משנה כלים כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כלים פרק כב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק עשרים ושנים ("השולחן והדולפקי") · >>

פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

השולחן והדולפקי שנפחתו, או שחיפן בשיש ושייר בהם מקום הנחת הכוסות, טמאים.

רבי יהודה אומר: מקום הנחת חתיכות.

משנה ב[עריכה]

השולחן שניטלה אחת מרגליו, טהור.

ניטלה שניה, טהור.

ניטלה השלישית, טמא כשיחשוב עליו.

רבי יוסי אומר, אין צריך מחשבה.

וכן הדולפקי.

משנה ג[עריכה]

ספסל שניטל אחד מראשיו, טהור.

ניטל השני, טהור.

אם יש בו גובה טפח, טמא.

שרפרף שניטל אחד מראשיו, טמא.

וכן הכסא שלפני קתדרא.

משנה ד[עריכה]

כסא של כלה שניטלו חיפוייו, בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין.

שמאי אומר: אף מלבן של כסא, טמא.

כסא שקבעו בעריבה, בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין.

שמאי אומר: אף העשוי בה.

משנה ה[עריכה]

כסא שלא היו חיפוייו יוצאין, וניטלו, טמא, שכן דרכו להיות מטהו על צדו ויושב עליו.

משנה ו[עריכה]

כסא שניטל חיפויו האמצעי והחיצונים קיימים, טמא.

ניטלו החיצונים והאמצעי קיים, טמא.

רבי שמעון אומר: אם היה רחב טפח.

משנה ז[עריכה]

כסא שניטלו שניים מחיפוייו זה בצד זה, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין.

אמר רבי יהודה: אף כסא של כלה שניטלו חיפוייו ונשתייר בו בית קבלה, טהור, מפני שבטל העיקר ובטלה הטפלה.

משנה ח[עריכה]

שידה שניטל העליון, טמאה מפני התחתון.

ניטל התחתון, טמאה מפני העליון.

ניטל העליון והתחתון, רבי יהודה מטמא מפני הדפין, וחכמים מטהרין.

ישיבת הסתת, טמא מדרס.

משנה ט[עריכה]

כופת שסרקו, וכרכמו, ועשאו פנים, רבי עקיבא מטמא.

וחכמים מטהרין, עד שיחוק בו.

הסל והכלכלה שמילאן תבן או מוכין, התקינן לישיבה, טהורין.

סרגן בגמי או במשיחה, טמאין.

משנה י[עריכה]

האסלה, טמאה מדרס וטמא מת.

פירשה, העור טמא מדרס, והברזל טמא טמא מת.

הטרסקל שחפויו של עור, טמא מדרס וטמא מת.

פירשה, העור טמא מדרס, והטרסקל טהור מכלום.

ספסלין שבמרחץ ושתי רגליו של עץ, טמא.

אחת של עץ ואחת של אבן, טהור.

הנסרין שבמרחץ ששיגמן, רבי עקיבא מטמא.

וחכמים מטהרין, שאינן עשויין אלא שיהיו המים מהלכין תחתיהן.

קנקילין שיש בה בית קבלת כסות, טמאה.

והעשויה ככוורת, טהורה.

משנה מנוקדת[עריכה]

פרק כב מנוקד[עריכה]

משנה א: הַשֻּׁלְחָן וְהַדְּלֻפְקִי שֶׁנִּפְחֲתוּ, אוֹ שֶׁחִפָּן בְּשַׁיִשׁ וְשִׁיֵּר בָּהֶם מְקוֹם הַנָּחַת הכּוֹסוֹת, טְמֵאִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְקוֹם הַנָּחַת חֲתִיכוֹת:

משנה ב: הַשֻּׁלְחָן שֶׁנִּטְּלָה אַחַת מֵרַגְלָיו, טָהוֹר. נִטְּלָה שְׁנִיָּה, טָהוֹר. נִטְּלָה הַשְּׁלִישִׁית, טָמֵא כְּשֶׁיַּחֲשׁוֹב עָלָיו. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֵין צָרִיךְ מַחֲשָׁבָה. וְכֵן הַדְּלֻפְקִי:

משנה ג: סַפְסָל שֶׁנִּטַּל אֶחָד מֵרָאשָׁיו, טָהוֹר. נִטַּל הַשֵּׁנִי, טָהוֹר. אִם יֶשׁ בּוֹ גֹבַהּ טֶפַח, טָמֵא. שְׁרַפְרַף שֶׁנִּטַּל אֶחָד מֵרָאשָׁיו, טָמֵא. וְכֵן הַכִּסֵּא שֶׁלִּפְנֵי קַתֶדְרָא:

משנה ד: כִּסֵּא שֶׁל כַּלָּה שֶׁנִּטְלוּ חִפּוּיָיו, בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. שַׁמַּאי אוֹמֵר, אַף מַלְבֵּן שֶׁל כִּסֵּא, טָמֵא. כִּסֵּא שֶׁקְּבָעוֹ בָּעֲרֵבָה, בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. שַׁמַּאי אוֹמֵר, אַף הֶעָשׂוּי בָּהּ:

משנה ה: כִּסֵּא שֶׁלֹּא הָיוּ חִפּוּיָיו יוֹצְאִין, וְנִטְּלוּ, טָמֵא, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת מַטֵּהוּ עַל צִדּוֹ וְיוֹשֵׁב עָלָיו:

משנה ו: כִּסֵּא שֶׁנִּטַּל חִפּוּיוֹ הָאֶמְצָעִי וְהַחִיצוֹנִים קַיָּמִים, טָמֵא. נִטְּלוּ הַחִיצוֹנִים וְהָאֶמְצָעִי קַיָּם, טָמֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם הָיָה רָחָב טֶפַח:

משנה ז: כִּסֵּא שֶׁנִּטְּלוּ שְׁנַיִם מֵחִפּוּיָיו זֶה בְצַד זֶה, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אַף כִּסֵּא שֶׁל כַּלָּה שֶׁנִּטְּלוּ חִפּוּיָיו וְנִשְׁתַּיַּר בּוֹ בֵּית קַבָּלָה, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁבָּטַל הָעִקָּר וּבָטְלָה הַטְּפֵלָה:

משנה ח: שִׁדָּה שֶׁנִּטַּל הָעֶלְיוֹן, טְמֵאָה מִפְּנֵי הַתַּחְתּוֹן. נִטַּל הַתַּחְתּוֹן, טְמֵאָה מִפְּנֵי הָעֶלְיוֹן. נִטַּל הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן, רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא מִפְּנֵי הַדַּפִּין, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. יְשִׁיבַת הַסַּתָּת, טָמֵא מִדְרָס:

משנה ט: כֹּפֶת שֶׁסֵּרְקוֹ, וְכִרְכְּמוֹ, וַעֲשָׂאוֹ פָנִים, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, עַד שֶׁיָּחוֹק בּוֹ. הַסַּל וְהַכַּלְכָּלָה שֶׁמִּלְאָן תֶּבֶן אוֹ מוֹכִין, הִתְקִינָן לִישִׁיבָה, טְהוֹרִין. סֵרְגָן בְּגֶמִי אוֹ בִמְשִׁיחָה, טְמֵאִין:

משנה י: הָאַסְלָה, טְמֵאָה מִדְרָס וּטְמֵא מֵת. פֵּרְשָׁה, הָעוֹר טָמֵא מִדְרָס, וְהַבַּרְזֶל טָמֵא טְמֵא מֵת. הַטְּרַסְקָלִ שֶׁחִפּוּיוֹ שֶׁל עוֹר, טָמֵא מִדְרָס וּטְמֵא מֵת. פֵּרְשָׁה, הָעוֹר טָמֵא מִדְרָס, וְהַטְּרַסְקָל טָהוֹר מִכְּלוּם. סַפְסָלִין שֶׁבַּמֶּרְחָץ וּשְׁתֵּי רַגְלָיו שֶׁל עֵץ, טָמֵא. אַחַת שֶׁל עֵץ וְאַחַת שֶׁל אֶבֶן, טָהוֹר. הַנְּסָרִין שֶׁבַּמֶרְחָץ שֶׁשִּׁגְּמָן, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם מְהַלְּכִין תַּחְתֵּיהֶן. קַנְקִילִין שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קַבָּלַת כְּסוּת, טְמֵאָה. וְהָעֲשׂוּיָה כְכַוֶּרֶת, טְהוֹרָה:

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) השולחן והדולפקי שנפחתו או שחיפן בשיש ושייר בהן מקום הנחת הכוסות טמאין רבי יהודה אומר מקום הנחת חתיכות.

(ב) השולחן שניטלה אחת מרגליו טהור ניטלה השניה טהור ניטלה השלישית טמא כשיחשב עליו רבי יוסי אומר אינו צריך מחשבה וכן הדולפקי.

(ג) ספסל שניטל אחד מראשיו טהור ניטל השני טהור אם יש בו גובה טפח טמא שרפרף שניטל אחד מראשיו טמא וכן הכיסא שלפני קתדרה.

(ד) כיסא של כלה שניטלו חיפוייו בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין שמאי אומר אף מלבן של כיסא טמא כיסא שקבעו בעריבה בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין שמאי אומר אף העשוי בה.

(ה) כיסא שלא היו חיפוייו יוצאין וניטלו טמא שכן דרכו להיות מטהו על צידו ויושב עליו.

(ו) כיסא שניטל חיפוייו האמצעי והחיצונים קיימין טמא ניטלו החיצונים והאמצעי קיים טמא רבי שמעון אומר אם היה רחב טפח.

(ז) כיסא שניטלו שנים מחיפוייו זה בצד זה רבי עקיבה מטמא וחכמים מטהרין אמר רבי יהודה אף כיסא של כלה שניטלו חיפוייו ונשתייר בו בית קבלה טהור מפני שבטל העיקר בטלה הטפילה.

(ח) שידה שניטל העליון שלה טמאה מפני התחתון ניטל התחתון טמאה מפני העליון ניטל העליון והתחתון רבי יהודה מטמא מפני הדפין וחכמים מטהרין ישיבת הסתת טמאה מדרס.

(ט) כופת שסירקו וכירכמו ועשאו פנים רבי עקיבה מטמא וחכמים מטהרין עד שיחוק בו הסל והכלכלה שמילאן תבן או מוכין והתקינן לישיבה טהורין סירגן בגמי או במשיחה טמאין.

(י) האסלה טמאה מדרס וטמא מת פירשה העור טמא מדרס והברזל טמא טמא מת טרסקל שחיפוייו של עור טמא מדרס וטמא מת פירש העור טמא מדרס והטרסקל טהור מכלום ספסלים שבמרחץ ושתי רגליו של עץ טמא אחת של עץ ואחת של אבן טהור הנסרין שבמרחץ ששיגמן רבי מאיר מטמא וחכמים מטהרין שאינן עשויין אלא שיהו המים מהלכין תחתיהן קנקילין שיש בה בית קבלת כסות טמאה והעשויה ככוורת טהורה.

פירושים[עריכה]