משנה כלים ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כלים פרק ח: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק שמיני ("תנור שחצצו") · >>

פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

התנור שחצצו בנסרים או ביריעות, נמצא שרץ במקום אחד, הכל טמא.

כוורת פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר התנור, השרץ בתוכה, התנור טמא.

השרץ בתנור, אוכלין שבתוכה טמאין.

ורבי אליעזר מטהר.

אמר רבי אליעזר: אם הצילה במת החמור, לא תציל בכלי חרס הקל?

אמרו לו: אם הצילה במת החמור, שכן חולקים אהלים, תציל בכלי חרס הקל, שאין חולקין כלי חרס?

משנה ב[עריכה]

היתה שלמה, וכן הקופה, וכן החמת, השרץ בתוכה, התנור טהור.

השרץ בתנור, אוכלין שבתוכה טהורין.

ניקבו, העשוי לאוכלין, שיעורו בזיתים.

העשוי למשקין, שיעורו במשקים.

העשוי לכך ולכך, מטילים אותו לחומרו, בכונס משקה.

משנה ג[עריכה]

סרידה שהיא נתונה על פי התנור ושוקעת לתוכו ואין לה גפיים, השרץ בתוכה, התנור טמא.

השרץ בתנור, אוכלים שבתוכה טמאין, שאין מצילין מיד כלי חרס אלא כלים.

חבית שהיא מלאה משקין טהורין ונתונה למטה מנחושתו של תנור, השרץ בתנור, החבית והמשקין טהורין.

היתה כפויה ופיה לאויר התנור, השרץ בתנור, משקה טופח שבשולי החבית טהור.

משנה ד[עריכה]

קדירה שהיא נתונה בתנור, השרץ בתנור, הקדירה טהורה, שאין כלי חרס מטמא כלים.

היה בה משקה טופח, נטמא וטימאה.

הרי זה אומר, מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני.

משנה ה[עריכה]

תרנגול שבלע את השרץ ונפל לאויר התנור, טהור.

ואם מת, טמא.

השרץ שנמצא בתנור, הפת שבתוכו שניה, שהתנור תחילה.

משנה ו[עריכה]

בית שאור מוקף צמיד פתיל ונתון לתוך התנור, השאור והשרץ בתוכו והקרץ בינתים, התנור טמא והשאור טהור.

ואם היה כזית מן המת, התנור והבית טמא, והשאור טהור.

אם יש שם פותח טפח, הכל טמא.

משנה ז[עריכה]

השרץ שנמצא בעין של תנור, בעין של כירה, בעין של כופח, מן השפה הפנימית ולחוץ, טהור.

ואם היה באויר, אפילו כזית מן המת, טהור.

ואם יש שם פותח טפח, הכל טמא.

משנה ח[עריכה]

נמצא מקום הנחת העצים, רבי יהודה אומר, מן השפה החיצונה ולפנים, טמא.

וחכמים אומרים, משפה הפנימית ולחוץ, טהור.

רבי יוסי אומר, מכנגד שפיתת הקדרה ולפנים, טמא.

מכנגד שפיתת הקדרה ולחוץ, טהור.

נמצא מקום ישיבת הבלן, מקום ישיבת הצבע, מקום ישיבת של שולקי זיתים, טהור.

אין טמא אלא מן הסתימה ולפנים.

משנה ט[עריכה]

בור שיש בו בית שפיתה, טמא.

ושל עושי זכוכית, אם יש בו בית שפיתה, טמא.

כבשן של סיידין ושל זגגין ושל יוצרים, טהורה.

פורנה, אם יש לה לזבז, טמאה.

רבי יהודה אומר, אם יש לה אסטגיות.

רבן גמליאל אומר, אם יש לה שפיות.

משנה י[עריכה]

מגע טמא מת, שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו, הכניס ראשו לאויר התנור טהור, טימאוהו.

וטהור שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו והכניס ראשו לאויר התנור טמא, נטמאו.

היה אוכל דבילה בידים מסואבות, הכניס ידו לתוך פיו ליטול את הצרור, רבי מאיר מטמא, ורבי יהודה מטהר.

רבי יוסי אומר, אם הפך, טמא.

אם לא הפך, טהור.

היה פונדיון לתוך פיו, רבי יוסי אומר, אם לצמאו, טמא.

משנה יא[עריכה]

האשה שנטף חלב מדדיה ונפל לאויר התנור, טמא, שהמשקה מטמא לרצון ושלא לרצון.

היתה גורפתו והכתה הקוץ ויצא ממנה דם, או שנכוה ונתנה אצבעה לתוך פיה, נטמא.

משנה מנוקדת[עריכה]

(א) הַתַּנּוּר שֶׁחֲצָצוֹ בִנְסָרִים אוֹ בִירִיעוֹת,
נִמְצָא שֶׁרֶץ בְּמָקוֹם אֶחָד - הַכֹּל טָמֵא.

כַּוֶּרֶת פְּחוּתָה וּפְקוּקָה בְּקַשׁ וּמְשֻׁלְשֶׁלֶת לַאֲוִיר הַתַּנּוּר,

הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ - הַתַּנּוּר טָמֵא.
הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר - אֳכָלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ טְמֵאִין.

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
אִם הִצִּילָה בְמֵת הֶחָמוּר, לֹא תַצִּיל בִּכְלִי חֶרֶס הַקַּל?
אָמְרוּ לוֹ:
אִם הִצִּילָה בְמֵת הֶחָמוּר, שֶׁכֵּן חוֹלְקִים אֹהָלִים, תַּצִּיל בִּכְלִי חֶרֶס הַקַּל, שֶׁאֵין חוֹלְקִין כְּלִי חָרֶס:


(ב) הָיְתָה שְׁלֵמָה, וְכֵן הַקֻּפָּה, וְכֵן הַחֵמֶת, הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הַתַּנּוּר טָהוֹר. הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, אֳכָלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ טְהוֹרִין.

נִקָּבוּ, הֶעָשׂוּי לָאֳכָלִין, שִׁעוּרוֹ בְּזֵיתִים. הֶעָשׂוּי לְמַשְׁקִין, שִׁעוּרוֹ בְּמַשְׁקִים. הֶעָשׂוּי לְכָךְ וּלְכָךְ, מַטִּילִים אוֹתוֹ לְחֻמְרוֹ, בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה:

(ג) סְרִידָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל פִּי הַתַּנּוּר וְשׁוֹקַעַת לְתוֹכוֹ וְאֵין לָהּ גַּפַּיִם, הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הַתַּנּוּר טָמֵא. הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, אֳכָלִים שֶׁבְּתוֹכָהּ, טְמֵאִין, שֶּׁאֵין מַצִּילִין מִיַּד כְּלִי חֶרֶס אֶלָּא כֵלִים. חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִין וּנְתוּנָה לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, הֶחָבִית וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין. הָיְתָה כְפוּיָה וּפִיהָ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ שֶׁבְּשׁוּלֵי הֶחָבִית טָהוֹר:
(ד) קְדֵרָה שֶׁהִיא נְתוּנָה בַתַּנּוּר, הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, הַקְּדֵרָה טְהוֹרָה, שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶס מְטַמֵּא כֵלִים. הָיָה בָהּ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ, נִטְמָא וְטִמְּאָהּ. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי:
(ה) תַּרְנְגוֹל שֶׁבָּלַע אֶת הַשֶּׁרֶץ וְנָפַל לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, טָהוֹר. וְאִם מֵת, טָמֵא. הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַתַּנּוּר, הַפַּת שֶׁבְּתוֹכוֹ, שְׁנִיָּה, שֶׁהַתַּנּוּר תְּחִלָּה:
(ו) בֵּית שְׂאוֹר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל וְנָתוּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, הַשְּׂאוֹר וְהַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכוֹ וְהַקֶּרֶץ בֵּינְתַיִם, הַתַּנּוּר טָמֵא וְהַשְּׂאוֹר טָהוֹר.

וְאִם הָיָה כַזַּיִת מִן הַמֵּת, הַתַּנּוּר וְהַבַּיִת טָמֵא, וְהַשְּׂאוֹר טָהוֹר. אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, הַכֹּל טָמֵא:

(ז) הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בָעַיִן שֶׁל תַּנּוּר, בָּעַיִן שֶׁל כִּירָה, בָּעַיִן שֶׁל כֻּפָּח, מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ, טָהוֹר.

וְאִם הָיָה בָאֲוִיר, אֲפִלּוּ כַזַּיִת מִן הַמֵּת, טָהוֹר. וְאִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, הַכֹּל טָמֵא:

(ח) נִמְצָא מְקוֹם הַנָּחַת הָעֵצִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִן הַשָּׂפָה הַחִיצוֹנָה וְלִפְנִים, טָמֵא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִכְּנֶגֶד שְׁפִיתַת הַקְּדֵרָה וְלִפְנִים, טָמֵא. מִכְּנֶגֶד שְׁפִיתַת הַקְּדֵרָה וְלַחוּץ, טָהוֹר.

נִמְצָא מְקוֹם יְשִׁיבַת הַבַּלָּן, מְקוֹם יְשִׁיבַת הַצַּבָּע, מְקוֹם יְשִׁיבַת שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים, טָהוֹר.

אֵין טָמֵא אֶלָּא מִן הַסְּתִימָה וְלִפְנִים:

(ט) בּוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית שְׁפִיתָה, טָמֵא. וְשֶׁל עוֹשֵׂי זְכוּכִית, אִם יֶשׁ בּוֹ בֵית שְׁפִיתָה, טָמֵא. כִּבְשָׁן שֶׁל סַיָּדִין וְשֶׁל זַגָּגִין וְשֶׁל יוֹצְרִים, טְהוֹרָה. פּוּרְנָה, אִם יֶשׁ לָהּ לִזְבֵּז, טְמֵאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם יֶשׁ לָהּ אִסְטְגִיּוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אִם יֶשׁ לָהּ שְׂפָיוֹת:
(י) מַגַּע טְמֵא מֵת, שֶׁהָיוּ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין לְתוֹךְ פִּיו, הִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר טָהוֹר, טִמְּאוּהוּ.

וְטָהוֹר שֶׁהָיוּ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין לְתוֹךְ פִּיו וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר טָמֵא, נִטְמָאוּ. הָיָה אוֹכֵל דְּבֵלָה בְּיָדַיִם מְסוֹאָבוֹת, הִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ פִּיו לִטּוֹל אֶת הַצְּרוֹר, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, וְרַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם הָפַךְ, טָמֵא. אִם לֹא הָפַךְ, טָהוֹר. הָיָה פֻנְדְּיוֹן לְתוֹךְ פִּיו, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם לִצְמָאוֹ, טָמֵא:

(יא) הָאִשָּׁה שֶׁנָּטַף חָלָב מִדַּדֶּיהָ וְנָפַל לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, טָמֵא, שֶׁהַמַּשְׁקֶה מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן.

הָיְתָה גוֹרְפַתּוּ וְהִכְּתָהּ הַקּוֹץ וְיָצָא מִמֶּנָּה דָם, אוֹ שֶׁנִּכְוָה וְנָתְנָה אֶצְבָּעָהּ לְתוֹךְ פִּיהָ, נִטְמָא:

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) תנור שחצצו בנסרים או ביריעות ונמצא השרץ במקום אחד הכל טמא כוורת פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאוויר התנור השרץ בתוכה התנור טמא השרץ בתנור אוכלין שבתוכה טמאין ורבי אליעזר מטהר אמר רבי אליעזר אם הצילה במת החמור לא תציל בכלי חרס הקל אמרו לו אם הצילה במת החמור שכן חולקין אוהלים תציל בכלי חרס הקל שאין חולקין כלי חרס.

(ב) הייתה שלמה וכן הקופה וכן החמת השרץ בתוכה התנור טהור השרץ בתנור אוכלין שבתוכה טהורין ניקבו העשוי לאוכלין שעורו בזיתים העשוי למשקין שעורו במשקין העשוי לכך ולכך מטילין אותו לחומרו בכונס משקה.

(ג) סרידה שהיא נתונה על פי התנור ושוקעת לתוכו ואין לה גפיים השרץ בתוכה התנור טמא השרץ בתנור אוכלין שבתוכה טמאין שאין מצילין מיד כלי חרס אלא כלים חבית שהיא מלאה משקין טהורין ונתונה למטה מנחושתו של תנור שרץ בתנור החבית והמשקין טהורין הייתה כפויה ופיה לאוויר התנור השרץ בתנור משקה טופח שבשולי החבית טהור.

(ד) קדירה שהיא נתונה בתנור השרץ בתנור הקדירה טהורה שאין כלי חרס מטמא כלים היה בה משקה טופח נטמא וטימאה הרי זה אומר מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני.

(ה) תרנגול שבלע את השרץ ונפל לאוויר התנור התנור טהור ואם מת טמא השרץ שנמצא בתנור הפת שבתוכו שניה שהתנור תחילה.

(ו) בית שאור מוקף צמיד פתיל ונתון לתוך התנור השאור והשרץ בתוכו והקרץ בינתיים התנור טמא והשאור טהור אם היה כזית מן המת התנור והבית טמא והשאור טהור אם יש שם פותח טפח הכל טמא.

(ז) השרץ שנמצא בעין של תנור בעין של כירה בעין של כופח מן השפה הפנימית ולחוץ טהור אם היה באוויר אפילו כזית מן המת טהור אם יש שם פותח טפח הכל טמא.

(ח) נמצא מקום הנחת העצים רבי יהודה אומר מן השפה החיצונה ולפנים טמא וחכמים אומרין מן השפה הפנימית ולחוץ טהור רבי יוסי אומר מכנגד שפיתת הקדירה ולפנים טמא מכנגד שפיתת הקדירה ולחוץ טהור נמצא מקום ישיבת הבלן מקום ישיבת הצבע מקום ישיבת של שולקי זיתים טהור אין טמא אלא מן הסתומה ולפנים.

(ט) כור שיש בו בית שפיתה טמא של עושי זכוכית אם יש בו בית שפיתה טמא כבשן של סיידין ושל זגגין ושל יוצרין טהורה הפורנה אם יש לה לזביז טמאה רבי יהודה אומר אם יש לה אסטגייות רבן גמליאל אומר אם יש לה שפיות.

(י) מגע טמא מת שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו הכניס ראשו לאוויר תנור טהור טימאהו וטהור שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו והכניס ראשו לאוויר תנור טמא נטמאו היה אוכל דבלה בידים מסואבות והכניס ידו לתוך פיו ליטול את הצרור רבי מאיר מטמא ורבי יהודה מטהר רבי יוסי אומר אם הפך טמא אם לא הפך טהור היה פונדיון לתוך פיו רבי יוסי אומר אם לצמאו טמא.

(יא) האישה שנטף חלב מדדיה ונפל לאוויר התנור טמא שהמשקה מטמא לרצון ושלא לרצון הייתה גורפתו והכה הקוץ ויצא ממנה דם או שנכוות ונתנה אצבעה לתוך פיה נטמאת.

פירושים[עריכה]