משנה כלים כח רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) שלש על שלש שנתנה בכדור,

או שעשאה כדור בפני עצמה - טהורה.

אבל שלשה על שלשה שנתנו בכדור - טמא.

עשאו כדור בפני עצמו - טהור,

מפני שהתפר ממעטו.

(ב) פחות משלשה על שלשה -

שהתקינו לפקק בו את המרחץ,

לנער בו את הקדירה,

לקנח בו את הריחיים -

בין מן המוכן, בין שאינו מן המוכן - טמא,

דברי רבי אליעזר.

רבי יהושע אומר:

בין מן המוכן, בין שאינו מן המוכן - טהור.

רבי עקיבה אומר:

מן המוכן - טמא,

ושאינו מן המוכן - טהור.

(ג) העושה אספלונית -

בין בבגד, בין בעור - טהורה.

מלוגמה -

בבגד - טהורה,

ובעור - טמאה.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

אף בבגד - טמאה, מפני שהיא ננערת.

(ד) מטפחות הספרים -

בין מצויירות, בין שאינן מצויירות - טמאות,

כדברי בית שמאי.

בית הלל אומרין:

מצויירות - טהורות,

ושאינן מצויירות - טמאות.

רבן גמליאל אומר: אלו ואלו - טהורות.

(ה) כפח שהוא טמא מדרס,

ונתנו על הספר - טהור מן המדרס, אבל טמא טמא מת.

חמת שעשאה שטיח, ושטיח שעשאו חמת - טהור.

חמת שעשאה תורמל, ותורמל שעשאו חמת,

כר שעשאו סדין, וסדין שעשאו כר,

כסת שעשאה מטפחת, ומטפחת שעשאה כסת - טמא.

זה הכלל -

כל ששינהו לשמו - טמא,

לשם אחר - טהור.

(ו) מטלית -

שטליה על הקופה - מטמא אחד, ופוסלת אחד.

הפרישה מן הקופה -

הקופה - מטמא אחד, ופוסלת אחד,

והמטלית - טהורה.

טליה על הבגד - מטמא שנים, ופוסלת אחד.

הפרישה מן הבגד -

הבגד - מטמא אחד, ופוסל אחד,

והמטלית - מטמא שנים, ופוסלת אחד.

וכן הטולה על השק, או על העור - דברי רבי מאיר.

ורבי שמעון - מטהר.

רבי יוסי אומר:

על העור - טהור,

ועל השק - טמא, מפני שהוא אריג.

(ז) שלש על שלש שאמרו -

חוץ מן המלל - דברי רבי שמעון.

וחכמים אומרין: שלש על שלש מכוונות.

טליה על הבגד -

מרוח אחת - אינו חיבור,

משתי רוחות זו כנגד זו - חיבור.

עשאה כמין גם -

רבי עקיבה - מטמא.

וחכמים - מטהרין.

אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים - בטלית,

אבל בחלוק -

מלמעלן - חיבור,

מלמטן - אינו חיבור.

(ח) בגדי עניים -

אף על פי שאין בהן שלש על שלש - הרי אלו טמאים מדרס.

טלית שהתחיל בה לקורעה -

כיון שנקרע בה רובה - אינה חיבור.

העבים, והרכים - אין בהן משום שלש על שלש.

(ט) כסת הסבלים - טמאה מדרס.

ומשמרת של יין - אין בה משום מושב.

סבכה של זקנה - טמאה משום מושב.

חלוק של יוצאת החוץ, העשוי כסבכה - טהור.

העושה בגד -

מן החרם - טהור,

ומן הזוטו - טמא.

רבי אליעזר בן יעקב אומר:

אף העושה בגד מן החרם, וקיפלו - טמא.

(י) סבכה -

שהתחיל בה מפיה - טהורה, עד שיגמור את קרקרתה.

התחיל בה מקרקרתה - טהורה, עד שיגמור את פיה.

שביס שלה - טמא בפני עצמו.

החוטין שלה - טמאין משום חיבור.

סבכה שנקרעה -

אם אינה מקבלת את רוב השער - טהורה.

הדף הראשי של משנה כלים כח

משנה כלים, פרק כ"ח:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב