משנה כלים ח ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק ח · משנה ח | >>
נמצא מקום הנחת העצים, רבי יהודה אומר, מן השפה החיצונה ולפנים, טמא.
וחכמים אומרים, משפה הפנימית ולחוץ, טהור.
רבי יוסי אומר, מכנגד שפיתת הקדרה ולפנים, טמא.
מכנגד שפיתת הקדרה ולחוץ, טהור.
נמצא מקום ישיבת הבלן, מקום ישיבת הצבע, מקום ישיבת של שולקי זיתים, טהור.
אין טמא אלא מן הסתימה ולפנים.
משנה מנוקדת
נִמְצָא מְקוֹם הַנָּחַת הָעֵצִים,
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- מִן הַשָּׂפָה הַחִיצוֹנָה וְלִפְנִים, טָמֵא;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- מִשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ, טָהוֹר.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- מִכְּנֶגֶד שְׁפִיתַת הַקְּדֵרָה וְלִפְנִים, טָמֵא;
- מִכְּנֶגֶד שְׁפִיתַת הַקְּדֵרָה וְלַחוּץ, טָהוֹר.
- מִכְּנֶגֶד שְׁפִיתַת הַקְּדֵרָה וְלִפְנִים, טָמֵא;
- נִמְצָא מְקוֹם יְשִׁיבַת הַבַּלָּן,
- מְקוֹם יְשִׁיבַת הַצַּבָּע,
- מְקוֹם יְשִׁיבַת שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים,
- טָהוֹר.
- אֵין טָמֵא אֶלָּא מִן הַסְּתִימָה וְלִפְנִים:
נוסח הרמב"ם
נמצא מקום הנחת העצים -
- רבי יהודה אומר:
- מן השפה החיצונה ולפנים - טמא.
- וחכמים אומרין:
- מן השפה הפנימית ולחוץ - טהור.
- רבי יוסי אומר:
- מכנגד שפיתת הקדירה ולפנים - טמא,
- מכנגד שפיתת הקדירה ולחוץ - טהור.
- רבי יהודה אומר:
- נמצא מקום ישיבת הבלן,
- מקום ישיבת הצבע,
- מקום ישיבת של שולקי זיתים - טהור.
- אין טמא - אלא מן הסתומה ולפנים.
פירוש הרמב"ם
הדיבור בזו ההלכה הוא בכירה.
ואמר כי כאשר נמצא השרץ במקום הנחת העצים, והוא מקום אשר ישליכו ממנו האש משפת המוקד מן השפה החיצונה אל תוך הכירה, טמא, ויהיה דין עובי הכירה אצל רבי יהודה כדין תוכה.
וחכמים אומרים, מן השפה הפנימית ולחוץ טהור, לפי שעובי הכירה אצלם כדין החוץ.
ישיבת הבלן - המקום אשר ישב בו המחמם המים.
ואמר אין טמא אלא מן הסתימה ולפנים, רוצה לומר בנין הנקב העגול בקדרה הנכנסת בו, אולם השטח הנראה כמו המקום אשר ישב בו האומן הצבע והמבשל באלו הקדרות, כאשר ימצא שם שרץ הנה לא יטמא המוקד.
והלכה כחכמים:
פירוש רבינו שמשון
מקום הנחת עצים. הוא תוכו של תנור שנותנים שם האש והעצים ורבי יהודה לחומרא ורבנן לקולא:
מכנגד שפיתת הקדירה. ממקום שמתחיל לסתום אויר הכירה:
נמצא מקום ישיבת הבלן מקום ישיבת הצבע מקום ישיבת של שולקי זיתים טהור אין טמא אלא מן הסתימה ולפנים. תניא בתוספתא (פ"ו) מן הסתימה ולפנים מטמא במגע ובאויר. מן הסתימה ולחוץ מטמא במגע ואין מטמא באויר:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
נמצא במקום הנחת העצים - נמצא השרץ במקום שמניחין בו אש ועצים בכירה, והוא המקום שמשליכין ממנו האש משפל המוקד:
מן השפה החיצונה ולפנים טמא - דעובי כותלי הכירה נחשב כלפנים יז וכאילו הוא תוך הכירה:
וחכמים אומרים - אין עובי כותלי הכירה נחשב אלא כלחוץ ואינו כתוכה של כירה. והלכה כחכמים:
מכנגד שפיתת הקדרה - ממקום שמתחיל לסתום אויר הכירה יח:
נמצא - השרץ:
מקום ישיבת הבלן - במקום שיושב המחמם את המים למרחץ:
אין טמא אלא מן הסתימה ולפנים - מסתימת הקדירה שיש בו המים או הצבע או שליקת הזיתים. ובתוספתא מוכח דאין טמא אלא מן הסתימה ולפנים דקאמר הכא, היינו כשנתלה השרץ באויר ולא נגע, אבל בטומאת מגע מטמא אפילו מן הסתימה ולחוץ:
פירוש תוספות יום טוב
מן השפה החיצונה ולפנים. פי' הר"ב דעובי כותל הכירה נחשב כלפנים. ונ"ל דהתנור עשוי כזה ושפה חיצונה עודפת על הפנימית. מהר"ם:
מכנגד שפיתת הקדרה. לשון הר"ב ממקום שמתחיל לסתום כו'. פירוש ממקום שמתחיל הקדרה לסתום כו' ומיקל טפי מדרבנן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יז) (על הברטנורא) נראה לי דהתנור עשוי כזה ושפה חיצונה עודפת על הפנימית. מהר"מ:
(יח) (על הברטנורא) פירוש, ממקום שמתחילהקדירה לסתום כו', ומיקל טפי מדרבנן. תוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
נמצא מקום הנחת העצים: בכירה לחוד מיירי מתני' וכן פי' ר"ע ז"ל:
וחכמים אומרים: אין עובי כותלי הכירה נחשב אלא כלחוץ ואינו כתוכה של כירה כך צל בפי' ר"ע ז"ל כתוכה בכא"ף:
ישיבת הבלן: במקום שיושב המחמם וכו'. עיין בפי' הרמב"ם ז"ל:
בסוף פי' ר"ע ז"ל. אבל בטומאת מגע מטמא אפי' מן הסתימה ולחוץ. אמר המלקט פי' מתורת יד או מדרבנן:
תפארת ישראל
יכין
נמצא: השרץ:
מקום הנחת העצים: ר"ל בהחלול של פתח שבצד התנור. והוא בשפולי כותל התנור. שדרך שם מניחין עצים ואש לתוך התנור. וכשיש לו דוחק ברבוי פת. אז גם שם אופה ומבשל:
רבי יהודה אומר מן השפה החיצונה ולפנים טמא: ר"ל נטמא התנור. משום דחלול עובי הפתח ההוא הוה כלפנים. דלא דמי לעין התנור לעיל. משום דהכא אופה ומבשל גם שם להכי כב"ק א' דמי [וכטירת התנור פ"ה מ"ג. ועי' מ"ש בבועז שם סימן ג' ועי' עוד מ"ש פ"ז בבועז סי' א']:
וחכ"א משפה הפנימית ולחוץ טהור: דכיון דאין אופה שם רק מדוחק לא מחשב כב"ק א' עם התנור. דלא קיי"ל כריב"נ לעיל במוסיף התנור [פ"ה מ"ה]:
מכנגד שפיתת הקדירה ולחוץ טהור: מקום השפיתה הוא תוך חלול הפתח. נמצא ר"י מיקל נגד שיעור של ר' יהודה ומחמיר נגד שיעור של חכמים. אמנם לא פי' לנו ר' יוסי מקום שפיתה עצמה אם דינה כלפנים או כלחוץ. אבל לפי כלל שבידינו שכל שדיוקא דרישא וסיפא סתרו אהדדי. אמרינן נעשה דיוקא דרישא כמפורש בסיפא [כקדושין ד"ה ב'] ולפיכך הכא מקום שפיתה עצמה דינה כלחוץ וטהור [ומהר"ש והר"ב לא משמע כן ולא ידענא מנ"ל לרבותינו כן]:
נמצא מקום ישיבת הבלן: דהיינו במקום שיושב המסיק התנור שבמרחץ שלהזיע:
מקום ישיבת הצבע: כשמבשל הצבע שביורה שעל התנור:
מקום ישיבת של שולקי זיתים: שכשהזיתים קשין אין נכבשין בבית הבד אלא מבשלן להוציא שמנן. וכל תנור שעשוי לתשמישין הללו. הוא גדול מאד. ויש במזוזות פתח של תנור כזה מקום משוקע תוך עובי כותל התנור. כדי שישב שם הבלן. והצובע והשולק. ונמצא השרץ בחלול המשוקע ההוא [והיו מצויין בימיהם גם תנורים גדולים כאלה עד כדי שיכנס שם אדם. כמקואות פ"ו מ"ו]:
אין טמא אלא מן הסתימה ולפנים: נ"ל דלא הוה סגי ליה למתני אין טמא אלא מהסתימה ולפנים. אלא משום דמסתמא שקוע הנ"ל שבכותל שהוא מקום ישיבת הבלן וחביריו. הוא מהסתימה ולחוץ. להכי קאמר ברישא שכשנמצא שרץ במקום ישיבה הנ"ל טהור התנור. ומסיים ואין טמא התנור רק כשמקום הישיבה הוא מהסתימה ולפנים [ולפ"ז בבא זו ד"ה היא. דלא דמי הכא להנך דלעיל. דהתם חלול הנחת העצים נמשך לתוך אויר התנור להדיא. אבל הכא החללים הנ"ל הם רק במזוזת פתח התנור ופתוחין רק לפתח התנור להכי לכ"ע לא מחשבו כחלול התנור בעצמו רק כשהן מסתימה ולפנים. וכן משמע מרמב"ם פי"ג מכלים ה"ח וט'. אולם דברי הר"ב לא זכיתי להבין כלל. שפי' אין טמא רק ממקום סתימת הקדירה ולפנים. לא ידענא מה ענין לבלן עם הקדירה. וכפי הנראה ס"ל להר"ב דכולה אסוקא מילתא דר' יוסי היא. א"כ ל"ל ישיבת הבלן. הרי בכל דוכתא משער במקום שפיתת הקדירה]. מיהו במגע מק"ט בכל מקומות הללו דלא גרע מחצר הכירה [לעיל פ"ז מ"ג] וכן נראה מתוספתא [פ"ו דב"ק במכילתן]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת