חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים, חָזְרוּ לְטֻמְאָתָן הַיְשָׁנָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא לְכָל טֻמְאָה, אֶלָּא לְטֻמְאַת הַנָּפֶשׁ:
(ב) כָּל כְּלִי מַתָּכוֹת שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, טָמֵא, חוּץ מִן הַדֶּלֶת, וּמִן הַנֶּגֶר, וּמִן הַמַּנְעוּל, וְהַפּוֹתָה שֶׁתַּחַת הַצִּיר, וְהַצִּיר , וְהַקּוֹרָה, וְהַצִּינּוֹר, שֶׁנַּעֲשׂוּ לַקַּרְקַע:
(ג) הָעוֹשֶׂה כֵלִים מִן הָעֶשֶׁת, וּמִן הַחֲרָרָה, וּמִן הַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל, וּמִן הַטַּסִּין, וּמִן הַצִּפּוּיִין , מִכַּנֵּי כֵלִים, וּמֵאָגְנֵי כֵלִים, מֵאָזְנֵי כֵלִים, מִן הַשְּׁחוֹלֶת, וּמִן הַגְּרוּדוֹת, טְהוֹרִין. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אַף מִן הַקְּצוּצוֹת. מִשִּׁבְרֵי כֵלִים, מִן הַגְּרוּטִים, וּמִן הַמַּסְמְרוֹת שֶׁיָּדוּעַ שֶׁנַּעֲשׂוּ מִכֵּלִים, טְמֵאִין. מִן הַמַּסְמְרוֹת, בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין:
(ד) בַּרְזֶל טָמֵא שֶׁבְּלָלוֹ עִם בַּרְזֶל טָהוֹר, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וִאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא. וְכֵן מִן הַחֲלָמָא וּמִן הַגְּלָלִים. קְלוֹסְטְרָא, טְמֵאָה. וּמְצֻפָּה, טְהוֹרָה. הַפִּין, וְהַפּוּרְנָה, טְמֵאִין. וְהַקְּלוֹסְטְרָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, שׁוֹמְטָהּ מִפֶּתַח זֶה וְתוֹלָהּ בַּחֲבֵרוֹ בַּשַּׁבָּת. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, הֲרֵי הִיא לוֹ כְּכָל הַכֵּלִים, וּמִטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר:
(ה) עַקְרָב שֶׁל פְּרֻמְבְּיָא, טְמֵאָה. וּלְחָיַיִם, טְהוֹרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא בַלְּחָיַיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַקְרָב. וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן, הַכֹּל טָמִא:
(ו) פִּיקָה שֶׁל מַתֶּכֶת, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. וּמְצֻפָּה, טְהוֹרָה. הַכּוּשׁ, וְהָאִימָה , וְהַמַּקֵּל, וְסִמְפּוֹנְיָה, וְחָלִיל, שֶׁל מַתֶּכֶת, טְמֵאִין. וּמְצֻפִּין, טְהוֹרִים. סִמְפּוֹנְיָה, אִם יֶשׁ בָּהּ קִבּוּל כְּנָפַיִם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה:
(ז) קֶרֶן עֲגֻלָּה, טְמֵאָה. וּפְשׁוּטָה, טְהוֹרָה. אִם הָיְתָה מִצוּפִית שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת, טְמֵאָה. הַקַּב שֶׁלָּהּ, רַבִּי טַרְפוֹן מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין . וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן, הַכֹּל טָמֵא. כַּיּוֹצֵא בוֹ, קְנֵי מְנוֹרָה, טְהוֹרִין. הַפֶּרַח וְהַבָּסִיס, טְמֵאִין. וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן, הַכֹּל טָמֵא:
(ח) קַסְדָּא, טְמֵאָה. וּלְחָיַיִם, טְהוֹרִים. אִם יֵשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל מַיִם, טְמֵאִים. כָּל כְּלֵי הַמִּלְחָמָה, טְמֵאִים. הַכִּידוֹן , הַנִּיקוֹן, וְהַמַּגָּפַיִן, וְהַשִּׁרְיוֹן, טְמֵאִין. כָּל תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים, טְמֵאִים. עִיר שֶׁל זָהָב, קַטְלָיוֹת, נְזָמִים, וְטַבָּעוֹת, וְטַבַּעַת בֵּין שֶׁיֶּשׁ לָהּ חוֹתָם וּבֵין שֶׁאֵין לָהּ חוֹתָם, נִזְמֵי הָאַף. קַטְלָה שֶׁחֻלְיוֹת שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתָּכוֹת בְּחוּט שֶׁל פִּשְׁתָּן אוֹ שֶׁל צֶמֶר, נִפְסַק הַחוּט, הַחֻלְיוֹת טְמֵאוֹת, שֶׁכָּל אַחַת וְאַחַת כֶּלִי בִּפְנֵי עַצְמָה. חוּט שֶׁל מַתָּכוֹת, וְחֻלְיוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבּוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְשֶׁל זְכוּכִית, נִשְׁתַּבְּרוּ הַחֻלְיוֹת, וְהַחוּט בִּפְנֵי עַצְמוֹ קַיָּם, טָמֵא. שְׁיָרֵי קַטְלָא, כִּמְלֹא צַוָּאר קְטַנָּה . רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ טַבַּעַת אַחַת, טְמֵאָה, שֶׁכֵּן תּוֹלִין בַּצַּוָּאר:
(ט) נֶזֶם שֶׁהוּא עָשׂוּי כַּקְּדֵרָה מִלְּמַטָּן וְכָעֲדָשָׁה מִלְמַעְלָן, וְנִפְרַק, כַּקְּדֵרָה טָמֵא מִשּׁוּם כְּלִי בֵית קִבּוּל, וְכָעֲדָשָׁה טָמֵא בִּפְנֵי עַצְמוֹ. צִנּוֹרָא, טְהוֹרָה. הֶעָשׂוּי כְּמִין אֶשְׁכּוֹל, וְנִפְרַק, טָהוֹר:

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כלי מתכות פשוטיהן ומקבליהן טמאין נשברו טהרו חזר ועשה מהן כלים חזרו לטומאתן הישנה רבן שמעון בן גמליאל אומר לא לכל טומאה אלא טומאת נפש.

(ב) כל כלי מתכות שיש לו שם בפני עצמו טמא חוץ מן הדלת ומן הנגר ומן המנעול והפותה שתחת הציר והציר והקורה והצינור שנעשו לקרקע.

(ג) העושה כלים מן העשת ומן החררה ומן הסובב של גלגל ומן הטסין ומן הציפויין ומכני הכלים ומהוגני הכלים ומאוזני הכלים מן השחולת ומן הגרודת טהורין רבי יוחנן בן נורי אומר אף מן הקצוצת משברי כלים ומן הגרוטי ומן המסמרות שידוע שנעשו מכלים טמאין מן המסמרות בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין.

(ד) ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור אם רוב מן הטמא טמא ואם רוב מן הטהור טהור מחצה למחצה טמא וכן מן החלמה ומן הגללים קלוסטרה טמאה ומצופה טהורה הפין והפורנה טמאין קלוסטרה רבי יהושע אומר שומטה מפתח זה ותולה בחברו בשבת רבי טרפון אומר הרי היא לו ככל הכלים ומיטלטלת בחצר.

(ה) עקרב של פרומביה טמאה ולחיים טהורים רבי אליעזר מטמא בלחיים וחכמים אומרין אין טמא אלא עקרב ובשעת חיבורן הכל טמא.

(ו) פיקה של מתכת רבי עקיבה מטמא וחכמים מטהרין ומצופה טהורה הכוש והעימה והמקל וסימפוניה וחליל של מתכת טמאין ומצופין טהורים סימפוניה אם יש בה בית קיבול כנפיים בין כך ובין כך טמאה.

(ז) קרן עגולה טמאה ופשוטה טהורה אם הייתה מצופית שלה של מתכת טמאה הקב שלה רבי טרפון מטמא וחכמים מטהרין ובשעת חיבורן הכל טמא כיוצא בו קני מנורה טהורין הפרח והבסיס טמאין ובשעת חיבורן הכל טמא.

(ח) קסדה טמאה ולחיים טהורין אם יש בהן בית קיבול מים טמאין כל כלי המלחמה טמאין הכידון והניקון והמגפיים והשרין טמאין כל תכשיטי אישה טמאין עיר של זהב קטליות נזמים וטבעות טבעת בין שיש עליה חותם ובין שאין עליה חותם ונזמי האף קטלה שחוליות שלה של מתכת בחוט של פשתן או של צמר נפסק החוט החוליות טמאות שכל אחת ואחת כלי בפני עצמו חוט של מתכת והחוליות של אבנים טובות ושל מרגלייות ושל זכוכית נשתברו החוליות והחוט בפני עצמו קיים טמא שירי קטלה כמלוא צוואר קטנה רבי אליעזר אומר אפילו טבעת אחת טמאה שכן תולין בצוואר.

(ט) נזם שהוא עשוי כקדירה מלמטן וכעדשה מלמעלן ונפרק כקדירה טמא משום כלי קיבול וכעדשה טמא בפני עצמו צנירה טהורה העשוי כמין אשכל ונפרק טהור.

פירושים[עריכה]