משנה כלים ח רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) תנור שחצצו בנסרים, או ביריעות -

ונמצא השרץ במקום אחד - הכל טמא.

כוורת פחותה ופקוקה בקש, ומשולשלת לאוויר התנור -

השרץ בתוכה - התנור טמא,

השרץ בתנור - אוכלין שבתוכה טמאין.

ורבי אליעזר - מטהר.

אמר רבי אליעזר:

אם הצילה במת החמור, לא תציל בכלי חרס הקל?

אמרו לו:

אם הצילה במת החמור, שכן חולקין אוהלים,

תציל בכלי חרס הקל, שאין חולקין כלי חרס?.

(ב) היתה שלמה, וכן הקופה, וכן החמת -

השרץ בתוכה - התנור טהור,

השרץ בתנור - אוכלין שבתוכה טהורין.

ניקבו -

העשוי לאוכלין - שעורו בזיתים.

העשוי למשקין - שעורו במשקין.

העשוי לכך ולכך - מטילין אותו לחומרו בכונס משקה.

(ג) סרידה, שהיא נתונה על פי התנור ושוקעת לתוכו, ואין לה גפיים -

השרץ בתוכה - התנור טמא,

השרץ בתנור - אוכלין שבתוכה טמאין,

שאין מצילין מיד כלי חרס - אלא כלים.

חבית, שהיא מלאה משקין טהורין, ונתונה למטה מנחושתו של תנור -

שרץ בתנור - החבית והמשקין טהורין.

היתה כפויה ופיה לאוויר התנור -

השרץ בתנור - משקה טופח שבשולי החבית טהור.

(ד) קדירה שהיא נתונה בתנור -

השרץ בתנור - הקדירה טהורה,

שאין כלי חרס מטמא כלים.

היה בה משקה טופח - נטמא וטימאה,

הרי זה אומר: מטמאיך לא טימאוני - ואתה טימאתני.

(ה) תרנגול שבלע את השרץ -

ונפל לאוויר התנור - התנור טהור,

ואם מת - טמא.

השרץ שנמצא בתנור - הפת שבתוכו שניה,

שהתנור תחילה.

(ו) בית שאור מוקף צמיד פתיל, ונתון לתוך התנור -

השאור והשרץ בתוכו, והקרץ בינתיים - התנור טמא, והשאור טהור.

אם היה כזית מן המת - התנור והבית טמא, והשאור טהור.

אם יש שם פותח טפח - הכל טמא.

(ז) השרץ שנמצא בעין של תנור, בעין של כירה, בעין של כופח -

מן השפה הפנימית ולחוץ - טהור.

אם היה באוויר אפילו כזית מן המת - טהור.

אם יש שם פותח טפח - הכל טמא.

(ח) נמצא מקום הנחת העצים -

רבי יהודה אומר:

מן השפה החיצונה ולפנים - טמא.

וחכמים אומרין:

מן השפה הפנימית ולחוץ - טהור.

רבי יוסי אומר:

מכנגד שפיתת הקדירה ולפנים - טמא,

מכנגד שפיתת הקדירה ולחוץ - טהור.

נמצא מקום ישיבת הבלן,

מקום ישיבת הצבע,

מקום ישיבת של שולקי זיתים - טהור.

אין טמא - אלא מן הסתומה ולפנים.

(ט) כור -

שיש בו בית שפיתה - טמא.

של עושי זכוכית -

אם יש בו בית שפיתה - טמא.

כבשן של סיידין,

ושל זגגין, ושל יוצרין - טהורה.

הפורנה -

אם יש לה לזביז - טמאה.

רבי יהודה אומר: אם יש לה אסטגיות.

רבן גמליאל אומר: אם יש לה שפיות.

(י) מגע טמא מת, שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו -

הכניס ראשו לאוויר תנור טהור - טימאהו.

וטהור, שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו -

והכניס ראשו לאוויר תנור טמא - נטמאו.

היה אוכל דבלה בידים מסואבות,

והכניס ידו לתוך פיו ליטול את הצרור -

רבי מאיר - מטמא.

ורבי יהודה - מטהר.

רבי יוסי אומר:

אם הפך - טמא,

אם לא הפך - טהור.

היה פונדיון לתוך פיו -

רבי יוסי אומר: אם לצמאו - טמא.

(יא) האשה שנטף חלב מדדיה -

ונפל לאוויר התנור - טמא,

שהמשקה מטמא לרצון, ושלא לרצון.

היתה גורפתו -

והכה הקוץ, ויצא ממנה דם,

או שנכוות, ונתנה אצבעה לתוך פיה - נטמאת.

הדף הראשי של משנה כלים ח

משנה כלים, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב