משנה כלים כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כלים פרק כח: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק עשרים ושמונה ("שלש על") · >>

פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

שלש על שלש שנתנה בכדור, או שעשאה כדור בפני עצמה, טהורה.

אבל שלשה על שלשה שנתנו בכדור, טמא.

עשאו כדור בפני עצמו, טהור, מפני שהתפר ממעטו.

משנה ב[עריכה]

פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפוק בו את המרחץ, לנער בו את הקדירה, לקנח בו את הריחיים, בין מוכן בין שאינו מוכן, טמא, דברי רבי אליעזר.

רבי יהושע אומר, בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן, טהור.

רבי עקיבא אומר, מן המוכן, טמא.

שאינו מן המוכן, טהור.

משנה ג[עריכה]

העושה אספלנית, בין בבגד בין בעור, טהורה.

[רבי יוסי אומר, על העור, טהור].

מלוגמא, בבגד, טהורה.

ובעור, טמאה.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף בבגד, טמאה, מפני שהיא ננערת.

משנה ד[עריכה]

מטפחות ספרים, בין מצויירות בין שאינן מצויירות, טמאות, כדברי בית שמאי.

בית הלל אומרים, מצויירות, טהורות, ושאינן מצויירות, טמאות.

רבן גמליאל אומר, אלו ואלו טהורות.

משנה ה[עריכה]

כפה שהוא טמא מדרס, ונתנו על הספר, טהור מן המדרס, אבל טמא טמא מת.

חמת שעשאה שטיח, ושטיח שעשאו חמת, טהור.

חמת שעשאה תורמל, ותורמל שעשאו חמת, כר שעשאו סדין, וסדין שעשאו כר, כסת שעשאה מטפחת, ומטפחת שעשאה כסת, טמא.

זה הכלל, כל ששינהו לשמו, טמא.

לשם אחר, טהור.

משנה ו[עריכה]

מטלית שטליה על הקופה, מטמאה אחד ופוסלת אחד.

הפרישה מן הקופה, הקופה מטמאה אחד ופוסלת אחד, והמטלית טהורה.

טליה על הבגד, מטמאה שנים ופוסלת אחד.

הפרישה מן הבגד, הבגד מטמא אחד ופוסל אחד, והמטלית מטמאה שנים ופוסלת אחד.

וכן הטולה על השק או על העור, דברי רבי מאיר.

רבי שמעון מטהר.

רבי יוסי אומר, על העור, טהור.

על השק, טמא, מפני שהוא אריג.

משנה ז[עריכה]

שלש על שלש שאמרו, חוץ מן המלל, דברי רבי שמעון.

וחכמים אומרים, שלש על שלש מכוונות.

טליה על הבגד מרוח אחת, אינו חיבור.

משתי רוחות זו כנגד זו, חיבור.

עשאו כמין גאם, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין.

אמר רבי יהודה, במה דברים אמורים, בטלית.

אבל בחלוק, מלמעלן, חיבור.

ומלמטן, אינו חיבור.

משנה ח[עריכה]

בגדי עניים אף על פי שאין בהם שלש על שלש, הרי אלו טמאין מדרס.

טלית שהתחיל בה לקרעה, כיון שנקרע רובה, אינו חיבור.

העבים והרכים, אין בהם משום שלש על שלש.

משנה ט[עריכה]

כסת הסבלין, טמאה מדרס.

משמרת של יין, אין בה משום מושב.

סבכה של זקנה, טמאה משום מושב.

חלוק של יוצאת החוץ, העשוי כסבכה, טהור.

העושה בגד מן החרם, טהור.

ומזוטו, טמא.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, אף העושה בגד מן החרם וכפלו, טמא.

משנה י[עריכה]

סבכה שהתחיל בה מפיה, טהורה, עד שיגמור את קורקורתה.

התחיל בה מקורקורתה, טהורה, עד שיגמור את פיה.

שביס שלה, טמא בפני עצמו.

החוטין שלה, טמאין משום חיבור.

סבכה שנקרעה, אם אינה מקבלת את רוב השיער, טהורה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה א: שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ שֶׁנְּתָנָהּ בַּכַּדּוּר, אוֹ שֶׁעֲשָׂאָהּ כַּדּוּר בִּפְנֵי עַצְמָהּ, טְהוֹרָה. אֲבָל שְׁלשָׁה עַל שְׁלשָׁה שֶׁנְּתָנוֹ בַכַּדּוּר, טָמֵא. עֲשָׂאוֹ כַדּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהַתֶּפֶר מְמַעֲטוֹ:

משנה ב: פָּחוּת מִשְּׁלשָׁה עַל שְׁלשָׁה שֶׁהִתְקִינוֹ לָפוֹק בּוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ, לְנַעֵר בּוֹ אֶת הַקְּדֵרָה, לְקַנֵּחַ בּוֹ אֶת הָרֵחַיִם, בֵּין מוּכָן בֵּין שֶׁאֵינוֹ מוּכָן, טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּין מִן הַמּוּכָן בֵּין שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן, טָהוֹר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִן הַמּוּכָן, טָמֵא. שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן, טָהוֹר:

משנה ג: הָעוֹשֶׂה אִסְפְלָנִית, בֵּין בַּבֶּגֶד בֵּין בָּעוֹר, טְהוֹרָה. (רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, עַל הָעוֹר, טָהוֹר). מְלוּגְמָא, בַּבֶּגֶד, טְהוֹרָה. וּבָעוֹר, טְמֵאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף בַּבֶּגֶד, טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִנְעָרֶת:

משנה ד: מִטְפְּחוֹת סְפָרִים, בֵּין מְצֻיָּרוֹת בֵּין שֶׁאֵינָן מְצֻיָּרוֹת, טְמֵאוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְצֻיָּרוֹת, טְהוֹרוֹת, וְשֶׁאֵינָן מְצֻיָּרוֹת, טְמֵאוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ טְהוֹרוֹת:

משנה ה: כִּפָּה שֶׁהוּא טָמֵא מִדְרָס, וּנְתָנוֹ עַל הַסֵּפֶר, טָהוֹר מִן הַמִּדְרָס, אֲבָל טָמֵא טְמֵא מֵת. חֵמֶת שֶׁעֲשָׂאָהּ שָׁטִיחַ, וְשָׁטִיחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ חֵמֶת, טָהוֹר. חֵמֶת שֶׁעֲשָׂאָה תּוּרְמָל, וְתוּרְמָל שֶׁעֲשָׂאוֹ חֵמֶת, כַּר שֶׁעֲשָׂאוֹ סָדִין, וְסָדִין שֶׁעֲשָׂאוֹ כַר, כֶּסֶת שֶׁעֲשָׂאָהּ מִטְפַּחַת, וּמִטְפַּחַת שֶׁעֲשָׂאָהּ כֶּסֶת, טָמֵא. זֶה הַכְּלָל, כּל שֶׁשִׁנָּהוּ לִשְׁמוֹ, טָמֵא. לְשֵׁם אַחֵר, טָהוֹר:

משנה ו: מַטְלִית שֶׁטְּלָיָהּ עַל הַקֻּפָּה, מְטַמְּאָה אֶחָד וּפוֹסֶלֶת אֶחָד. הִפְרִישָׁהּ מִן הַקְּפָּה, הַקְּפָּה מְטַמְּאָה אֶחָד וּפוֹסֶלֶת אֶחָד, וְהַמַּטְלִית טְהוֹרָה. טְלָיָהּ עַל הַבֶּגֶד, מְטַמְּאָה שְׁנַיִם וּפוֹסֶלֶת אֶחָד. הִפְרִישָׁהּ מִן הַבֶּגֶד, הַבֶּגֶד מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד, וְהַמַּטְלִית מְטַמְּאָה שְׁנַיִם וּפוֹסֶלֶת אֶחָד. וְכֵן הַטּוֹלֶה עַל הַשַּׂק אוֹ עַל הָעוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, עַל הָעוֹר, טָהוֹר. עַל הַשַּׂק, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אָרִיג:

משנה ז: שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ שֶׁאָמְרוּ, חוּץ מִן הַמְּלָל, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ מְכֻוֶּנֶת, טְלָיָהּ עַל הַבֶּגֶד מֵרוּחַ אַחַת, אֵינוֹ חִבּוּר. מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ, חִבּוּר. עֲשָׂאוֹ כְּמִין גַאם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּטַלִּית. אֲבָל בֶּחָלוּק, מִלְמַעְלָן, חִבּוּר. וּמִלְּמַטָּן, אֵינוֹ חִבּוּר:

משנה ח: בִּגְדֵי עֲנִיִּים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין מִדְרָס. טַלִּית שֶׁהִתְחִיל בָּהּ לְקָרְעָהּ, כֵּיוָן שֶׁנִּקְרַע רֻבָּהּ, אֵינוֹ חִבּוּר. הֶעָבִים וְהָרַכִּים, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ:

משנה ט: כֶּסֶת הַסַּבָּלִין, טְמֵאָה מִדְרָס. מְשַׁמֶּרֶת שֶׁל יַיִן, אֵין בָּהּ מִשּׁוּם מוֹשָׁב. סְבָכָה שֶׁל זְקֵנָה, טְמֵאָה מִשּׁוּם מוֹשָׁב. חָלוּק שֶׁל יוֹצֵאת הַחוּץ, הֶעָשׂוּי כַּסְּבָכָה, טָהוֹר. הָעוֹשֶׂה בֶּגֶד מִן הַחֵרֶם, טָהוֹר. וּמִזּוֹטוֹ, טָמֵא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אַף הָעוֹשֶׂה בֶּגֶד מִן הַחֵרֶם וּכְפָלוֹ, טָמֵא:

משנה י: סְבָכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ מִפִּיהָ, טְהוֹרָה, עַד שֶׁיִּגְמוֹר אֶת קוּרְקוּרְתָהּ. הִתְחִיל בָּהּ מִקּוּרְקוּרְתָהּ, טְהוֹרָה, עַד שֶׁיִּגְמוֹר אֶת פִּיהָ. שָׁבִיס שֶׁלָּהּ, טָמֵא בִּפְנֵי עַצְמוֹ. הַחוּטִין שֶׁלָּהּ, טְמֵאִין מִשּׁוּם חִבּוּר. סְבָכָה שֶׁנִּקְרְעָה, אִם אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אֶת רֹב הַשֵּׂעָר, טְהוֹרָה:

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שלש על שלש שנתנה בכדור או שעשאה כדור בפני עצמה טהורה אבל שלשה על שלשה שנתנו בכדור טמא עשאו כדור בפני עצמו טהור מפני שהתפר ממעטו.

(ב) פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפקק בו את המרחץ לנער בו את הקדירה לקנח בו את הריחיים בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן טמא דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן טהור רבי עקיבה אומר מן המוכן טמא ושאינו מן המוכן טהור.

(ג) העושה אספלונית בין בבגד בין בעור טהורה מלוגמה בבגד טהורה ובעור טמאה רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בבגד טמאה מפני שהיא ננערת.

(ד) מטפחות הספרים בין מצויירות בין שאינן מצויירות טמאות כדברי בית שמאי בית הלל אומרין מצויירות טהורות ושאינן מצויירות טמאות רבן גמליאל אומר אלו ואלו טהורות.

(ה) כפח שהוא טמא מדרס ונתנו על הספר טהור מן המדרס אבל טמא טמא מת חמת שעשאה שטיח ושטיח שעשאו חמת טהור חמת שעשאה תורמל ותורמל שעשאו חמת כר שעשאו סדין וסדין שעשאו כר כסת שעשאה מטפחת ומטפחת שעשאה כסת טמא זה הכלל כל ששינהו לשמו טמא לשם אחר טהור.

(ו) מטלית שטליה על הקופה מטמא אחד ופוסלת אחד הפרישה מן הקופה הקופה מטמא אחד ופוסלת אחד והמטלית טהורה טליה על הבגד מטמא שנים ופוסלת אחד הפרישה מן הבגד הבגד מטמא אחד ופוסל אחד והמטלית מטמא שנים ופוסלת אחד וכן הטולה על השק או על העור דברי רבי מאיר ורבי שמעון מטהר רבי יוסי אומר על העור טהור ועל השק טמא מפני שהוא אריג.

(ז) שלש על שלש שאמרו חוץ מן המלל דברי רבי שמעון וחכמים אומרין שלש על שלש מכוונות טליה על הבגד מרוח אחת אינו חיבור משתי רוחות זו כנגד זו חיבור עשאה כמין גם רבי עקיבה מטמא וחכמים מטהרין אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בטלית אבל בחלוק מלמעלן חיבור מלמטן אינו חיבור.

(ח) בגדי עניים אף על פי שאין בהן שלש על שלש הרי אלו טמאים מדרס טלית שהתחיל בה לקורעה כיון שנקרע בה רובה אינה חיבור העבים והרכים אין בהן משום שלש על שלש.

(ט) כסת הסבלים טמאה מדרס ומשמרת של יין אין בה משום מושב סבכה של זקנה טמאה משום מושב חלוק של יוצאת החוץ העשוי כסבכה טהור העושה בגד מן החרם טהור ומן הזוטו טמא רבי אליעזר בן יעקוב אומר אף העושה בגד מן החרם וקיפלו טמא.

(י) סבכה שהתחיל בה מפיה טהורה עד שיגמור את קורקורתה התחיל בה מקורקורתה טהורה עד שיגמור את פיה שביס שלה טמא בפני עצמו החוטין שלה טמאין משום חיבור סבכה שנקרעה אם אינה מקבלת את רוב השער טהורה.

פירושים[עריכה]