עיקר תוי"ט על כלים כא
משנה כלים, פרק כ"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) הנוגע כו'. מיירי שהבגד בשעת אריגתו היה באהל המת והרי נטמא. ואין מיטמא בשאר הטומאות זולת הצרעת אם לא הארוג לבד. שנאמר או בגד, עד שיהיה בגד שהוא טווי וארוג. ואמרו בכאן כי כאשר יגע האדם בכובד העליון כו', שכל אלו אינן חבור לבגד. אבל הנוגע בנפש המסבת כו', שכל אלו חבורין לבגד. הר"מ:
(ב) (על הברטנורא) ובנוסחת ארץ ישראל ובהמשכתן כו':
(ג) (על הברטנורא) צ"ל שילך בו חוט הערב. ועתוי"ט שהאריך בזה:
(ד) (על הברטנורא) ואע"ג דהתם באל"ף בתחלה ובסוף, הרי אותיות אחה"ע מתחלפות. אבל הר"מ פירש, שהוא מלשון תלייה, לפי שהעירה הוא הנתלה והדבק, ע"כ. כלומר שהוא מלשון מעורה (דפרק ג' דטבול יום) ולשון מקרא כמער איש ולויות. ועתוי"ט באורך בענין כל האריגה ומלאכותיה בכל הפרק:
(ה) (על המשנה) הנוגע כו'. הכוונה בזאת ההלכה כמו כוונת אשר לפניה. וזה שהוא יאמר כי כאשר נטמאת העגלה או המחרישה או הדברים המחוברים בהן, יחשב כמו הדבר אשר נטמא. הר"מ:
(ו) (על הברטנורא) ודומה לעין. הר"ש:
(ז) (על הברטנורא) ולשון הר"מ לרכובת אדם:
(ח) (על הברטנורא) כלומר, ולכך שונה סניפין ולא סניף:
(ט) (על המשנה) של חרש. שנטמא הרומח שבו הנוגע במכבש טהור. הר"מ:
(י) (על הברטנורא) ר"ל ולכך הנוגע בהם טהור: