משנה כלים כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כלים פרק כה: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק עשרים וחמישה ("כל הכלים") · >>

פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

כל הכלים יש להם אחוריים ותוך, כגון הכרים והכסתות והשקין והמרצופין, דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר, כל שיש לו תוברות, יש לו אחוריים ותוך.

וכל שאין לו תוברות, אין לו אחוריים ותוך.

השולחן והדולפקי, יש להם אחוריים ותוך, דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר, אין להם אחוריים.

וכן טבלא שאין לה לזבז.

משנה ב[עריכה]

המרדע יש לו אחוריים ותוך, משבעה לחרחור, מארבעה לדרבן, דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר, אין להם; לא הוזכרו ארבעה ושבעה אלא לשיריים.

משנה ג[עריכה]

מדות יין ושמן, וזומא ליסטרא, ומסננת של חרדל, ומשמרת של יין, יש להן אחוריים ותוך, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר, אין להם.

רבי שמעון אומר, יש להם; נטמאו מאחוריהן, מה שבתוכן טהור, וצריך להטביל.

משנה ד[עריכה]

הרובע וחצי הרובע, נטמא הרובע, לא נטמא חצי הרובע.

נטמא חצי הרובע, לא נטמא הרובע.

אמרו לפני רבי עקיבא, הואיל וחצי הרובע אחוריים לרובע, כלי שנטמא תוכו לא נטמא אחוריו.

אמר להן, של כת קודמין היא; או שמא הרובע אחוריים לחצי הרובע, כלי שנטמאו אחוריו לא נטמא תוכו.

משנה ה[עריכה]

נטמא הרובע, הרובע ואחוריו טמאין, חצי הרובע ואחוריו טהורין.

נטמא חצי הרובע, חצי הרובע ואחוריו טמאין, הרובע ואחוריו טהורין.

נטמאו אחורי הרובע, אחורי חצי הרובע טהורין, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אין חולקין את הגביין.

וכשהוא מטביל, מטביל את כולו.

משנה ו[עריכה]

כני כלים, ואוגניהם, ואזניהם, וידות הכלים המקבלים, שנפלו עליהן משקין, מנגבן והם טהורים.

ושאר כל הכלים (שאינם יכולין לקבל רימונים) שאין להם אחוריים ותוך, שנפלו משקין על מקצתו, כולו טמא.

כלי שנטמא אחוריו במשקין, אחוריו טמאים, תוכו ואוגנו ואזנו וידיו טהורין.

נטמא תוכו, כולו טמא.

משנה ז[עריכה]

כל הכלים יש להן אחוריים ותוך, ויש להם בית צביעה.

רבי טרפון אומר, לעריבה גדולה של עץ.

רבי עקיבא אומר, לכוסות.

רבי מאיר אומר, לידים הטמאות והטהורות.

אמר רבי יוסי, לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד.

משנה ח[עריכה]

כיצד? היו ידיו טהורות ואחורי הכוס טמאים, אחזו בבית צביעתו, אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס.

היה שותה בכוס שאחוריו טמאים, אינו חושש שמא נטמא המשקה שבפיו באחורי הכוס וחזר וטימא הכוס.

קומקום שהוא מרתיח, אינו חושש שמא יצאו משקין מתוכו ונגעו באחוריו וחזרו לתוכו.

משנה ט[עריכה]

כלי הקודש אין להם אחוריים ותוך, ואין להם בית צביעה.

ואין מטבילים כלים בתוך כלים לקודש.

כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה, ואינן עולים מידי טומאתן אלא בשינוי מעשה, שהמעשה מבטל מיד המעשה ומיד מחשבה, ומחשבה אינה מבטלת לא מיד מעשה ולא מיד מחשבה.

משנה מנוקדת[עריכה]

פרק כ"ה מנוקד[עריכה]

משנה א: כָּל הַכֵּלִים יֵשׁ לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, כְּגוֹן הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת וְהַשַּׂקִּין וְהַמַּרְצוּפִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ תוֹבָרוֹת, יֶשׁ לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ. וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ תוֹבָרוֹת, אֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ. הַשֻּׁלְחָן וְהַדְּלֻפְקִי, יֵשׁ לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵין לָהֶם אֲחוֹרַיִם. וְכֵן טַבְלָא שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז:

משנה ב: הַמַּרְדֵּעַ יֶשׁ לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, מִשִּׁבְעָה לַחַרְחוּר, מֵאַרְבָּעָה לַדָּרְבָן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵין לָהֶם, לֹא הֻזְכְּרוּ אַרְבָּעָה וְשִׁבְעָה אֶלָּא לְשִׁירָיִם:

משנה ג: מִדּוֹת יַיִן וָשֶׁמֶן, וְזוֹמָא לִסְטְרָא, וּמְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל, וּמְשַׁמֶּרֶת שֶׁל יַיִן, יֵשׁ לָהֶן אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין לָהֶם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, יֵשׁ לָהֶם, נִטְמְאוּ מֵאֲחוֹרֵיהֶן, מַה שֶּׁבְּתוֹכָן טָהוֹר, וְצָרִיךְ לְהַטְבִּיל:

משנה ד: הָרֹבַע וַחֲצִי הָרֹבַע, נִטְמָא הָרֹבַע, לֹא נִטְמָא חֲצִי הָרוֹבַע. נִטְמָא חֲצִי הָרוֹבַע, לֹא נִטְמָא הָרוֹבַע. אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, הוֹאִיל וַחֲצִי הָרֹבַע אֲחוֹרַיִם לָרֹבַע, כְּלִי שֶׁנִּטְמָא תוֹכוֹ לֹא נִטְמָא אֲחוֹרָיו. אָמַר לָהֶן, שֶׁל כַּת קוֹדְמִין הִיא, אוֹ שֶׁמָּא הָרֹבַע אֲחוֹרַיִם לַחֲצִי הָרֹבַע, כְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו לֹא נִטְמָא תוֹכוֹ:

משנה ה: נִטְמָא הָרֹבַע, הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְמֵאִין, חֲצִי הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְהוֹרִין. נִטְמָא חֲצִי הָרֹבַע, חֲצִי הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְמֵאִין, הָרֹבַע וַאֲחוֹרָיו טְהוֹרִין. נִטְמְאוּ אֲחוֹרֵי הָרֹבַע, אֲחוֹרֵי חֲצִי הָרֹבַע טְהוֹרִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין חוֹלְקִין אֶת הַגַּבַּיִין, וּכְשֶׁהוּא מַטְבִּיל, מַטְבִּיל אֶת כֻּלּוֹ:

משנה ו: כַּנֵּי כֵלִים, וְהָגְנֵיהֶם, וְאָזְנֵיהֶם, וִידוֹת הַכֵּלִים הַמְקַבְּלִים, שֶׁנָּפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין, מְנַגְּבָן וְהֵם טְהוֹרִים. וּשְׁאָר כָּל הַכֵּלִים (שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין לְקַבֵּל רִמּוֹנִים), שֶׁאֵין לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, שֶׁנָּפְלוּ מַשְׁקִין עַל מִקְצָתוֹ, כֻּלּוֹ טָמֵא. כְּלִי שֶׁנִּטְמָא אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִין, אֲחוֹרָיו טְמֵאִים, תּוֹכוֹ וְאָגְנוֹ וְאָזְנוֹ וְיָדָיו טְהוֹרִין. נִטְמָא תוֹכוֹ, כֻּלּוֹ טָמֵא:

משנה ז: כָּל הַכֵּלִים יֵשׁ לָהֶן אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, וְיֵשׁ לָהֶם בֵּית צְבִיעָה. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, לַעֲרֵבָה גְדוֹלָה שֶׁל עֵץ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְכוֹסוֹת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לְיָדַיִם הַטְּמֵאוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת. אָמַר רַבִי יוֹסֵי, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא לְיָדַיִם הַטְּהוֹרוֹת בִּלְבָד:

משנה ח: כֵּיצַד, הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת וַאֲחוֹרֵי הַכּוֹס טְמֵאִים, אֲחָזוֹ בְּבֵית צְבִיעָתוֹ, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִטְמְאוּ יָדָיו בַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס. הָיָה שׁוֹתֶה בְכוֹס שֶׁאֲחוֹרָיו טְמֵאִים, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִטְמָא הַמַּשְׁקֶה שֶׁבְּפִיו בַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס וְחָזַר וְטִמֵּא הַכּוֹס. קֻמְקוּם שֶׁהוּא מַרְתִּיחַ, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יָצְאוּ מַשְׁקִין מִתּוֹכוֹ וְנָגְעוּ בַאֲחוֹרָיו וְחָזְרוּ לְתוֹכוֹ:

משנה ט: כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֵין לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, וְאֵין לָהֶם בֵּית צְבִיעָה. וְאֵין מַטְבִּילִים כֵּלִים בְתוֹךְ כֵּלִים לַקֹּדֶשׁ. כָּל הַכֵּלִים יוֹרְדִין לִידֵי טֻמְאָתָן בְּמַחֲשָׁבָה, וְאֵינָן עוֹלִים מִידֵי טֻמְאָתָן אֶלָּא בְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, שֶׁהַמַּעֲשֶׂה מְבַטֵּל מִיַּד הַמַּעֲשֶׂה וּמִיַּד מַחֲשָׁבָה, וּמַחֲשָׁבָה אֵינָהּ מְבַטֶּלֶת לֹא מִיַּד מַעֲשֶׂה וְלֹא מִיַּד מַחֲשָׁבָה:

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל הכלים יש להם אחוריים ותוך כגון הכרים והכסתות והשקין והמרצופין דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר כל שיש לו תוברות יש לו אחוריים ותוך שאין לו תוברות אין לו אחוריים ותוך.

השולחן והדולפקי יש להן אחוריים ותוך דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אין להן אחוריים וכן טבלה שאין לה לזביז.

(ב) המרדע יש לו אחוריים ותוך משבעה לחרחור ומארבעה לדורבן דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אין להן לא הוזכרו ושבעה וארבעה אלא לשירים.

(ג) מדות יין ושמן וזומי לסטרה ומסננת של חרדל ומשמרת של יין יש להן אחוריים ותוך דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין להן רבי שמעון אומר יש להן נטמאו מאחוריהן מה שבתוכן טהור וצריך להטביל.

(ד) הרובע וחצי הרובע נטמא הרובע לא נטמא חצי הרובע נטמא חצי הרובע לא נטמא הרובע אמרו לפני רבי עקיבה הואיל וחצי הרובע אחוריים לרובע כלי שנטמא תוכו לא נטמאו אחוריו אמר להן של בת קודמין היא או שמא הרובע אחוריים לחצי הרובע כלי שנטמאו אחוריו לא נטמא תוכו.

(ה) נטמא הרובע הרובע ואחוריו טמאין חצי הרובע ואחוריו טהורין נטמא חצי הרובע חצי הרובע ואחוריו טמאין הרובע ואחוריו טהורין נטמאו אחורי הרובע אחורי חצי הרובע טהורין דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אין חולקין את הגביין כשהוא מטביל מטביל את כלו.

(ו) כני כלים והוגניהם ואוזניהם וידות הכלים המקבלין שנפלו עליהן משקין מנגבן והן טהורין ושאר כל הכלים שאין להן אחוריים ותוך שנפלו משקין על מקצתן כלו טמא כלי שנטמאו אחוריו במשקין אחוריו טמאין תוכו והוגנו ואוזנו וידיו טהורין נטמא תוכו כלו טמא.

(ז) כל הכלים יש להן אחוריים ותוך ויש להן בית הצביעה רבי טרפון אומר לעריבה גדולה של עץ רבי עקיבה אומר לכוסות רבי מאיר אומר לידים טמאות וטהורות אמר רבי יוסי לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד.

(ח) כיצד היו ידיו טהורות ואחורי הכוס טמאין אחזו בבית צביעתו אינו חושש שמא נטמאו ידיו באחורי הכוס היה שותה בכוס שאחוריו טמאין אינו חושש שמא נטמא משקה שבפיו באחורי הכוס וחזר וטימא את הכוס קומקמוס שהוא מרתיח אינו חושש שמא יצאו משקין מתוכו ונגעו באחוריו וחזרו לתוכו.

(ט) כלי הקודש אין להן אחוריים ותוך ואין להן בית הצביעה ואין מטבילין כלים בתוך כלים לקודש וכל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ואינן עולין מטומאתן אלא בשינוי מעשה מעשה מבטל מיד המעשה ומיד המחשבה והמחשבה אינה מבטלת לא מיד המעשה ולא מיד המחשבה.

פירושים[עריכה]