משנה כלים כח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כח · משנה ו | >>

לחצו כאן למהדורת וויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

מטלית שטליה על הקופה, מטמאה אחד ופוסלת אחד.

הפרישה מן הקופה, הקופה מטמאה אחד ופוסלת אחד, והמטלית טהורה.

טליה על הבגד, מטמאה שנים ופוסלת אחד.

הפרישה מן הבגד, הבגד מטמא אחד ופוסל אחד, והמטלית מטמאה שנים ופוסלת אחד.

וכן הטולה על השק או על העור, דברי רבי מאיר.

רבי שמעון מטהר.

רבי יוסי אומר, על העור, טהורה.

על השק, טמא, מפני שהוא אריג.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

מטלית שטליה על הקופה מטמא אחד ופוסלת אחד הפרישה מן הקופה הקופה מטמא אחד ופוסלת אחד והמטלית טהורה טליה על הבגד מטמא שנים ופוסלת אחד הפרישה מן הבגד הבגד מטמא אחד ופוסל אחד והמטלית מטמא שנים ופוסלת אחד וכן הטולה על השק או על העור דברי רבי מאיר ורבי שמעון מטהר רבי יוסי אומר על העור טהור ועל השק טמא מפני שהוא אריג.

פירוש הרמב"ם

היה זכור למה שביארנו בפתיחה כי האב מטמא שנים ופוסל אחד בתרומה ויהיה מטמא אחד ופוסל אחד [בחולין] ושהמדרס מאבות הטומאות לפי זאת ההלכה כ"א היתה מטלית כבר נטמא במדרס והיא אב בלא ספק עוד לקח אותו ותפרו על הקופה להשליכה בזאת הקופה הנה הקופה עם המטלית תהיה המדרגה ראשון לטומאה לבד לפי שהיא ירדה בששם לו חפוי הנה הפריש המטלית מן הקופה אחר הכסוי [ואז] ואם הקופה נשארת ראשון לטומאה לפי שהיא נגעה במדרס והמטלית טהורה לפי שהיא בטלה אצל הקופה ובא הסרתה מן הקופה כמו החתוך וההפסד לה להיות הקופה מן זולת מינה ואם תפר זה המטלית על הבגד הנה הבגד כולו ישוב במדרגת המשכב בשוה הוא והמטלית כמו שהתבאר בפ' אשר לפני זה וכאשר הוסר המטלית מן הבגד אחר תפירתו הנה הבגד ישוב ראשון על חבורו במדרס והמטלית תשאר אב כמו שהיה לפי שהיא לא יבטל אצל הבגד שהוא ממינה ואמר ר"מ כן הדין בזה המטלית כי כאשר טלאו על השק או על העור כמו שטלאו על הבגד ור"ש סבר שדינו על השק ועל העור כמו היותו על הקופה כי כאשר הפריש המטלית תהיה טהורה לפי שהיא בטלה ור' יוסי סבר שאם טלאה על העור הנה יהיה דינה כדין על הקופה וכאשר טלאה על השק הנה יהיה לכל אב כמו הבגד לפי שהשק אריג כמו הבגד הנה הוא מן מינה ולא בטלה אצלו כאשר תפרה עליו והלכה כר' יוסי:

פירוש רבינו שמשון

מטלית. שהיא טמאה מדרס וקופה לאו בת מדרס וכשטלאה בקופה נטמאת הקופה לפי שנגעה במטלות הטמאה מדרס והרי היא טמאה מגע מדרס והמטלית כשנגמר טלייתה פרח ממנה טומאת מדרם דקופה לא חזיא למדרס ואגבה נתבטלה מתורת מדרס:

מטמאה אחד ופוסלת אחד. כדין כלים שנגעו במדרס ופירשו דתנן בסוף זבים הנוגע במשכבה מטמאה ב' ופוסלת אחד פי' מטמאה אחד ופוסלת אחד דכל זמן שהכלי נוגע במדרס כאב הטומאה חשבינן ליה לענין אוכלין לעשותן ראשון ושני בחולין ושלישי בתרומה וכן בהפריש המטלית מן הקופה הויא לה קופה ולד הטומאה כאילו לא הפרישה אבל המטלית טהורה דמכיון שטלאה בקופה נעשית כקופה והויא לה כחתיכת דופן שניטלה מן הקופה דטהורה חתיכה ומיהו אם אחר שהפרישה חישב עליה מקבל טומאה מכאן ולהבא כדקתני בתוספתא [שם] טלאה על הבגד לא נתבטלה מתורת מדרס:

מטמא שנים ופוסל אחד. כדין כלים הנוגעים במשכב וכשהפרישה דינו כדין כלים הנוגעים ופירשו אבל המטלית לעולם בחזקתה דלא נתבטלה. וכן הטולה מטלית על השק ועל העור אינה מתבטלת. ור"ש מטהר קסבר דבשק ועור מתבטלת הואיל ולאו מינה ורבי יוסי סבר בשק דאריג כמותה אין מתבטלת אבל בעור מתבטלת. תניא בתוספתא [שם] א"ר יהודה חבירי היו אומרים השק והעור והמפץ שטלאן זה על זה לא בטלו זה את זה השק והעור והמפץ שנקרעו אם נתונין על הכסא ובשרו טגע בכסא טמא ואם לאו טהור השק והעור והמפץ שזרקן לאשפה טמאין מטלית שטלאה על הקופה צריכה מחשבה אחר פרישתה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מטלית - שהיא טמאה מדרס, וטלאה בקופה. וקופה לאו בת מדרס היא, ומיהו כשטלאה בקופה נטמאת הקופה, לפי שנגעה במטלית הטמאה מדרס, והרי היא מגע מדרס. והמטלית כשנגמרה טלייתה פרח מינה טומאת מדרס, משום דבטלה לגבי קופה וקופה לא חזיא למדרס:

מטמאה אחד ופוסלת אחד - כדין כלים שנגעו במדרס ופירשו, דתנן בסוף זבים הנוגע במשכב מטמא שנים ופוסל אחד, פירש מטמא אחד ופוסל אחד, דכל זמן שהכלי נוגע במדרס חשבינן ליה כאב הטומאה לענין אוכלים לעשות ראשון ושני בחולין ושלישי בתרומה, אבל כשפירש הוי ליה כולד הטומאה ועושה שני בחולין ושלישי בתרומה בלבד, דהיינו מטמא אחד ופוסל אחד:

הפרישה - למטלית מן הקופה, הוי לה הקופה ולד הטומאה כמו שהיתה קודם שהפרישה, אבל המטלית טהורה, דמכיון שטלאה בקופה נעשית כקופה והויא לה כחתיכת דופן שניטלה מן הקופה דטהורה החתיכה. ומיהו אם אחר פרישתה מן הקופה חישב עליה לישיבה, מקבלת טומאה מכאן ולהבא אם יש בה כשיעור:

טלאה על הבגד - לא נתבטלה מטומאת מדרס, ומטמא הבגד שנים ופוסל אחד כדין כלים הנוגעים במדרס כל זמן שלא פירשו:

הפרישה מן הבגד - דין הבגד ככלים שנגעו ופירשו, מטמא אחד ופוסל אחד, והמטלית הרי היא כמו שהיתה, דלעולם לא נתבטלה, ומטמאה שנים ופוסלת אחד:

וכן הטולה מטלית על השק או על העור - כטולה על הבגד ואינה מתבטלת:

ור' שמעון מטהר - קסבר בשק ובעור מתבטלת, הואיל ולאו מינה. ורבי יוסי סבר, דבשק דאריג כמותה, אינה מתבטלת. אבל בעור, דלאו אריג הוא, מתבטלת. והלכה כרבי יוסי:

פירוש תוספות יום טוב

על העור טהור. כלומר ודינו כדין טלאו על הקופה כמ"ש הרמב"ם פכ"ג מה"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על המשנה) טהור. כלומר ודינו כדין טלאו על הקופה. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בפי' ר"ע ז"ל ד"ה הפרישה מן הבגד צריך להיות שם דלעולם לא נתבטלה אצל הבגד מפני שהוא מינה ולפיכך מטמאה שנים ופוסלת אחד:

תפארת ישראל

יכין

מטלית:    בת גע"ג טפחים שנטמאה במדרס:

שטלייה על הקופה:    והרי קופה לא חזי למדרס:

מטמאה אחד ופוסלת אחד:    בין שנגעה טהרה בהקופה או בהמטלית. דהקופה שנגעה בהמטלית קודם שנתחבר לו נעשה מגע מדרס. ונעשת עי"ז הקופה ראשון לטומאה. וכשנתחבר אח"כ המטלית בהקופה. בטל מטלית לגבי קופה. והו"ל כולה ראשון ולפיכך מאכל הנוגע גם בהמטלית נעשה שני. והשני ההוא פוסל שוב א' בתרומה ועושהו שלישי:

והמטלית טהורה:    דמדכבר בטל מטלית לגבי קופה להיות כמותה. הו"ל השתא כדופן קופה שפירש ממנה. שטהור:

מיהו ודאי כשחישב על הדופן שיהיה מעתה לישיבה. מק"ט מדרס להבא. דכל הכלים יורדין לטומאה במחשבה [כספכ"ה]:

טלייה על הבגד:    דהבגד גם הוא ראוי למדרס. והמטלית ג"כ לא נשתנה כשנתחבר להבגד. דמעיקרא בגד והשתא נמי בגד. להכי כולו חבור למדרס. מיהו מיירי הכא שחיבר הטלאי בהבגד בב' רוחות [וכמ"ז]:

מטמא שנים ופוסלת אחד:    דכל הבגד מחשב חיבור להמטלית שהוא אה"ט [וככרע מדרס שחברה למטה פי"ח מ"ז]:

ופוסל אחד:    ככל מגע מדרס:

וכן הטולה על השק או על העור:    דינו כטולה על הבגד. ואע"ג דמטלת וחד מהנך. ב' מינין הן. אפ"ה לא נתבטל טומאה דמעיקרא מהמטלית. ונעשה השק והעור כמטלית. והיינו מדשניהן ראויין למדרס:

ר"ש מטהר:    הואיל וחיברו לאינו מינו נתבטל המטלית הקטן לגבי עיקר הכלי הטהור. ודינו כחברו בקופה לעיל:

טהור:    דהו"ל אינו מינו ממש. מיהו נ"ל פשוט דבין ר"ש ובין ר' יוסי. האי טהור דנקטו אינו טהור לגמרי. דהרי עכ"פ לא עדיף הכא מאילו חברו בקופה. דעכ"פ טמא הכל מגע מדרס. מדנגע בהמטלית קודם שחברו להן. אלא ר"ל טהור מלהיות מדרס כמו שהיה מקודם אה"ט. דמשחברו לעור ושק לכל מר כדאית לי' נעשה הכל רק מגע מדרס:

טמא:    ר"ל מדהו"ל השק מין אריג כהמטלית. להכי נעשה אב כמותו:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים