משנה כלים יט ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יט · משנה ט | >>
תיבה שפתחה מצידה, טמאה מדרס וטמא מת.
אמר רבי יוסי: אימתי? בזמן שאינה גבוהה עשרה טפחים, או שאין לה לזבז טפח.
נפחתה מלמעלן, טמאה טמא מת.
נפחתה מלמטן, רבי מאיר מטמאיב.
וחכמים מטהרין, מפני שבטל העיקר, בטלה הטפלהיג.
תֵּבָה שֶׁפִּתְחָהּ מִצִּדָּהּ,
- טְמֵאָה מִדְרָס וּטְמֵא מֵת.
- אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
- אֵימָתַי?
- בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים,
- אוֹ שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז טֶפַח.
- נִפְחֲתָה מִלְמַעְלָן,
- טְמֵאָה טְמֵא מֵת.
- נִפְחֲתָה מִלְּמַטָן,
- רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא;
- וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין,
- מִפְּנֵי שֶׁבָּטֵל הָעִקָּר, בָּטְלָה הַטְּפֵלָה:
תיבה שפתחה מצידה - טמאה מדרס, וטמא מת.
- אמר רבי יוסי: אימתי?
- בזמן שאינה גבוהה עשרה טפחים,
- או שאין לה לזביז טפח.
- אמר רבי יוסי: אימתי?
- נפחתה מלמעלן - טמאה טמא מת.
- נפחתה מלמטן -
- רבי מאיר - מטמא.
- וחכמים - מטהרין,
- מפני שבטל העיקר - ובטלה הטפילה.
ואמר רבי יוסי, כי כאשר היתה גבוהה עשרה טפחים או היה לה שפה, הנה היא לא תטמא במדרס הזב שהיא אינה ראויה לישב עליה. וכבר ידעת שלא תטמא במשכב הזב אלא הראויה למשכב.
עוד אמר, כי כאשר נפחתה למטה והוא שנפחת קרקעיתה, הנה בשאר מקבלת טומאת מדרס לפי שהיא ראויה למושב.
וחכמים אומרים, כי העיקר בו אמנם הוא קרקעיתו ובו הוא כלי עד שתטמא במת ובזב, וכאשר בטל העיקר החזירה שלא תטמא במת, ונשארו הלוחות אשר בצדה ובעליונה אשר יעשה להחזיק מה שבה ונאמר שהיא תטמא במדרס וזה לא יתאמת.
והלכה כחכמים:
פירוש שפתחה מצדה כשפתחה מלמעלה אין מטמא מדרס ואם יושב עליה ובאין להשתמש בה אומרין לו עמוד ונעשה מלאכתנו אבל כשפתחה מן הצד יכול להשתמש אע"פ שיושב עליה:
שאינה גבוהה י'. כשגבוה עשרה לא חזיא כולי האי לישיבה וכשיש לה לבזבז טפח מזיק ליושב:
נפחתה למטה. לא חזיא לתשמיש אבל חזיא לישיבה כפתחה מן הצד ועיקרה נעשית לתשמיש:
שפתחה מצדה - כשפתחה מלמעלה אינה טמאה מדרס, דאם ישב עליה ובאים להשתמש בה אומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו. אבל כשפתחה מן הצד, יכול להשתמש אע"פ שיושב עליה:
בזמן שאינה גבוהה עשרה טפחים - כשגבוהה עשרה לא חזיא לישיבה כולי האי:
או שאין לה לזבז - דכשיש לה לזבז מזיק ליושב:
נפחתה מלמטן - בשוליה. לא חזיא לתשמיש, אבל חזיא לישיבה:
מפני שבטל העקר - עיקר התיבה היא עשויה להחזיק בשוליה מה שמשימים בתוכה. ועל ידם היא נקראת כלי. וכיון שנפחתו שוליה ובטלו, בטלו גם דפנותיה מלמעלן ושוב אינה מקבלת שום טומאה. והלכה כחכמים:
רבי מאיר מטמא. הואיל ופתחה מצדה. ולא נפחתה למעלה ראויה למדרס כשהיתה וכל המיטמא טמא מדרס מיטמא טמא מת כדתנן במשנה ג פ"ו דנדה:
מפני שבטל העיקר בטלה הטפלה. ושיהיה כלי שיטמא טומאת מת הוא העיקר. וזה הולך על השרש אשר התבאר בששי מנדה והוא אמרם כל הטמא מדרס טמא טמא מת ויש שטמא טמא מת ואינו טמא מדרס הנה כבר התבאר שטומאת מת עיקר. הרמב"ם בסוף פרקין:
(יב) (על המשנה) מטמא. הואיל ופתחה מצדה ולא נפחתה למעלה, ראויה למדרס כשהיתה. וכל המיטמא טמא מדרס מיטמא טמא מת:
(יג) (על המשנה) מפני כו'. ושיהיה כלי שיטמא טומאת מת הוא העיקר. וזה הולך על השורש בפרק ו' מנדה, כל הטמא מדרס טמא טמא מת, ויש שטמא טמא מת ואינו טמא מדרס. הנה נתבאר שטומאת מת עיקר. הר"מ:
תיבה שפתחה מצדה: גרסי' הכא וכן הוא ג"כ בהר' שמשון ז"ל:
נפחתה מלמטה ר"מ מטמא: טומאת מדרס דחזיא לישיבה וטמא נמי טמא מת אע"ג דלא חזיא לתשמיש דכל המיטמא מדרס מיטמא טמא מת הרא"ש ז"ל:
יכין
טמאה מדרס: דמדאפשר להשתמש בעיקר תשמישין שבתוך התיבה אף בשעה שישב עליה הזב. אין אומרים לו עמוד ונמ"ל:
אמר רבי יוסי אימתי בזמן שאינה גבוהה י' טפחים: דאז נוח לישב עליה:
או שאין לה לזבז טפח: ר"ל או אפי' גבוה י"ט. אבל אין שפה למעלה סביב גבוה טפח. דבשלמא בשנמוכה התיבה מי"ט. שאז רגלי היושב עליה נסמכים בארץ. אז אין הרגלים נדחקים מהשפה. אבל כשהתיבה גבוה י"ט. רגלי היושב עליה נשארים תלויות באויר בשעה שיושב עליה. והן נדחקים עי"ז מהשפה שתחת הירכות. ואין נוח לישב עליה [מיהו מכל רבותינו המפרשים נראה דתרתי לטיבותא בעינן שתהיה נמוכה מי"ט. וגם שלא יהיה לה לזביז. אז מק"ט מדרס ולפ"ז צריך לגרוס בדברי ר' יוסי. ושאין לה לזביז]:
נפחתה מלמעלן: ר"ל שהתיבה שפתחה מצדה ניטל כסוי שלה:
טמאה טמא מת: אע"ג שכשיפתח פתחה שמן הצד לא יהיה לה ב"ק. אפ"ה מק"ט. מדעכ"פ כשפתחה סתום נשאר ב"ק שלה:
נפחתה מלמטן ר"מ מטמא: אף במדרס. דמדפתחה בצדה. עדיין חזיא לישיבה כבתחילה. והרי כל המק"ט מדרס. מקבל גם שאר טומאות [כנדה פ"ו מ"ג]. ולרתוי"ט [לקמן פכ"ד] דבנתקלקל הכלי ליתא להאי כללא. א"כ הכא לר"מ רק למדרס מק"ט:
וחכמים מטהרין מפני שבטל העקר: היינו תשמיש שבתוכו:
בטלה הטפלה: היינו הישיבה שע"ג. שזה רק טפל הי' להתשמיש שבתוכה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת