משנה כלים כה
כלים פרק כה', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר טהרות • מסכת כלים • פרק עשרים וחמישה ("כל הכלים") • >>
פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
כל הכלים יש להם אחוריים ותוך, כגון הכרים והכסתות והשקין והמרצופין, דברי רבי יהודה.
רבי מאיר אומר, כל שיש לו תוברות, יש לו אחוריים ותוך.
וכל שאין לו תוברות, אין לו אחוריים ותוך.
השולחן והדולפקי, יש להם אחוריים ותוך, דברי רבי יהודה.
רבי מאיר אומר, אין להם אחוריים.
וכן טבלא שאין לה לזבז.
המרדע יש לו אחוריים ותוך, משבעה לחרחור, מארבעה לדרבן, דברי רבי יהודה.
רבי מאיר אומר, אין להם; לא הוזכרו ארבעה ושבעה אלא לשיריים.
מדות יין ושמן, וזומא ליסטרא, ומסננת של חרדל, ומשמרת של יין, יש להן אחוריים ותוך, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר, אין להם.
רבי שמעון אומר, יש להם; נטמאו מאחוריהן, מה שבתוכן טהור, וצריך להטביל.
הרובע וחצי הרובע, נטמא הרובע, לא נטמא חצי הרובע.
נטמא חצי הרובע, לא נטמא הרובע.
אמרו לפני רבי עקיבא, הואיל וחצי הרובע אחוריים לרובע, כלי שנטמא תוכו לא נטמא אחוריו.
אמר להן, של כת קודמין היא; או שמא הרובע אחוריים לחצי הרובע, כלי שנטמאו אחוריו לא נטמא תוכו.
נטמא הרובע, הרובע ואחוריו טמאין, חצי הרובע ואחוריו טהורין.
נטמא חצי הרובע, חצי הרובע ואחוריו טמאין, הרובע ואחוריו טהורין.
נטמאו אחורי הרובע, אחורי חצי הרובע טהורין, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, אין חולקין את הגביין.
וכשהוא מטביל, מטביל את כולו.
כני כלים, ואוגניהם, ואזניהם, וידות הכלים המקבלים, שנפלו עליהן משקין, מנגבן והם טהורים.
ושאר כל הכלים (שאינם יכולין לקבל רימונים) שאין להם אחוריים ותוך, שנפלו משקין על מקצתו, כולו טמא.
כלי שנטמא אחוריו במשקין, אחוריו טמאים, תוכו ואוגנו ואזנו וידיו טהורין.
נטמא תוכו, כולו טמא.
כל הכלים יש להן אחוריים ותוך, ויש להם בית צביעה.
רבי טרפון אומר, לעריבה גדולה של עץ.
רבי עקיבא אומר, לכוסות.
רבי מאיר אומר, לידים הטמאות והטהורות.
אמר רבי יוסי, לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד.
כיצד? היו ידיו טהורות ואחורי הכוס טמאים, אחזו בבית צביעתו, אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס.
היה שותה בכוס שאחוריו טמאים, אינו חושש שמא נטמא המשקה שבפיו באחורי הכוס וחזר וטימא הכוס.
קומקום שהוא מרתיח, אינו חושש שמא יצאו משקין מתוכו ונגעו באחוריו וחזרו לתוכו.
כלי הקודש אין להם אחוריים ותוך, ואין להם בית צביעה.
ואין מטבילים כלים בתוך כלים לקודש.
כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה, ואינן עולים מידי טומאתן אלא בשינוי מעשה, שהמעשה מבטל מיד המעשה ומיד מחשבה, ומחשבה אינה מבטלת לא מיד מעשה ולא מיד מחשבה.
- יֵשׁ לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ,
- כְּגוֹן הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת
- וְהַשַּׂקִּין וְהַמַּרְצוּפִין,
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
- וְהַשַּׂקִּין וְהַמַּרְצוּפִין,
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹבָרוֹת,
- יֵשׁ לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ;
- וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבָרוֹת,
- אֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ.
- כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹבָרוֹת,
- הַשֻּׁלְחָן וְהַדְּלֻפְקִי,
- יֵשׁ לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ,
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה;
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- אֵין לָהֶם אֲחוֹרַיִם.
- יֵשׁ לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ,
- וְכֵן טַבְלָא שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז:
- יֵשׁ לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ,
- מִשִּׁבְעָה לַחַרְחוּר,
- מֵאַרְבָּעָה לַדָּרְבָן,
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- אֵין לָהֶם;
- לֹא הֻזְכְּרוּ אַרְבָּעָה וְשִׁבְעָה
- אֶלָּא לְשִׁירַיִם:
- וְזוֹמָא לִסְטְרָא,
- וּמְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל,
- וּמְשַׁמֶּרֶת שֶׁל יַיִן,
- יֵשׁ לָהֶן אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אֵין לָהֶם.
- יֵשׁ לָהֶן אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ,
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- יֵשׁ לָהֶם;
- נִטְמְאוּ מֵאֲחוֹרֵיהֶן,
- מַה שֶּׁבְּתוֹכָן טָהוֹר;
- וְצָרִיךְ לְהַטְבִּיל:
- נִטְמָא הָרֹבַע, לֹא נִטְמָא חֲצִי הָרֹבַע;
- נִטְמָא חֲצִי הָרֹבַע, לֹא נִטְמָא הָרֹבַע.
- נִטְמָא הָרֹבַע, לֹא נִטְמָא חֲצִי הָרֹבַע;
- אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא:
- הוֹאִיל וַחֲצִי הָרֹבַע אֲחוֹרַיִם לָרֹבַע,
- כְּלִי שֶׁנִּטְמָא תּוֹכוֹ, לֹא נִטְמָא אֲחוֹרָיו?
- הוֹאִיל וַחֲצִי הָרֹבַע אֲחוֹרַיִם לָרֹבַע,
- אָמַר לָהֶן:
- שֶׁל כַּת קוֹדְמִין הִיא;
- אוֹ שֶׁמָּא הָרֹבַע אֲחוֹרַיִם לַחֲצִי הָרֹבַע?
- כְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו, לֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ:
- הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְמֵאִין,
- חֲצִי הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְהוֹרִין.
- הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְמֵאִין,
- נִטְמָא חֲצִי הָרֹבַע,
- חֲצִי הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְמֵאִין,
- הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְהוֹרִין.
- חֲצִי הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְמֵאִין,
- נִטְמְאוּ אֲחוֹרֵי הָרֹבַע,
- אֲחוֹרֵי חֲצִי הָרֹבַע טְהוֹרִין,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֵין חוֹלְקִין אֶת הַגַּבַּיִין;
- וּכְשֶׁהוּא מַטְבִּיל,
- מַטְבִּיל אֶת כֻּלּוֹ:
- אֲחוֹרֵי חֲצִי הָרֹבַע טְהוֹרִין,
- וִידוֹת הַכֵּלִים הַמְּקַבְּלִים,
- שֶׁנָּפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין,
- מְנַגְּבָן וְהֵם טְהוֹרִים;
- שֶׁנָּפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין,
- וּשְׁאָר כָּל הַכֵּלִים
- (שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין לְקַבֵּל רִמּוֹנִים),
- שֶׁאֵין לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ,
- שֶׁנָּפְלוּ מַשְׁקִין עַל מִקְצָתוֹ,
- כֻּלּוֹ טָמֵא.
- כְּלִי שֶׁנִּטְמָא אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִין,
- אֲחוֹרָיו טְמֵאִים,
- תּוֹכוֹ וְאָגְנוֹ וְאָזְנוֹ וְיָדָיו טְהוֹרִין;
- נִטְמָא תּוֹכוֹ,
- כֻּלּוֹ טָמֵא:
- אֲחוֹרָיו טְמֵאִים,
- יֵשׁ לָהֶן אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ,
- וְיֵשׁ לָהֶם בֵּית צְבִיעָה.
- רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
- לַעֲרֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁל עֵץ;
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- לְכוֹסוֹת.
- יֵשׁ לָהֶן אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ,
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- לַיָּדַיִם הַטְּמֵאוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת.
- אָמַר רַבִי יוֹסֵי:
- לֹא אָמְרוּ
- אֶלָּא לַיָּדַיִם הַטְּהוֹרוֹת בִּלְבַד:
- לֹא אָמְרוּ
- הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת,
- וַאֲחוֹרֵי הַכּוֹס טְמֵאִים,
- אֲחָזוֹ בְּבֵית צְבִיעָתוֹ,
- אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִטְמְאוּ יָדָיו בַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס.
- הָיָה שׁוֹתֶה בְּכוֹס שֶׁאֲחוֹרָיו טְמֵאִים,
- אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ
- שֶׁמָּא נִטְמָא הַמַּשְׁקֶה שֶׁבְּפִיו בַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס
- וְחָזַר וְטִמֵּא הַכּוֹס.
- קֻמְקוּם שֶׁהוּא מַרְתִּיחַ,
- אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ
- שֶׁמָּא יָצְאוּ מַשְׁקִין מִתּוֹכוֹ
- וְנָגְעוּ בַּאֲחוֹרָיו
- וְחָזְרוּ לְתוֹכוֹ:
- אֵין לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ,
- וְאֵין לָהֶם בֵּית צְבִיעָה;
- וְאֵין מַטְבִּילִים כֵּלִים בְתוֹךְ כֵּלִים לַקֹּדֶשׁ.
- אֵין לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ,
- כָּל הַכֵּלִים יוֹרְדִין לִידֵי טֻמְאָתָן בְּמַחֲשָׁבָה,
- וְאֵינָן עוֹלִים מִידֵי טֻמְאָתָן אֶלָּא בְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה;
- שֶׁהַמַּעֲשֶׂה מְבַטֵּל מִיַּד הַמַּעֲשֶׂה וּמִיַּד מַחֲשָׁבָה,
- וּמַחֲשָׁבָה אֵינָהּ מְבַטֶּלֶת
- לֹא מִיַּד מַעֲשֶׂה
- וְלֹא מִיַּד מַחֲשָׁבָה:
- וּמַחֲשָׁבָה אֵינָהּ מְבַטֶּלֶת
נוסח הרמב"ם
(א) כל הכלים -
- יש להם אחוריים ותוך -
- כגון הכרים, והכסתות,
- והשקין, והמרצופין - דברי רבי יהודה.
- יש להם אחוריים ותוך -
- רבי מאיר אומר:
- כל שיש לו תוברות - יש לו אחוריים ותוך,
- שאין לו תוברות - אין לו אחוריים ותוך.
[ב] *הערה 1: השולחן והדולפקי -
- יש להן אחוריים ותוך - דברי רבי יהודה.
- רבי מאיר אומר: אין להן אחוריים.
- וכן טבלה שאין לה לזביז.
(ב) [ג] המרדע -
- יש לו אחוריים ותוך,
- משבעה לחרחור, ומארבעה לדורבן - דברי רבי יהודה.
- רבי מאיר אומר: אין להן,
- לא הוזכרו שבעה וארבעה - אלא לשירים.
(ג) [ד] מדות יין ושמן, וזומי לסטרה,
- ומסננת של חרדל, ומשמרת של יין -
- יש להן אחוריים ותוך - דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר: אין להן.
- רבי שמעון אומר: יש להן,
- נטמאו מאחוריהן - מה שבתוכן טהור, וצריך להטביל.
(ד) [ה] הרובע וחצי הרובע -
- נטמא הרובע - לא נטמא חצי הרובע,
- נטמא חצי הרובע - לא נטמא הרובע.
- אמרו לפני רבי עקיבה:
- הואיל וחצי הרובע אחוריים לרובע,
- כלי שנטמא תוכו - לא נטמאו אחוריו?
- אמר להן: של בת קודמין היא,
- או שמא הרובע אחוריים לחצי הרובע,
- כלי שנטמאו אחוריו - לא נטמא תוכו.
(ה) [ו] נטמא הרובע -
- הרובע ואחוריו - טמאין,
- חצי הרובע ואחוריו - טהורין.
- נטמא חצי הרובע -
- חצי הרובע ואחוריו - טמאין,
- הרובע ואחוריו - טהורין.
- נטמאו אחורי הרובע -
- אחורי חצי הרובע טהורין - דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרין: אין חולקין את הגביין.
- כשהוא מטביל - מטביל את כולו.
(ו) [ז] כני כלים, והוגניהם, ואוזניהם,
- וידות הכלים המקבלין,
- שנפלו עליהן משקין - מנגבן והן טהורין.
- ושאר כל הכלים שאין להן אחוריים ותוך,
- שנפלו משקין על מקצתן - כולו טמא.
- כלי שנטמאו אחוריו במשקין -
- אחוריו - טמאין,
- תוכו, והוגנו, ואוזנו, וידיו - טהורין.
- נטמא תוכו - כולו טמא.
(ז) [ח] כל הכלים -
- יש להן אחוריים ותוך,
- ויש להן בית הצביעה.
- רבי טרפון אומר: לעריבה גדולה של עץ.
- רבי עקיבה אומר: לכוסות.
- רבי מאיר אומר: לידים טמאות וטהורות.
- אמר רבי יוסי: לא אמרו - אלא לידים הטהורות בלבד.
(ח) [ט] כיצד?
- היו ידיו טהורות, ואחורי הכוס טמאין -
- אחזו בבית צביעתו - אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס.
- היה שותה בכוס שאחוריו טמאין -
- אינו חושש שמא נטמא משקה שבפיו באחורי הכוס - וחזר וטימא את הכוס.
- קומקמוס שהוא מרתיח -
- אינו חושש שמא יצאו משקין מתוכו - ונגעו באחוריו, וחזרו לתוכו.
(ט) [י] כלי הקודש -
- אין להן אחוריים ותוך,
- ואין להן בית הצביעה.
- ואין מטבילין כלים בתוך כלים - לקודש.
- וכל הכלים -
- יורדין לידי טומאתן - במחשבה,
- ואינן עולין מטומאתן - אלא בשינוי מעשה.
- מעשה - מבטל מיד המעשה, ומיד המחשבה,
- והמחשבה - אינה מבטלת לא מיד המעשה, ולא מיד המחשבה.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה כלים, פרק כ"ה:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב