מלאכת שלמה על כלים כב
<< · מלאכת שלמה · על כלים · כב · >>
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
השולחן והדולפקי וכו': ואע"ג דשלחן ודולפקי פשוטי כלי עץ מקבלין טומאה מדרבנן דמרבינן ליה מכל כלי עץ:
מקום הנחת חתיכות: פי' אף מקום הנחת חתיכות: ועיין בפי' הר"ש ז"ל אי הוה גריס ר' עקיבא אומר מקום הנחת חתיכות:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אם יש בו גובה טפח טמא: ואם הוא כסא של קטן אע"פ שאין לו גובה טפח טמא כדתנן לקמן פכ"ז. וברמב"ם שם משמע שהרמב"ם ז"ל גורס ספסל שניטל אחד מראשיו טמא ניטל השני טהור וכו' וז"ל ספסל שניטל אחד מראשיו עדיין הוא ראוי למדרס ניטל השני טהור וכו' וראיתי שכבר מהרי"ק ז"ל כתב שם דצ"ע וגם הרב בצלאל אשכנזי ז"ל הגיה במשנתו טמא. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ספסל שניטל אחד מראשיו בכאן לא אמר רגליו כמו שאמר לעיל גבי שלחן כי הספסל אין עושין לו רגלים אלא משימין לו דפים רחבים כדף של הספסל ולקמן בסוף פירקין תנן ספסלין שבמרחץ ששתי רגליו של עץ טמא ולא תנן ראשיו ואפשר לשנויי דספסלים שבמרחץ אינו כשאר ספסלין אלא קצתם בנויים ובחלק האחר שתי רגלים ע"כ. עוד כתב שרפרף שניטל אחד מראשיו טמא פי' מפני שעדיין הוא ראוי למלאכתו כי יכול הוא לסומכו אצל הכסא שהוא יושב עליו ואז יוכל לעמוד על ראשו השני ע"כ.
בפי' ר"ע ז"ל. מלבן צורת לבינה מרובעת וכו'. כתב ה"ר יהוסף ז"ל איני יודע ציור של כסא זה מנין בא או מאיזה טעם הוא טמא ויותר היה נראה נכון לפרשו כסא דתנן סוף פירקי' דלעיל מלבן של משר הגדול עכ"ל ז"ל:
כסא שקבעו בעריבה ב"ש מטמאין: בתוספתא א"ר יוסי רואה אני דברי ב"ש שאני אומר מלבן אפי' מבית האומן טמא. וסתם מתני' דמוקי פלוגתא דב"ש וב"ה בכסא שקבעו בעריבה כר' יהודה אבל ר"מ פליג עליה בתוספתא ומוקי פלוגתא דב"ש וב"ה בעשוי בעריבה מתחלתו:
בפי' ר"ע ז"ל. ואם נשברו הלוחות העשויות וכו'. אמר המלקט הוא פי' ה"ר שמשון ז"ל אלא שכתב ואם ניטלו שלמטה וכו'. והרא"ש ז"ל פי' וז"ל מחברין ד' נסרים יחד כמין תיבה בלא כסוי ושוליים ומניחין עליו שלשה נסרים זה בצד זה ונקראים חפויים ויושבין עליהם וכשאינם בולטי' חוץ לכסא מכל צד דרכו מתחלתו להיות מטהו על צדו ויושב עליו. והרמב"ם ז"ל פי' כשאין חפוייו בולטי' ויוצאין על שטח הכסא אלא בה שוין עמו טמאים מדרס וכו' וכן ג"כ נראה שיש לו דרך אחרת במשנה האחרת שאחר זו כמו שאעתיק בס"ד:
כסא שניטל חפויו האמצעי וכו': זאת התמונה מהחפוי מפורסם אצלם והיה לו זֵר בערבי זיג והוא שוקע בתוך החפוי ותפויים רבים בולטים יותר מזה הזיר והן חפוייו החיצונים ומתמונתו הוא מבואר שאם נשאר אחד אחד מן החפויין שהוא נשאר בתמונתו ולזה יטמא במדרס ור"ש יתנה שישאר מן החפוי האמצעי השוקע והוא הזיר רחב טפח ואין הלכה כר"ש. הרמב"ם ז"ל:
אף כסא של כלה: רגילין לעשות בכסא של כלה בית קבלה להניח בו חפצים:
שניטל העליון שלה וכו': שהשידה יש לה בית קבול למעלה וגם בית קבול למטה הרמב"ם ז"ל ולזה הסכים הרא"ש ז"ל. ונראה דלא גרסי' מלת שלה לפי הפי' שהעתיק ר"ע ז"ל:
וחכמים מטהרין: לפי שבטל העיקר:
בפי' ר"ע ז"ל. שהסתת מתקן לו מקום לשבת בקצה האחד מהאבן ע"כ אמר המלקט נראה שבמקום מהאבן היה צ"ל מהעץ עיין בפי' הרמב"ם ז"ל או שמא ר"ל אבן שתחת הקורה:
ועשאו פנים: והר"י ז"ל הגיה ועשאו פגום וכתב כן מצאתי אך בערוך בערך כופת נראה שהגירסא שלו היתה כגרסת הדפוס אך הפירוש שלו דחוק. אח"כ מצאתי ס"א דגרסי' כמו בדפוס ולפי גירסת הספרים נ"ל דה"פ כופת דהיינו עץ עב שסרקו כלומר שעשה בו סדק לקבל נרות של שעוה או של שומן ועשאו פגים ר' עקיבא מטמא כי הסדק עושה אותו כלי וחכמים אומרים אינו כלי עד שיחוק בו וצ"ע ע"כ:
התקינם לישיבה טהורים: ממדרס לפי שאין עשויין לישיבה דכל זמן שפיהם פתוח המוכין יוצאין ובטלה דעתו:
סרגן בגמי או במשיחה: פי' על פיהם:
אסלא: היינו עסלא דבגמרא פ"ק דעירובין. ובר"פ תולין גרסי' אבל מטה וכסא טרסקל ואסלא מותר לנטותן לכתחלה ופירש רש"י ז"ל כסא טרסקל כך שמו ועליונו של עור ומקפלין אותו וכשמסלקין אותו סומכין אותו לכותל וכשרוצה לישב עליו נוטהו ויושב על ארבע רגלים. ואסלא עשוי כעין כסא טרסקל אבל עור הפרוש עליו נקוב ומותר לנטותו לכתחלה דהאי עביד וקאי ע"כ. וְנִקֵד הרב בצלאל אשכנזי ז"ל הַאַסַלַא בשלשה פתחי"ן:
פירשה העור טמא מדרס: ראיתי מי שמחק מלת העור וגריס הכי פירשה היא טמאה מדרס וכן הגיה ג"כ הרב בצלאל אשכנזי ז"ל והרי"א ז"ל:
והטרסקל: מחק הרב בצלאל אשכנזי ז"ל הוי"ו והה"א שבמלת טרסקל. טרסקל בלא עור אינו ראוי לכלום:
פירש העור טמא מדרס: גרסי' וכן הגיהו ג"כ הרבנים הנז' ז"ל שמחקו הה"א של פירשה:
ששתי רגליו של עץ: כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:
ר' עקיבא מטמא: ס"א ר' מאיר מטמא וכן הגיה רב"א ז"ל. וגם ה"ר יהוסף ז"ל:
קנקילן שיש בה בית קבלת כוסות: יש גורסין כסות דהיינו הבגדים וכן בערוך בערך קנקל. וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל וכתב כן מצאתי ע"כ. ואי גרסי' כוסות היינו כוסות שמשימין בה המוגמר לגמר בהן הבגדים: