רש"ש על המשנה/כלים/כה
רש"ש על המשנה מסכת כלים פרק כה
<< · רש"ש על המשנה · מסכת כלים · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א[עריכה]
במשנה וכל שאין לו תוברות אין לו אחוריים ותוך. הרמב"ם (והרע"ב אחריו) פי' דר"ל דאפי' נטמאו אחוריהם נטמאו תוכם. וכ"מ שמפרש להא דר"י דלקמן במ"ג. ולכאורה יל"פ איפכא דאפי' נטמאו תוכן ל"נ אחוריהם דגם הם חשיבי לתוך. ודמיא לרובע וח"ר דלקמן מ"ד וכ"מ שמפרש הר"ש בהא דר"י במ"ג. ואולי דחיליה מלקמן מ"ו ושאר כה"כ שאין להם אחוריים ותוך שנפלו משקין על מקצתו כולו טמא. וכ"מ מלישנא דר"ש במ"ג: בהרע"ב ד"ה השלחן. כיון דפניו משופים כו'. והוא מהר"ש. ולע"ד הנל"פ דאף שב' הפנים משופין מ"מ אותו צד שלמעלה שמשמשין עליו נקרא תוך ואף שראוי להתהפך דומיא דכרים כו' דרישא. ור"מ דפליג ה"נ דס"ל אף באינו ראוי להתהפך כיון שהוא פשוט אין חלוק אחוריו מתוכו וכללא דלעיל פ"ב מ"ג ע"ש בהרע"ב ותוי"ט ואתיא כר"מ. ומ"מ לענין הלכה יש לפסוק כר"י משום דה"ל סתם ואח"כ מחלוקת ועי' בתוספתא:
ב[עריכה]
עי' שבת (יז) תד"ה ועל ובמש"כ שם בס"ד:
ז[עריכה]
במשנה כה"כ כו' ויש להם בית צביעה. עמש"כ בחגיגה רפ"ג פי' נכון בזה בס"ד: בהר"ב ד"ה לעריבה. שאם יש משקים כו' אוחז כו' שמא יגע כו' ויחזרו ויטמאו כו'. מכ"ז משמע דלכתחלה קאמר ובמשנה דלקמן בפירוש דידים טהורות מפורש בה דלענין דיעבד קאמר. ולשון התוספתא שהביא הר"ש נאחז בסבך בזה ואין למישמע מינה אם אפי' לכתחלה או דיעבד דוקא: שם והלכה כת"ק וכדמפרש ר"י. דבריו אלו בלא ביאור דלפירושו הת"ק מיירי לענין אם נטמא אחד שלא נטמא חבירו. ופלוגתייהו דר"מ ור"י לענין אחיזה ואינן עולין לפי' בדברי הת"ק. ואין לומר דכוונתו הוא ג"כ לב' הענינים דהל' כת"ק לענין דאם נטמא זה ל"נ זה. ולענין אחיזה ה"ל כדמפרש ר"י דא"כ הלכה כת"ק ל"ל דהא ליכא מאן דפליג עליה: