משנה כלים יט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יט · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מטה שכרך לה מזרן, ונגע בהן המת, טמאין טומאת שבעה.

פירשו, טמאין טומאת שבעה.

נגע בהן השרץ, טמאין טומאת ערב.

פירשו, טמאין טומאת ערב.

מטה שניטלו שתי ארוכות שלה ועשה לה חדשות, ולא שינה את הנקבים, נשתברו חדשות, טמאה.

וישנות, טהורה, שהכל הולך אחר הישנות.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

מיטה שכרך לה מזרן נגע בהן המת טמאין טומאת שבעה פירשו טמאין טומאת שבעה נגע בה שרץ טמאין טומאת ערב פירשו טמאין טומאת ערב מיטה שניטלו שתי ארוכות שלה ועשה לה חדשות ולא שינה את הנקבים נשתברו חדשות טמאה וישנות טהורה שהכל הולך אחר הישנות.

פירוש הרמב"ם

למדנו בזאת ההלכה שהמטה והמיזרן כאשר יחוברו הנה הן בדמיון כלי אחד ויטמא אחד מהן בהטמא חבירו וכאשר יתפרדו ישאר כל אחד מהן טמא כמו שהיו בעת חבורן ולא יהיה פירודן כמו שבירת כלים שכל אחד כלי בפני עצמו בין בטומאת מת חמורה בין בטומאת שרץ: ואמרו מטה שניטלו שתי ארוכות שלה רצה לומר שאחר שנטמאה המטה נטלו שתי ארוכות שלה ועשה לה שתי ארוכות חדשות ולא שינה את הנקבי' לטהרה לפי מה שקדם בפ' שלפני זה כי כאשר נשתברו שתי ארוכות טהורה ובעבור שלא שינה נקביהם והחזיר לה חדשות לא [נטהר כצ"ל] נטמא אותה בדמיון שנשתברו שתי הארוכות אבל תשאר טמאה וכאשר נשתברו החדשות הנה היא גם כן נשארת בטומאתה מפני הישנות ואם נשתברו הישנות הנה היא טהורה לפי ששרש טומאתה היא ישנה ולזה כאשר נשתברו הארוכות הישנות טהורה על זה השרש והוא אמרו שהכל הולך אחר הישנות:

פירוש רבינו שמשון

משנה זו פירשתיה לעיל מתוך הברייתא. נשתברו חדשות טמאות. דהא אפילו לא עשה כלל טמאה בקצרה ושתי כרעים ואטו משום דעשה לה ונשתברו תפרח טומאה טפי אבל נשתברו ישנות טהורה ואע"ג דקצרה ושתי כרעים קיימין כדפרישית לעיל פי"ז דגרע נשתברו או חלקוה אחים מהיכא דנתפרדה אבר אבר וכל איבריה שלימים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ונגע בהן המת - כשהן כרוכים יחד:

טמאים טומאת שבעה - בהא לא פליג ר' יוסי. דדוקא בטומאת מדרס קאמר עד עשרה טפחים טמא מעשרה ולחוץ טהור, אבל לשאר טומאות, אפילו מאה אמה כולו חיבור. כגון מזרן שהוא כרוך על המטה ונכנסה המטה לאוהל המת או נגעה בשרץ, וכן אם נכנס קצה מן המזרן לאוהל המת או נגע בשרץ, נטמאת המטה נטמא המזרן, נטמא המזרן נטמאת המטה, ואפילו היה המזרן יוצא מן המטה מאה אמה:

פירשו טמאים טומאת שבעה - ולא הוו ככלים שנשתברו, כיון דכל אחד מהן כלי בפני עצמו. אע"ג דלענין קבלת טומאה חשובים ככלי אחד וכשנגעה טומאה באחד מהן נטמא האחר:

שניטלו שתי ארוכות שלה, ולא נשתברו - והן ראויות להחזירן למקומן, ה "לכך לא טהרה המטה מטומאתה בנטילת הארוכות:

נשתברו חדשות טמאה - שהרי הישנות קיימות ולא נשתנו הנקבים, והוי כנתפרקה אבר אבר וכל אבריה שלמים. אבל נשתברו הישנות, טהורה, לפי שהישנות הן שהיו במטה כשנטמאת, וכשנשתברו הוי המטה שכר כלי, דלא חזיא בלא ארוכות:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ונגע בהן המת:    באחד מהם כשהם כרוכים או במטה או במיזרן:

ולא שינה את הנקבים טמאה נשתברו חדשות טמאה:    כך הגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל וכך נראה מפי' הרמב"ם ז"ל המוגה:

נשתברו חדשות טמאה:    דהא אפי' לא עשה לה חדשות טמאה היא בקצרה ושתי כרעים והאי דנקט ועשה לה חדשות לאשמועי' דאם נשתברו הישנות אע"פ שכבר עשה לה חדשות טהורה:


פירושים נוספים