משנה כלים ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כלים פרק ו: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק שישי ("העושה שלשה") · >>

פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

העושה שלשה פטפוטים בארץ וחיברן בטיט להיות שופת עליהן את הקדירה, טמאה.

קבע שלשה מסמרין בארץ להיות שופת עליהן הקדירה, אף על פי שעשה בראשו מקום שתהא הקדירה יושבת, טהורה.

העושה שתי אבנים כירה וחיברם בטיט, טמאה.

רבי יהודה מטהר עד שיעשה שלישית, או עד שיסמוך לכותל.

אחת בטיט ואחת שלא בטיט, טהורה.

משנה ב[עריכה]

האבן שהיה שופת עליה ועל התנור, עליה ועל הכירה, עליה ועל הכופח, טמאה.

עליה ועל האבן, עליה ועל הסלע, עליה ועל הכותל, טהורה.

וזו היתה כירת הנזירים שבירושלים, שכנגד הסלע.

כירת הטבחים, בזמן שהוא נותן אבן בצד אבן, נטמאת אחת מהן, לא נטמאו כולן.

משנה ג[עריכה]

שלוש אבנים שעשאן שתי כיריים, נטמאת אחת מן החיצונה, האמצעית המשמשת את הטמאה, טמאה.

המשמשת הטהורה, טהורה.

ניטלה הטהורה, הוחלטה האמצעית לטומאה.

ניטלה הטמאה, הוחלטה האמצעית לטהרה.

נטמאו שתיים החיצונות, אם היתה האמצעית גדולה, נותן לזו כדי שפיתה מכאן ולזו כדי שפיתה מכאן, והשאר טהור.

ואם היתה קטנה, הכל טמא.

ניטלה האמצעית, אם יכול לשפות עליה יורה גדולה, טמאה.

החזירה, טהורה.

מירחה בטיט, מקבלת טומאה משיסיקנה כדי לבשל עליה את הביצה.

משנה ד[עריכה]

שתי אבנים שעשאם כירה ונטמאו, סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן, חציה של זו טמאה וחציה טהורה, וחציה של זו טמאה וחציה טהורה.

ניטלו טהורות, חזרו אלו לטומאתן.

משנה מנוקדת[עריכה]

(א) הָעוֹשֶׂה שְׁלשָׁה פִטְפּוּטִים בָּאָרֶץ וְחִבְּרָן בְּטִיט לִהְיוֹת שׁוֹפֵת עֲלֵיהֶן אֶתּ הַקְּדֵרָה, טְמֵאָה . קָבַע שְׁלשָׁה מַסְמְרִין בָּאָרֶץ לִהְיוֹת שׁוֹפֵת עֲלֵיהֶן הַקְּדֵרָה, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בְרֹאשׁוֹ מָקוֹם שֶׁתְּהֵא הַקְּדֵרָה יוֹשֶׁבֶת, טְהוֹרָה . הָעוֹשֶׂה שְׁתֵּי אֲבָנִים כִּירָה וְחִבְּרָם בְּטִיט, טְמֵאָה. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁלִישִׁית, אוֹ עַד שֶׁיִּסְמוֹךְ לְכֹתֶל. אַחַת בְּטִיט וְאַחַת שֶׁלֹּא בְטִיט, טְהוֹרָה:
(ב) הָאֶבֶן שֶׁהָיָה שׁוֹפֵת עָלֶיהָ וְעַל הַתַּנוּר, עָלֶיהָ וְעַל הַכִּירָה, עָלֶיהָ וְעַל הַכֻּפָּח, טְמֵאָה. עָלֶיהָ וְעַל הָאֶבֶן, עָלֶיהָ וְעַל הַסֶּלַע, עָלֶיהָ וְעַל הַכֹּתֶל, טְהוֹרָה. וְזוֹ הָיְתָה כִּירַת הַנְּזִירִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁכְּנֶגֶד הַסָּלַע . כִּירַת הַטַּבָּחִים, בִּזְמַן שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶבֶן בְּצַד אֶבֶן , נִטְמֵאת אַחַת מֵהֶן, לֹא נִטְמְאוּ כֻלָּן:
(ג) שָׁלשׁ אֲבָנִים שֶׁעֲשָׂאָן שְׁתֵּי כִירַיִם, נִטְמֵאת אַחַת מִן הַחִיצוֹנָה, הָאֶמְצָעִית הַמְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הַטְמֵאָה, טְמֵאָה. הַמְשַׁמֶּשֶׁת הַטְּהוֹרָה, טְהוֹרָה. נִטְּלָה הַטְּהוֹרָה, הֻחְלְטָה הָאֶמְצָעִית לַטְּמֵאָה. נִטְלָה הַטְּמֵאָה, הֻחְלְטָה הָאֶמְצָעִית לַטְּהוֹרָה. נִטְמְאוּ שְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת, אִם הָיְתָה הָאֶמְצָעִית גְּדוֹלָה, נוֹתֵן לָזוֹ כְּדֵי שְׁפִיתָה מִכָּאן וְלָזוֹ כְּדֵי שְׁפִיתָה מִכָּאן, וְהַשְּׁאָר טָהוֹר. וְאִם הָיְתָה קְטַנָּה, הַכֹּל טָמֵא. נִטְּלָה הָאֶמְצָעִית, אִם יָכוֹל לִשְׁפּוֹת עָלֶיהָ יוֹרָה גְדוֹלָה, טְמֵאָה. הֶחֱזִירָהּ, טְהוֹרָה. מֵרְחָה בְּטִיט , מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִשֶּׁיַּסִּיקֶנָּה כְּדֵי לְבַשֵּׁל עָלֶיהָ אֶת הַבֵּיצָה:
(ד) שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁעֲשָׂאָם כִּירָה וְנִטְמְאוּ, סָמַךְ לְזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן וּלְזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן , חֶצְיָהּ שֶׁל זוֹ טְמֵאָה וְחֶצְיָהּ טְהוֹרָה, וְחֶצְיָהּ שֶׁל זוֹ טְמֵאָה וְחֶצְיָהּ טְהוֹרָה. נִטְּלוּ טְהוֹרוֹת, חָזְרוּ אֵלּוּ לְטֻמְאָתָן:

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) העושה שלשה פטפוטין בארץ וחיברן בטיט להיות שופת עליהן את הקדירה טמאה קבע שלשה מסמרין בארץ להיות שופת עליהן את הקדירה אף על פי שעשה בראשן מקום שתהא הקדירה יושבת טהורה העושה שתי אבנים כירה וחיברן בטיט טמאה רבי יהודה מטהר עד שיעשה שלישית או עד שיסמוך לכותל אחת בטיט ואחת שלא בטיט טהורה.

(ב) האבן שהיה שופת עליה ועל התנור עליה ועל הכירה עליה ועל הכופח טמאה עליה ועל האבן עליה ועל הסלע עליה ועל הכותל טהורה זו הייתה כירת הנזירים שבירושלים שכנגד הסלע כירת הטבחים שהוא נותן אבן בצד אבן נטמאת אחת מהן לא נטמאו כלן.

(ג) שלש אבנים שעשאן שתי כירים נטמאת אחת מן החיצונות האמצעית המשמש לטמא טמא והמשמש לטהור טהור ניטלה הטהורה הוחלטה האמצעית לטומאה ניטלה הטמאה הוחלטה האמצעית לטהרה נטמאו שתים החיצונות אם הייתה האמצעית גדולה נותן לזו כדי שפיתה מיכן ולזו כדי שפיתה מיכן והשאר טהור אם הייתה קטנה הכל טמא ניטלה האמצעית אם יכל לשפות עליה יורה גדולה טמאה החזירה טהורה מירחה בטיט מקבלת טומאה משיסיקנה כדי לבשל עליה את הביצה.

(ד) שתי אבנים שעשאן כירה ונטמאו סמך לזו אבן אחת מיכן ולזו אבן אחת מיכן חציה של זו טמא וחציה טהור וחציה של זו טמא וחציה טהור ניטלו טהורות חזרו אלו לטומאתן.

פירושים[עריכה]