משנה כלים כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כלים פרק כא: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק עשרים ואחד ("הנוגע בכובד") · >>

פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

משנה א · משנה ב · משנה ג ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הנוגע בכובד העליון, בכובד התחתון, בנירים, ובקירוס, ובחוט שהעבירו על גבי ארגמן, ובעירה שאינו עתיד להחזירה, טהור.

בנפש המסכת, ובשתי העומד, ובכפול שהעבירו על גבי ארגמן, ובעירה שהיא עתידה להחזירה, טמא.

הנוגע בצמר שעל האימה, באשוויה, טהור.

הנוגע בפיקה, עד שלא פירעה, טמא.

משפירעה, טהור.

משנה ב[עריכה]

הנוגע בעול, ובקטרב, בעין, ובעבות, אפילו בשעת מלאכה, טהור.

בחרב, ובברך, וביצול, טמא.

בעין של מתכת, בלחיין, ובעריין, טמא.

רבי יהודה מטהר בלחיים, שאינם עשויין אלא לרבות את העפר.

משנה ג[עריכה]

הנוגע ביד מגירה, מכאן ומכאן, טמא.

בחוט, ובמשיחה, באמה, ובסניפין, במכבש של חרש, ובקשטנית, טהור.

רבי יהודה אומר: אף הנוגע במלבן של מסר הגדול, טהור.

הנוגע ביתר ובקשת, אף על פי שהיא מתוחה, טהור.

מצודת האישות, טהורה.

רבי יהודה אומר, כל זמן שהיא מתוחה, חיבור.

משנה מנוקדת[עריכה]

פרק כא מנוקד[עריכה]

משנה א: הַנּוֹגֵעַ בַּכֹּבֶד הָעֶלְיוֹן , בַּכֹּבֶד הַתַּחְתּוֹן, בַּנִּירִים, וּבַקֵּירוֹס, וּבַחוּט שֶׁהֶעֶבִירוֹ עַל גַּבֵּי אַרְגָּמָן, וּבָעִירָה שֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ, טָהוֹר. בְּנֶפֶשׁ הַמַּסֶּכֶת, וּבַשְּׁתִי הָעוֹמֵד, וּבַכָּפוּל שֶׁהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי אַרְגָּמָן, וּבָעִירָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהַחֲזִירָהּ, טָמֵא. הַנּוֹגֵעַ בַּצֶּמֶר שֶׁעַל הָאִימָה, בָּאַשְׁוָיָה, טָהוֹר. הַנּוֹגֵעַ בַּפִּיקָה, עַד שֶׁלֹּא פֵרְעָהּ, טָמֵא. מִשֶּׁפֵּרְעָהּ, טָהוֹר:

משנה ב: הַנּוֹגֵעַ בָּעֹל, וּבַקַּטְרָב, בָּעַיִן, וּבָעֲבוֹת, אֲפִלּוּ בִשְׁעַת מְלָאכָה, טָהוֹר. בַּחֶרֶב, וּבַבֹּרֶךְ, וּבַיָּצוּל, טָמֵא. בָּעַיִן שֶׁל מַתֶּכֶת, בַּלְּחָיַיִן, וּבָעֲרָיִין, טָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר בַּלְּחָיַיִם, שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִין אֶלָּא לְרַבּוֹת אֶת הֶעָפָר:

משנה ג: הַנּוֹגֵעַ בְּיַד מְגֵרָה, מִכָּאן וּמִכָּאן, טָמֵא. בַּחוּט, וּבַמְּשִׁיחָה, בָּאַמָּה, וּבַסְּנִיפִין, בַּמַּכְבֵּשׁ שֶׁל חָרָשׁ, וּבַקַּשְׁטָנִית, טָהוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַנּוֹגֵעַ בַּמַּלְבֵּן שֶׁל מַסָּר הַגָּדוֹל, טָהוֹר. הַנּוֹגֵעַ בַּיֶּתֶר וּבַקֶּשֶׁת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְתוּחָה, טָהוֹר. מְצוֹדַת הָאֵשׁוּת, טְהוֹרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל זְמַן שֶׁהִיא מְתוּחָה, חִבּוּר:

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הנוגע בכובד העליון ובכובד התחתון ובנירין ובקירוס ובחוט שהעבירו על גבי ארגמן ובעירה שאינו עתיד להחזירה טהור בנפש המסכת ובשתי העומד ובכפול שהעבירו על גבי ארגמן ובעירה שהיא עתידה להחזירה טמא הנוגע בצמר שעל העימה באשוויה טהור הנוגע בפיקה עד שלא פירעה טמא משפירעה טהור.

(ב) הנוגע בעול ובקטרב ובעין ובעבות אפילו בשעת מלאכה טהור בחרב ובבורך וביצול טמא בעין של מתכת ובלחיים ובעיראין טמא רבי יהודה מטהר בלחיים שאינן עשויין אלא לרבות את העפר.

(ג) הנוגע ביד מגירה מיכן ומיכן טמא בחוט ובמשיחה באמה ובסניפין ובמכבש של חרש ובקושטנית טהור רבי יהודה אומר אף הנוגע במלבן של מסר הגדול טהור הנוגע ביתר ובקשת אף על פי מתוחה טהור מצודת האישות טהורה רבי יהודה אומר כל זמן שהיא מתוחה חיבור.

פירושים[עריכה]