משנה כלים יט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יט · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

תיבה שפתחה מצידה, טמאה מדרס וטמא מת.

אמר רבי יוסי: אימתי? בזמן שאינה גבוהה עשרה טפחים, או שאין לה לזבז טפח.

נפחתה מלמעלן, טמאה טמא מת.

נפחתה מלמטן, רבי מאיר מטמאיב.

וחכמים מטהרין, מפני שבטל העיקר, בטלה הטפלהיג.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

תיבה שפתחה מצידה טמאה מדרס וטמא מת אמר רבי יוסי אימתיי בזמן שאינה גבוהה עשרה טפחים או שאין לה לזביז טפח נפחתה מלמעלן טמאה טמא מת נפחתה מלמטן רבי מאיר מטמא וחכמים מטהרין מפני שבטל העיקר ובטלה הטפילה.

פירוש הרמב"ם

אמר רבי יוסי כי כאשר היתה גבוהה י' טפחים או היה לה שפה הנה היא לא תטמא במדרס הזב שהיא אינה ראויה לישב עליה וכבר ידעת שלא תטמא במשכב הזב אלא הראויה למשכב עוד אמר כי כאשר נפחתה למטה והוא שנפחת קרקעיתה הנה תשאר מקבלת טומאת מדרס לפי שהוא ראוי למושב וחכמים אומרים כי העיקר בו אמנם הוא קרקעיתו ובו הוא כלי עד שתטמא במת ובזב וכאשר בטל העיקר החזירה שלא תטמא במת ונשארו הלוחות אשר בצדה ובעליונה אשר יעשה להחזיק מה שבה ונאמר שהיא תטמא במדרס וזה לא יתאמת והלכה כחכמים:

פירוש רבינו שמשון

פירוש שפתחה מצדה כשפתחה מלמעלה אין מטמא מדרס ואם יושב עליה ובאין להשתמש בה אומרין לו עמוד ונעשה מלאכתנו אבל כשפתחה מן הצד יכול להשתמש אע"פ שיושב עליה:

שאינה גבוהה י'. כשגבוה עשרה לא חזיא כולי האי לישיבה וכשיש לה לבזבז טפח מזיק ליושב:

נפחתה למטה. לא חזיא לתשמיש אבל חזיא לישיבה כפתחה מן הצד ועיקרה נעשית לתשמיש:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שפתחה מצדה - כשפתחה מלמעלה אינה טמאה מדרס, דאם ישב עליה ובאים להשתמש בה אומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו. אבל כשפתחה מן הצד, יכול להשתמש אע"פ שיושב עליה:

בזמן שאינה גבוהה עשרה טפחים - כשגבוהה עשרה לא חזיא לישיבה כולי האי:

או שאין לה לזבז - דכשיש לה לזבז מזיק ליושב:

נפחתה מלמטן - בשוליה. לא חזיא לתשמיש, אבל חזיא לישיבה:

מפני שבטל העקר - עיקר התיבה היא עשויה להחזיק בשוליה מה שמשימים בתוכה. ועל ידם היא נקראת כלי. וכיון שנפחתו שוליה ובטלו, בטלו גם דפנותיה מלמעלן ושוב אינה מקבלת שום טומאה. והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

רבי מאיר מטמא. הואיל ופתחה מצדה. ולא נפחתה למעלה ראויה למדרס כשהיתה וכל המיטמא טמא מדרס מיטמא טמא מת כדתנן במשנה ג פ"ו דנדה:

מפני שבטל העיקר בטלה הטפלה. ושיהיה כלי שיטמא טומאת מת הוא העיקר. וזה הולך על השרש אשר התבאר בששי מנדה והוא אמרם כל הטמא מדרס טמא טמא מת ויש שטמא טמא מת ואינו טמא מדרס הנה כבר התבאר שטומאת מת עיקר. הרמב"ם בסוף פרקין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יב) (על המשנה) מטמא. הואיל ופתחה מצדה ולא נפחתה למעלה, ראויה למדרס כשהיתה. וכל המיטמא טמא מדרס מיטמא טמא מת:

(יג) (על המשנה) מפני כו'. ושיהיה כלי שיטמא טומאת מת הוא העיקר. וזה הולך על השורש בפרק ו' מנדה, כל הטמא מדרס טמא טמא מת, ויש שטמא טמא מת ואינו טמא מדרס. הנה נתבאר שטומאת מת עיקר. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

תיבה שפתחה מצדה:    גרסי' הכא וכן הוא ג"כ בהר' שמשון ז"ל:

נפחתה מלמטה ר"מ מטמא:    טומאת מדרס דחזיא לישיבה וטמא נמי טמא מת אע"ג דלא חזיא לתשמיש דכל המיטמא מדרס מיטמא טמא מת הרא"ש ז"ל:


פירושים נוספים