לדלג לתוכן

משנה כלים ח דפוסים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה כלים ח דפוסים | >>

התנור שחצצו בנסרים או ביריעות, נמצא שרץ במקום אחד, הכל טמא.

כוורת פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר התנור, השרץ בתוכה, התנור טמא.

השרץ בתנור, אוכלין שבתוכה טמאין.

ורבי אליעזר מטהר.

אמר רבי אליעזר: אם הצילה במת החמור, לא תציל בכלי חרס הקל?

אמרו לו: אם הצילה במת החמור, שכן חולקים אהלים, תציל בכלי חרס הקל, שאין חולקין כלי חרס?

היתה שלמה, וכן הקופה, וכן החמת, השרץ בתוכה, התנור טהור.

השרץ בתנור, אוכלין שבתוכה טהורין.

ניקבו, העשוי לאוכלין, שיעורו בזיתים.

העשוי למשקין, שיעורו במשקים.

העשוי לכך ולכך, מטילים אותו לחומרו, בכונס משקה.

סרידה שהיא נתונה על פי התנור ושוקעת לתוכו ואין לה גפיים, השרץ בתוכה, התנור טמא.

השרץ בתנור, אוכלים שבתוכה טמאין, שאין מצילין מיד כלי חרס אלא כלים.

חבית שהיא מלאה משקין טהורין ונתונה למטה מנחושתו של תנור, השרץ בתנור, החבית והמשקין טהורין.

היתה כפויה ופיה לאויר התנור, השרץ בתנור, משקה טופח שבשולי החבית טהור.

קדירה שהיא נתונה בתנור, השרץ בתנור, הקדירה טהורה, שאין כלי חרס מטמא כלים.

היה בה משקה טופח, נטמא וטימאה.

הרי זה אומר, מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני.

תרנגול שבלע את השרץ ונפל לאויר התנור, טהור.

ואם מת, טמא.

השרץ שנמצא בתנור, הפת שבתוכו שניה, שהתנור תחילה.

בית שאור מוקף צמיד פתיל ונתון לתוך התנור, השאור והשרץ בתוכו והקרץ בינתים, התנור טמא והשאור טהור.

ואם היה כזית מן המת, התנור והבית טמא, והשאור טהור.

אם יש שם פותח טפח, הכל טמא.

השרץ שנמצא בעין של תנור, בעין של כירה, בעין של כופח, מן השפה הפנימית ולחוץ, טהור.

ואם היה באויר, אפילו כזית מן המת, טהור.

ואם יש שם פותח טפח, הכל טמא.

נמצא מקום הנחת העצים, רבי יהודה אומר, מן השפה החיצונה ולפנים, טמא.

וחכמים אומרים, משפה הפנימית ולחוץ, טהור.

רבי יוסי אומר, מכנגד שפיתת הקדרה ולפנים, טמא.

מכנגד שפיתת הקדרה ולחוץ, טהור.

נמצא מקום ישיבת הבלן, מקום ישיבת הצבע, מקום ישיבת של שולקי זיתים, טהור.

אין טמא אלא מן הסתימה ולפנים.

בור שיש בו בית שפיתה, טמא.

ושל עושי זכוכית, אם יש בו בית שפיתה, טמא.

כבשן של סיידין ושל זגגין ושל יוצרים, טהורה.

פורנה, אם יש לה לזבז, טמאה.

רבי יהודה אומר, אם יש לה אסטגיות.

רבן גמליאל אומר, אם יש לה שפיות.

מגע טמא מת, שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו, הכניס ראשו לאויר התנור טהור, טימאוהו.

וטהור שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו והכניס ראשו לאויר התנור טמא, נטמאו.

היה אוכל דבילה בידים מסואבות, הכניס ידו לתוך פיו ליטול את הצרור, רבי מאיר מטמא, ורבי יהודה מטהר.

רבי יוסי אומר, אם הפך, טמא.

אם לא הפך, טהור.

היה פונדיון לתוך פיו, רבי יוסי אומר, אם לצמאו, טמא.

האשה שנטף חלב מדדיה ונפל לאויר התנור, טמא, שהמשקה מטמא לרצון ושלא לרצון.

היתה גורפתו והכתה הקוץ ויצא ממנה דם, או שנכוה ונתנה אצבעה לתוך פיה, נטמא.

<< | משנה כלים ח דפוסים | >>