עיקר תוי"ט על כלים כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א)

(א) (על הברטנורא) ומשום סיפא נקט ברישא לתרווייהו. מהר"מ:

(ב)

(ב) (על המשנה) טמא. בשאר טומאות חוץ מן המדרס, שהרי הוא פחות מג' טפחים:

(ג) (על הברטנורא) והר"מ כתב שהוא ל יתד:

(ג)

.אין פירוש למשנה זו

(ד)

(ד) (על המשנה) טמאות. בשאר טומאות חוץ מטומאת מדרס, מפני שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו. הר"מ:

(ה)

.אין פירוש למשנה זו

(ו)

(ה) (על המשנה) טהור. כלומר ודינו כדין טלאו על הקופה. הר"מ:

(ז)

(ו) (על הברטנורא) ולנגעים נמי. כדתנן במשנה י"א פרק י"א דנגעים:

(ז) (על הברטנורא) ערוך. וכתב הר"ש, ותימה לפי זה, לרבנן דאמרי מכוונת, והמלל הוא בשתי אצבעות, והארוג הוא אצבע אחד, איך יצטרף ורובו מלל. ושמא אינו רוצה שלא יהא מאותם ג' אצבעות רובו ארוג לכל הפחות:

(ח) (על הברטנורא) ר"ל של החלוק, דאז מתהפכת ולכך אינו חבור. ומלמעלן דמתניתין קאי אטלייה, וכלומר שאם היא תפורה בשולי החלוק שאז היא תפורה במעלה שלה כו'. וכל זה דוחק. והר"ש כתב, מלמעלה בכתף, מלמטה בשולים:

(ח)

(ט) (על הברטנורא) שיראין היינו השיריים דריש פרק ט' דכלאים. והסריקים פירש"י עשוי מן המשי הרך המתפצל ומצוי במשי. ובפרק התכלת כתב נעורת של משי:

(ט)

.אין פירוש למשנה זו

(י)

(י) (על הברטנורא) ומסיים הר"מ, והשורש אצלנו תכשיט כל שהוא טמא, כמו שנתבאר פרק י"א משנה ח':

(יא) (על הברטנורא) והר"מ בנוסחת ארץ ישראל מסיים, ואם נטמאו החוטין בהיותן מחוברין בסבכה, נטמאה הסבכה: