משנה כלים כח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כח · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

כסת הסבלין, טמאה מדרס.

משמרת של יין, אין בה משום מושב.

סבכה של זקנה, טמאה משום מושב.

חלוק של יוצאת החוץ, העשוי כסבכה, טהור.

העושה בגד מן החרם, טהור.

ומזוטו, טמא.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, אף העושה בגד מן החרם וכפלו, טמא.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

כסת הסבלים טמאה מדרס ומשמרת של יין אין בה משום מושב סבכה של זקנה טמאה משום מושב חלוק של יוצאת החוץ העשוי כסבכה טהור העושה בגד מן החרם טהור ומן הזוטו טמא רבי אליעזר בן יעקוב אומר אף העושה בגד מן החרם וקיפלו טמא.

פירוש הרמב"ם

כסת הסבלין. הוא כמו כסת קטנה ישימוה הסבלין על ראשם בנושאם משא וסבל שם נושא המשא מלשון כשל כח הסבל (נחמיה ד): סבכה של זקנה. הוא ארוג יארגו בדמיון סבכה יסתירו בה השער וכבר קדם [בפ' כ"ד כצ"ל]. (בד' ובב') שסבכה של זקנה טמאה טומאת מת לא מדרס והוא יאמר בכאן שהיא טמאה מושב וזה הוראה שהן ב' מינים מהסבכות לזקנה אחד מהן ראוי למושב והיה מדרכן לישב עליו כמו שהשרשנו בפ' כ' אולי זאת הסבכה משום מושב לבד לא בכל צדדי המדרס אשר הן ה' כמו שביארנו בי"ח ותהיה זאת הסבכה כמו המקצע טפח על טפח אשר יטמא משום מושב לא משום משכב כמו שביארנו בפרק שלפני זה: ושל יוצאת החוץ. אשר יצאו לצחוק הנה הן ילבשו זה המלבוש: מן החרם. מן הרשת: ומן הזוטו. מן הרשת דומה לבגד וכבר ביארנו זה בפ' כ"ג וכאשר יכפלו את הרשת לכפלים ויעשו ממנו בגד אמר ר' אליעזר בן יעקב שהוא חשוב כמו ארוג הבגד ברשת קצתו בקצתו ואין הלכה כר' אליעזר בן יעקב:

פירוש רבינו שמשון

סבלים. הנושאין משאוי בכתף ויש להם כסת קטן על כתפם שלא יזיק להן המשאוי ופעמים יושבים עליו:

משמרת של יין. אין יושבין עליו מפני השמרים:

סבכה של זקנה. פי' לעיל פ' כ"ד גבי שלש סבכות הן. תניא בתוספתא [שם] העושה חלוק מן המשמרת אם יש בה שלשה על שלשה טמא ואם לאו טהור משמרת של יין שבלתה אם משמשת מעין מלאכתה טמאה ואם לאו טהורה ר' אליעזר בר"ש אומר של שק ושל בגד ושל עור שיעורה בשמרים ושל שעם ושל צפירה ושל חבלין שיעורן ברימונים משפד של גתות אע"פ שהוא עשוי ככברה טמא. וחוט שפירש מן הבגד אפילו מאה אמה כולו חיבור אחד וזה שהוא תפור בו כל שהוא לצורך התפירה חיבור וכל שאינו צורך התפירה אינו חיבור:

של יוצאת חוץ. מלאה קרעים ובשרה נראה עשוי כסבכה שיש בה חלונות חלונות כמעשה רשת:

חרם. רשת שבשרו נראה ולעיל פירשתיו פרק שלשה ועשרים גבי החרם טמא מפני זוטו:

קיפלו. שקפלו. תניא בתוספתא [ב"ב פ"ה] חלוק של יוצאת החוץ שהוא עשוי כסבכה טהור עשה לו שפה ג' אצבעות בין מלמעלה בין מלמטה בין מן הצדדין טמא ר"א בן יעקב אומר העושה בגד מן החרם ומצודה כפלו ותפרו ואין בשרו נראה מתוכו טמא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כסת הסבלין - הנושאים משאות על כתפן או על ראשן יש להן כסת קטן בראשן או בכתפן שלא יזיק להן המשאוי, ופעמים יושבים עליו:

משמרת של יין אין בה משום מושב - שאין יושבים עליה מפני השמרים:

סבכה של זקנה טמאה מושב - לפי מאי דתנן לעיל בפרק שלשה תריסין דסבכה של זקנה טמאה טמא מת דמשמע אבל לא משום מושב, צריך לפרש דשני מיני סבכות יש לזקנה, אחת שאינה ראויה לישב עליה והיא טמאה טמא מת, וסבכה אחרת שפעמים יושבת עליה, ובה תנן הכא שהיא מטמאה משום מושב:

חלוק של יוצאת החוץ - תרגום זונה נפקת ברא:

עשוי כסבכה - שיש בה חלונות חלונות מעשה רשת ובשרה נראה לחוץ:

מן החרם - מן הרשת. ובשרו נראה, לפיכך טהור:

מזוטו - יש בתחתית הרשת מעט אריג עשוי כבגד, וקרוי זוטו של רשת:

וכפלו - שכפל את הרשת ותפרה ואין בשרו נראה מתוכה:

טמא - דחשיב בגד. ואין הלכה כר' אליעזר בן יעקב:

פירוש תוספות יום טוב

הסבלין. פי' הר"ב הנושאים משאות. [מלשון] כשל כח הסבל (נחמיה ד). הרמב"ם:

סבכה של זקנה. טמאה משום מושב. כתב הר"ב. לפי מה דתנן לעיל פ' ג' תריסין כו' ושם כתב דבתוספתא תניא של זקנה טמאה מדרס. ולפיכך אינו עולה תירוץ שני שכתב הרמב"ם. דאולי זאת הסבכה תטמא משום מושב לבד לא בכל צדדי המדרס אשר הם [חמשה] כמו שביארנו בפי"ח משנה ה וכו' [*ועיין בפ"ק מ"ג גם מ"ש במשנה ד פכ"ז]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

חלוק כו':    ברמב"ם שם פי' חלוק של יוצאת החוץ שותי שכר המשחקים ילבשו זה המלבוש וגם שם פי' שהזוטו מקבל טומאה מפני שעיני אותה השבכה דקים ביותר והרי היא כבגד ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

כסת הסבלין:    כסת שנותנין הסבלין בכתף תחת המשא שלא תדחקם:

טמאה מדרס:    דדינו כעור הכתף לעיל [פכ"ו מ"ה] דזה וזה עשוי מתחלה לישב עליו ביני ביני. והרי בכה"ג מק"ט מדרס [וכמרצופין רפ"כ]:

משמרת של יין:    חתיכת פילץ שמסננין בו היין משמרים:

אין בה משום מושב:    דמדמלוכלך בשמרים אינו עשוי לישיבה. ואפי' יושב עליו ביני ביני. לא נעשה מתחלה לכך ובטלה דעתו אצל כל אדם:

סבכה של זקנה:    הוא כפה שבראשה [ועפכ"ד סי' ע"ג]:

טמאה משום מושב:    דמדהוא רך יושבת עליו. מדאינו מתעקם ומתקלקל גיהוצו ע"י ישיבתו עליו. אבל של ילדה שמקפדת להתקשט טפי כובסת סבכה שלה בחלב חטה דהיינו שטערקע בל"א כדי שישאר כפה שלה זקוף בראשה. ולהכי אינה יושבת עליו מדמתקלקלת גיהוצו עי"ז:

חלוק של יוצאת החוץ:    זונה. ונקט תנא לשון נקיה. ואפשר עוד. דאחלוק נמי קאי. דדוקא חלוק שיוצאת בו הזונה לחוץ אם עשוי כסבכה. אמרינן גבה דבטלה דעתה. ולא חשיב מלבוש אבל חלוק שלובשתו בבית. גם צנועות רגילה בו בפני בעלה ולא בטלה דעתה. וחשיב שפיר מלבוש:

העשוי כסבכה:    שנעשה מפלאר בל"א. ובשרה נראה מתוכה:

טהור:    אף ממדרס. דאע"ג דראוי לישב עליו. אפ"ה מדנתבטל העיקר. דהיינו הלבישה בו. מדלא חזי למלבוש דבטלה דעתה אצל כל אדם. נתבטל גם הטפילה. דהיינו הישיבה ע"ג [עי' פי"ט]. ונ"ל דמדלא נקט כפשוטא חלוק שעשוי כסבכה. ש"מ דדוקא חלוק של זונה שיוצאת בו לחוץ שעשוי כסבכה אמק"ט אבל חלוק של איש. אף שעשוי כסבכה שפיר חשוב מלבוש. דהרי מצינו בכה"ג שרצה לשמש בביהמ"ק בבגד כזה לולא שמיחו בו הכהנים [כיומא לה"ב] ש"מ דבדוכתא אחרינא אורחא הוא. ושפיר מחשב בגד:

העושה בגד מן החרם:    חרמו של ים עשוי כרשת:

טהור:    כלעיל [פכ"ג סי' ל"ב] ואף דהשתא שעשאו בגד חזי למדרס עם ישיבתו. ככל בגדי ע"ה דטמאין מדרס מה"ט. ולא שייך מה"ט גבייהו לומר עמוד ונמ"ל. אפ"ה מדנתבטל העיקר. דלא חזי למלבוש. דלא דמי לחלוק של איש שנראה כסבכה דמק"ט [כסי' ע"ה] דהכא מדעשוי כרשת שנקביו גדולים. בשרו ממש נראה מתוכו. ולא חזי כלל למלבוש. ומדנתבטל העיקר בטל גם הטפל. היינו הישיבה ע"ג [וכלעיל סי' ע"ה]:

ומזוטו:    הוא חתיכת בגד ממש שבשולי הרשת שמניחים עליו מזונות לפתות הדגים עי"ז תוך הרשת:

טמא:    דמדכפלו אין נראה כל כך הבשר מתוכו הרבה. וחזי שפיר למלבוש ומקבל טומאת מדרס. [ומכאן קצת ראי' למ"ש בס"ד לעיל סי' ע"ה דדוקא בבגד העשוי מרשת כפול ס"ל לרבנן דאמק"ט מדבשרו ממש נראה מתוכו. הא בחלוק של איש העשוי כסבכה מודו דמק"ט]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים