משנה כלים יט י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יט · משנה י | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

משפלת שנפחתה מלקבל רימונים, רבי מאיר מטמא.

וחכמים מטהרים, מפני שבטל העיקר, בטלה הטפלה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

משפלת שנפחתה מלקבל רימונים רבי מאיר מטמא וחכמים מטהרין מפני שבטל העיקר ובטלה הטפילה.

פירוש הרמב"ם

משפלת. הקופה אשר יוליכו בה הזבל אל השדות ודמיונה מפורסמת ואנחנו נקרא אותו זנביל וכאשר נפחתה מלקבל רמונים לפי מה שקדם הנה כבר נטהרה רצה לומר שחזרה בלתי מקבלת טומאה ורבי מאיר אומר שאע"פ שלא תטמא במת היא תטמא במדרס לפי שראויה למשכב וחכמים אומרים שטומאת מדרס דמיון ההריסה לזה הכלי אמנם היה כלי בכונה טמא מת והשיגה טומאת מדרס רצה לומר שהוא גם כן יטמא במדרס וכאשר בטל העיקר ואמרנו שהוא לא יטמא במת כי לא נשאר כלי הנה לא יטמא ג"כ במדרס וזה הולך על השרש אשר יתבאר בששי מנדה והוא אמרם כל הטמא מדרס טמא טמא מת ויש שטמא טמא מת ואינו טמא מדרס הנה כבר התבאר שטומאת מת עיקר והלכה כחכמים:

פירוש רבינו שמשון

משפלת. כעין סל או קופה שפתחו מן הצד וכשנפחתו שוליה הופך צד עליון למטה ומשתמש בו ומטהרי רבנן משום דעיקר תשמיש שלה בטל:

תני"א בתוספתא [שם] תיבה שחציה פתוח וחציה נעול טמא מדרס וטמא מת:

תניא בת"כ פרשת זאת תהיה אין לי אלא כסא וקתדרא המיוחדים מנין תיבת הבלנים ותיבה שפתחה מצדה ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה ואינו יכול לרחוץ רגלו אחת תלמוד לומר כל כלי ריבה יכול אפילו כפה סאה וישב עליה ותרקב וישב עליו תלמוד לומר אשר ישב עליו המיוחד לישיבה ולא שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים תיבה שפתחה בצדה ועריבה משני לוגין ועד ט' קבין שנסדקה שאין יכול לרחוץ בה רגלו אחת תלמוד לומר כל כלי ריבה ומה ראית לרבות את אלו אחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני את אלו שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם ומוציא אני את אלו שאינה משמשת ישיבה עם מלאכתה: פי' עריבה שהיא שלימה וחזיא ללישה ולרחוץ בו את רגליו ושאר תשמישים שמחזיקין בה מים אין (מחזיקין) מיחדים אותה לישיבה ואומרין לו עמוד ונעשה מלאכתנו אבל כשנסדקה המים ממהרין לצאת ואין שהות אפילו להדיח רגלו אחת ולא חזיא אלא ללישה שמתערבין המים עם הקמח ואין יוצא משמשת ישיבה עם מלאכה:

תני"א בתוספתא לעיל פ' כלי עור. משפלת שבאמצעיתה גבוהה וזויותיה יורדות ונפחתה מצד אחד טמאה מפני שהיא מקבלת בצד שני. נפחתה מצד שני טהורה כר"מ דמתני' אתיא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

משפלת - קופה גדולה שמוליכין בה הזבל והאשפה:

שנפחתה מלקבל רמונים - שזהו שיעורה ליטהר כשניקבה במוציא רמון:

ר' מאיר מטמא - אע"פ שהיא טהורה משאר טומאות, טמאה היא מדרס, שראויה לישיבה:

וחכמים מטהרין - והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

משפלת שנפחתה:    כצ"ל:

בפי' ר"ע ז"ל. צ"ל שמוליכין בה הזבל לאשפה. ופי' הרא"ש ז"ל משפלת שנושאין בה הזבל ומשמש ישיבה עם מלאכתה כמו שנפחתה מצדה. וז"ל הר"ש ז"ל משפלת כעין סל או קופה שפתחו מן הצד וכשנפחתו שוליה הופך צד העליון למטה ומשתמש בו ומטהרי רבנן משום דעיקר תשמיש שלה בטל ע"כ:

וחכמים מטהרין:    משום דקיימא לן דכל המיטמא מדרס מיטמא טמא מת והוא פי' הרמב"ם ז"ל במשנתנו ובמשנה דלעיל. ובשם הרא"ש ז"ל כתבתי במתני' דלעיל דלר"מ אה"נ דמטמא טמא מת ג"כ:


פירושים נוספים