רש"ש על המשנה/כלים/ח
רש"ש על המשנה מסכת כלים פרק ח
<< · רש"ש על המשנה · מסכת כלים · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א[עריכה]
תוי"ט ד"ה בכ"ח הקל ומצינו שבחבורין מטמא כלים ספ"ט כו'. תמוה דע"כ לא שמענו אלא במת אבל בשרץ משמע דאפי' בחבורין טהור דהא ממעטינן כלים מטומאת אויר כ"ח לקמן מ"ד ומשמע אפי' בשעה שהשרץ בתוכו. ועי' בתוי"ט מ"ה מה שהביא משמע דגמרא דשבת. ועוד ראיה ברורה דהא אפי' אדם (דעיקר טומאת חיבורים בו נאמרה) הנוגע בשרץ או אפי' בנבלה אינו מטמא כלים אף בשעת חבורו לטומאה כדאיתא בריש מכלתין. ומש"כ עוד ואולי ג"כ אדם דמ"ש. תמוה מאד דשנא ושנא דהא כל המטמאין בגדים בשעת מגען לטומאה מטמאין כלים ג"כ חוץ מאדם וכ"ח כמש"כ הרע"ב בפ"א מ"ב והיא משנה רפ"ה דזבים. ומש"כ דטומאת חבורים עיקרה באדם ג"כ תמוה. דזהו היכא דאדם נוגע בטומאה עצמה. אבל אדם הנוגע במה שנוגע בטומאה קיל מכלים כדאמרן:
ג[עריכה]
ד"ה משקה. ל"י מה הכריחו לפרש כן. ול"נ משום דתנן ספ"ח דטהרות דמשקה טופח אינו חבור לא לטומאה כו' ופי' שם הרע"ב ואין בו טופח ע"מ להטפיח והוא מגמ' דגיטין. וכן שם ברפ"ג דאיתא במשנה טופח ופי' הרע"ב ע"מ להטפיח וע"ש בתוי"ט. וכ"פ בשו"ע או"ח סי' קס"ב ס"ג לענין נט"י. והרמ"א שם סס"י פ"ב לענין מי רגלים. והרמב"ם אולי לשיטתו שפסק במ"ר דבטופח לחוד אסור. ופלוגתא דתנאי היא שם בגמ':
ז[עריכה]
בהרע"ב הכל טמא. האהל כו'. ע"כ קורא אהל לעובי שפת העין. דהרי התנור עומד באויר: תוי"ט ד"ה ואם. ולי קשה כו' שאם כו' באויר כו' אמאי כו' מי יביא הטומאה. תמוה ולטעמיך מי ניחא דע"כ מיירי שהתנור הוא באויר דאל"כ אפי' אין בו פ"ט הכל טמא. אלא ע"כ ה"ט. משום דקי"ל דמת המונח בבית מוציא אה"ט לבית השני בפ"ט (אהלות פ"ג מ"ו) כיון דגם בבית הב' יש לו התפשטות בכל הבית. וה"נ הואיל דמונח בעין שהוא טע"ט מוציא אה"ט לתנור שגם שם יש לו התפשטות בכל התנור כיון דמיטמא באויר. ואדרבה לפי' הרמב"ם קשה דמאי איריא דהוא באויר אפי' אם בתוך העין על חרסו נמי כיון דהתנור הוא באויר:
י[עריכה]
בהרע"ב ד"ה בידים מסואבות ופוסלות אה"ת. ר"ל וכללא הוא כל הפוסל אה"ת מטמא אה"מ להיות תחלה ולכן נעשה הרוק תחלה וכדמסיק. ובזה מוצל מגמגום התוי"ט עליו: