משנה כלים יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כלים פרק יט: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק תשעה עשר ("המפרק את") · >>

פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

המפרק את המטה להטבילה, והנוגע בחבלין, טהור.

החבל מאימתי הוא חיבור למטה, משיסרג בה שלשה בתים.

והנוגע מן הקשר ולפנים, טמא.

מן הקשר ולחוץ, טהור.

נימי הקשר, הנוגע בצרכו, טמא.

וכמה הוא צרכו? רבי יהודה אומר, שלש אצבעות.

משנה ב[עריכה]

החבל היוצא מן המטה, עד חמשה טפחים, טהור.

מחמשה ועד עשרה, טמא.

מעשרה ולחוץ, טהור, שבו קושרין את הפסחים, ומשלשלין את המטות.

משנה ג[עריכה]

מזרן היוצא מן המטה, כל שהוא, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר, עד עשרה טפחים.

שיירי מזרן שבעה טפחים, כדי לעשותו חבק לחמור.

משנה ד[עריכה]

נישא הזב על המטה ועל המזרן, מטמא שנים ופוסל אחד, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר: נישא הזב על המטה ועל המזרן עשרה טפחים, מטמא שנים ופוסל אחד.

מעשרה ולחוץ, מטמא אחד ופוסל אחד.

נישא על המזרן, מעשרה ולפנים, טמא.

מעשרה ולחוץ, טהור.

משנה ה[עריכה]

מטה שהיתה טמאה מדרס, וכרך לה מזרן, כולה טמאה מדרס.

פירשה, היא טמאה מדרס, והמזרן מגע מדרס.

היתה טמאה טומאת שבעה, וכרך לה מזרן, כולה טמאה טומאת שבעה.

פירשה, היא טמאה טומאת שבעה, והמזרן טמא טומאת ערב.

היתה טמאה טומאת ערב, וכרך לה מזרן, כולה טמאה טומאת ערב.

פירשה, היא טמאה טומאת ערב, והמזרן טהור.

משנה ו[עריכה]

מטה שכרך לה מזרן, ונגע בהן המת, טמאין טומאת שבעה.

פירשו, טמאין טומאת שבעה.

נגע בהן השרץ, טמאין טומאת ערב.

פירשו, טמאין טומאת ערב.

מטה שניטלו שתי ארוכות שלה ועשה לה חדשות, ולא שינה את הנקבים, נשתברו חדשות, טמאה.

וישנות, טהורה, שהכל הולך אחר הישנות.

משנה ז[עריכה]

תיבה שפתחה מלמעלה, טמאה טמא מת.

נפחתה מלמעלה, טמאה טמא מת.

נפחתה מלמטה, טהורה.

מגורות שבה, טמאות, ואינם חיבור לה.

משנה ח[עריכה]

התורמל שנפחת כיס שבתוכו, טמא, ואינו חיבור לו.

החמת שביצים שלה מקבלות עמה, ונפחתו, טהורות, שאינם מקבלות כדרכן.

משנה ט[עריכה]

תיבה שפתחה מצידה, טמאה מדרס וטמא מת.

אמר רבי יוסי: אימתי? בזמן שאינה גבוהה עשרה טפחים, או שאין לה לזבז טפח.

נפחתה מלמעלן, טמאה טמא מת.

נפחתה מלמטן, רבי מאיר מטמא.

וחכמים מטהרין, מפני שבטל העיקר, בטלה הטפלה.

משנה י[עריכה]

משפלת שנפחתה מלקבל רימונים, רבי מאיר מטמא.

וחכמים מטהרים, מפני שבטל העיקר, בטלה הטפלה.

משנה מנוקדת[עריכה]

פרק יט עם ניקוד[עריכה]

משנה א:הַמְפָרֵק אֶת הַמִּטָּה לְהַטְבִּילָהּ, וְהַנּוֹגֵעַ בַּחֲבָלִין, טָהוֹר. הַחֶבֶל מֵאֵימָתַי הוּא חִבּוּר לַמִּטָּה, מִשֶּׁיְּסָרֵג בָּהּ שְׁלשָׁה בָתִּים. וְהַנּוֹגֵעַ מִן הַקֶּשֶׁר וְלִפְנִים , טָמֵא. מִן הַקֶּשֶׁר וְלַחוּץ, טָהוֹר. נִימֵי הַקֶּשֶׁר, הַנּוֹגֵעַ בְּצָרְכּוֹ, טָמֵא. וְכַמָּה הוּא צָרְכּוֹ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת:

משנה ב: הַחֶבֶל הַיּוֹצֵא מִן הַמִּטָּה, עַד חֲמִשָּׁה טְפָחִים, טָהוֹר. מֵחֲמִשָּׁה וְעַד עֲשָׂרָה, טָמֵא. מֵעֲשָׂרָה וְלַחוּץ, טָהוֹר, שֶׁבּוֹ קוֹשְׁרִין אֶת הַפְּסָחִים, וּמְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַמִּטּוֹת:

משנה ג: מִזְרָן הַיּוֹצֵא מִן הַמִּטָּה, כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים. שְׁיָרֵי מִזְרָן שִׁבְעָה טְפָחִים, כְּדֵי לַעֲשׂוֹתוֹ חֶבֶק לַחֲמוֹר:

משנה ד: נִשָּׂא הַזָּב עַל הַמִּטָּה וְעַל הַמִּזְרָן, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, נִשָּׂא הַזָּב עַל הַמִּטָּה וְעַל הַמִּזְרָן עֲשָׂרָה טְפָחִים, מִטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. מֵעֲשָׂרָה וְלַחוּץ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. נִשָּׂא עַל הַמִּזְרָן, מֵעֲשָׂרָה וְלִפְנִים, טָמֵא. מֵעֲשָׂרָה וְלַחוּץ, טָהוֹר:

משנה ה: מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן, כֻּלָּהּ טְמֵאָה מִדְרָס. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה מִדְרָס, וְהַמִּזְרָן מַגַּע מִדְרָס. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְּעָה, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן, כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַמִּזְרָן טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן, כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת עָרֶב. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וְהַמִּזְרָן טָהוֹר:

משנה ו: מִטָּה שֶׁכָּרַךְ לָהּ מִזְרָן, וְנָגַע בָּהֶן הַמֵּת, טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה. פֵּרְשׁוּ, טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה. נָגַע בָּהֶן הַשֶּׁרֶץ, טְמֵאִין טֻמְאַת עָרֶב. פֵּרְשׁוּ, טְמֵאִין טמְאַת עָרֶב. מִטָּה שֶׁנִּטְּלוּ שְׁתֵּי אֲרוּכוֹת שֶׁלָּהּ וְעָשָׂה לָהּ חֲדָשׁוֹת, וְלֹא שִׁנָּה אֶת הַנְּקָבִים, נִשְׁתַבְּרוּ חֲדָשׁוֹת, טְמֵאָה. וִישָׁנוֹת, טְהוֹרָה, שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַיְשָׁנוֹת:

משנה ז: תֵּבָה שֶׁפִּתְחָהּ מִלְמַעְלָה, טְמֵאָה טְמֵא מֵת. נִפְחֲתָה מִלְמַעְלָה, טְמֵאָה טְמֵא מֵת. נִפְחֲתָה מִלְּמַטָּה, טְהוֹרָה. מְגוּרוֹת שֶׁבָּהּ, טְמֵאוֹת וְאֵינָם חִבּוּר לָהּ:

משנה ח: הַתּוּרְמָל שֶׁנִּפְחַת כִּיס שֶׁבְּתוֹכוֹ, טָמֵא, וְאֵינוֹ חִבּוּר לוֹ. הַחֵמֶת שֶׁבֵּיצִים שֶׁלָּהּ מְקַבְּלוֹת עִמָּהּ, וְנִפְחֲתוּ, טְהוֹרוֹת, שֶׁאֵינָם מְקַבְּלוֹת כְּדַרְכָּן:

משנה ט: תֵּבָה שֶׁפִּתְחָהּ מִצִּדָּהּ, טְמֵאָה מִדְרָס וּטְמֵא מֵת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז טֶפַח. נִפְחֲתָה מִלְמַעְלָן, טְמֵאָה טְמֵא מֵת. נִפְחֲתָה מִלְּמַטָן, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא . וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, מִפְּנֵי שֶׁבָּטַל הָעִקָּר, בָּטְלָה הַטְּפֵלָה:

משנה י: מַשְׁפֶּלֶת שֶׁנִּפְחֲתָה מִלְּקַבֵּל רִמּוֹנִים, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים, מִפְּנֵי שֶׁבָּטַל הָעִקָּר, בָּטְלָה הַטְּפֵלָה:

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) המפרק את המיטה להטבילה והנוגע בחבלים טהור החבל מאמתי הוא חיבור למיטה משיסרג בו שלשה בתים הנוגע מן הקשר ולפנים טמא מן הקשר ולחוץ טהור נומי הקשר הנוגע בצורכו טמא וכמה הוא צורכו רבי יהודה אומר שלש אצבעות.

(ב) החבל היוצא מן המיטה עד חמישה טפחים טהור מחמישה ועד עשרה טמא מעשרה ולחוץ טהור שבו קושרין את הפסחים ומשלשלין את המיטות.

(ג) מזרן היוצא מן המיטה כל שהוא דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר עשרה טפחים שירי המזרן שבעה טפחים כדי לעשותו חבק לחמור.

(ד) נישא הזב על המיטה ועל המזרן מטמא שנים ופוסל אחד דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר נישא הזב על המיטה ועל המזרן עשרה טפחים מטמא שנים ופוסל אחד מעשרה ולחוץ מטמא אחד ופוסל אחד נישא על המזרן מעשרה ולפנים טמא מעשרה ולחוץ טהור.

(ה) מיטה שהייתה טמאה מדרס וכרך לה מזרן כלה טמאה מדרס פירשה היא טמאה מדרס והמזרן מגע מדרס הייתה טמאה טומאת שבעה וכרך לה מזרן כלה טמאה טומאת שבעה פירשה היא טמאה טומאת שבעה והמזרן טמא טומאת ערב הייתה טמאה טומאת ערב וכרך לה מזרן כלה טמאה טומאת ערב פירשה היא טמאה טומאת ערב והמזרן טהור.

(ו) מיטה שכרך לה מזרן נגע בהן המת טמאין טומאת שבעה פירשו טמאין טומאת שבעה נגע בה שרץ טמאין טומאת ערב פירשו טמאין טומאת ערב מיטה שניטלו שתי ארוכות שלה ועשה לה חדשות ולא שינה את הנקבים נשתברו חדשות טמאה וישנות טהורה שהכל הולך אחר הישנות.

(ז) תיבה שפתחה מלמעלן טמאה טמא מת נפחתה מלמעלן טמאה טמא מת נפחתה מלמטן טהורה מגורות שבה טמאות ואינן חיבור לה.

(ח) התורמל שנפחת הכיס שבתוכו טמא ואינו חיבור לו החמת שהביצים שלה מקבלות עימה ונפחתו טהורות שאינן מקבלות כדרכן.

(ט) תיבה שפתחה מצידה טמאה מדרס וטמא מת אמר רבי יוסי אימתיי בזמן שאינה גבוהה עשרה טפחים או שאין לה לזביז טפח נפחתה מלמעלן טמאה טמא מת נפחתה מלמטן רבי מאיר מטמא וחכמים מטהרין מפני שבטל העיקר ובטלה הטפילה.

(י) משפלת שנפחתה מלקבל רימונים רבי מאיר מטמא וחכמים מטהרין מפני שבטל העיקר ובטלה הטפילה.

פירושים[עריכה]