משנה כלים יא ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יא · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

נזם שהוא עשוי כקדירה מלמטן וכעדשה מלמעלן, ונפרק, כקדירה טמא משום כלי בית קיבול, וכעדשה טמא בפני עצמו.

צינורא, טהורה.

העשוי כמין אשכול, ונפרק, טהור.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נֶזֶם שֶׁהוּא עָשׂוּי כַּקְּדֵרָה מִלְּמַטָּן וְכָעֲדָשָׁה מִלְמַעְלָן, וְנִפְרַק, כַּקְּדֵרָה טָמֵא מִשּׁוּם כְּלִי בֵית קִבּוּל, וְכָעֲדָשָׁה טָמֵא בִּפְנֵי עַצְמוֹ. צִנּוֹרָא, טְהוֹרָה. הֶעָשׂוּי כְּמִין אֶשְׁכּוֹל, וְנִפְרַק, טָהוֹר:

נוסח הרמב"ם

נזם שהוא עשוי כקדירה מלמטן וכעדשה מלמעלן ונפרק כקדירה טמא משום כלי קיבול וכעדשה טמא בפני עצמו צנירה טהורה העשוי כמין אשכל ונפרק טהור.

פירוש הרמב"ם

כקדירה מלמטה. שיהיה לו בנין חלול כמו הקדרה ועל ראשו גרעין אחד מקשיי דומה לעדשה על זאת inset הצורה וכאשר תתפרד זאת העדשה מהקדרה תהיה הקדרה כלי שבה בית קבול בלא ספק והיא טמאה משום כלי לא מפני שהיא מתכשיטי נשים ותהיה גם עדשה טמאה לפי שיש לה שם בפני עצמה וצינורא הוא קצה קנה הנזם הנכנס בנקב האזן או האף ולפי שהוא מעוות קורא אותו צינורא תרגום מזלגותיו צינורותיה. ואמר העשוי כמו אשכול ירצה נזם העשוי כמין אשכול והוא שיהיו גרעיני זהב מקובצים על דמיון אשכול ענבים וכאשר יתפרדו אלו הגרעינין לא יטמאו שאינן אז מתכשיטי נשים ולא לכל גרעין מהן שם בפני עצמו ואין בו ג"כ בית קבול שיטמא בעבורו ולא תטמא שום כלי מתכות אם לא בתנאים קדם זכרם:

פירוש רבינו שמשון

כקדרה. רחב מלמטה וצר מלמעלה:

ונפרק. נחלק לשנים [טמא] משום כלי [בית] קיבול ולא משום תכשיט:

טמא בפני עצמו. משום תכשיט:

כמין אשכול. פי' בערוך מנהג בא"י לעשות נזמי זהב באזניהם ועשוים ארבע או חמשה חתיכות כדי שיהיו כמין אשכול נזם כמו זה מקבל טומאה אבל נפל לארץ ונפרק טהור. תניא בתוספתא [ב"מ פ"א] קטלא שחוליות שלה של אלמוג ומאוחזות באונקליות של מתכת הרי אלו טהורות שאינן עשויות אלא לחיזוק נתפרקה כל אחת ואחת טהורה בפני עצמה. רבי אליעזר אומר צינורא של נזם טמאה בפני עצמה. פי' אמתני' פליג דקתני צינורא טהורה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כקדרה מלמטה - רחב מלמטה ויש לו בית קיבול:

וכעדשה מלמעלה - על ראש הנזם מלמעלה יש לו גרעין של זהב או של כסף עשוי כעדשה:

ונפרק - העדשה מן הקדירה:

הקדירה טמאה - שהרי יש לה בית קיבול כח. ולא מפני שהיא מתכשיטי נשים, שהרי אינה ראויה לתכשיט כמות שהיא:

והעדשה טמאה - שיש לה שם בפני עצמה:

צינורא - ראש הנזם הנכנס בנקב האוזן או בנקב האף. ולפי שהוא עשוי כמזלג קרוי צנורא. תרגום מזלגותיו צנורייתיה:

טהורה - שאין לה שם בפני עצמה:

העשוי כמין אשכול - נזם העשוי ארבעה או חמשה גרגרין זה על גבי זה כמין אשכול:

ונפרק טהור - שאין לכל גרגיר וגרגיר שם בפני עצמו, והוא אינו ראוי לתשמיש משנפרק:

פירוש תוספות יום טוב

כקדירה טמא. פירש הר"ב שהרי יש לה בית קיבול. דאי לא תימא הכי אף על גב דכלי מתכות פשוטיהן טמאין כדתנן בריש פרקין. זו לאו כלי הוא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כח) (על הברטנורא) דאי לא תימא הכי אע"ג דכלי מתכות פשוטיהן טמאין כדתנן בריש פרקין, זו לאו כלי הוא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

וכעדשה מלמעלה:    כזה %:

כקדדה טמא וכו' וכעדשה טמא וכו':    יש גורסים הקדרה טמאה והעדשה טמאה:

כלי בית קבול:    אית דלא גרסי מלת בית. ומנקדים הלמ"ד בחירק:

צנורא טהורה:    בתוספתא פליג ר"א אמתני' דצנורא של נזם טמאה בפ"ע ואני רואה הגירסא שם ביו"ד וה"א בכל הדפוסין צנירה:

ונפרק:    טהור דאין ראוי לתשמיש משנפרק ואין כלי מתכות מקבלין טומאה אלא בא' משלש תנאים הללו או שיהיה לו שם בפ"ע או שיהיה תכשיט או שיהיה לו בית קבול הרמב"ם ז"ל:


פירושים נוספים