משנה כלים יא
כלים פרק יא', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר טהרות • מסכת כלים • פרק אחד עשר ("כלי מתכות") • >>
פרקי מסכת כלים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
כלי מתכות, פשוטיהן ומקבליהן טמאין.
נשברו, טהרו.
חזר ועשה מהן כלים, חזרו לטומאתן הישנה.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא לכל טומאה, אלא לטומאת הנפש.
כל כלי מתכות שיש לו שם בפני עצמו, טמא, חוץ מן הדלת, ומן הנגר, ומן המנעול, והפותה שתחת הציר, והציר, והקורה, והצינור, שנעשו לקרקע.
העושה כלים מן העשת, ומן החררה, ומן הסובב של גלגל, ומן הטסין, ומן הציפויין, מכני כלים, ומאוגני כלים, מאזני כלים, מן השחולת, ומן הגרודות, טהורין.
רבי יוחנן בן נורי אומר, אף מן הקצוצות.
משברי כלים, מן הגרוטים, ומן המסמרות שידוע שנעשו מכלים, טמאין.
מן המסמרות, בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין.
ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור, אם רוב מן הטמא, טמא.
ואם רוב מן הטהור, טהור.
מחצה למחצה, טמא.
וכן מן החלמא ומן הגללים.
קלוסטרא, טמאה.
ומצופה, טהורה.
הפין, והפורנה, טמאין.
והקלוסטרא, רבי יהושע אומר, שומטה מפתח זה ותולה בחבירו בשבת.
רבי טרפון אומר, הרי היא לו ככל הכלים, ומיטלטלת בחצר.
עקרב של פרומביא, טמאה.
ולחיים, טהורים.
רבי אליעזר מטמא בלחיים.
וחכמים אומרים, אין טמא אלא עקרב.
ובשעת חיבורן, הכל טמא.
פיקה של מתכת, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין.
ומצופה, טהורה.
הכוש, והאימה, והמקל, וסימפוניה, וחליל, של מתכת, טמאין.
ומצופין, טהורים.
סימפוניה, אם יש בה קיבול כנפים, בין כך ובין כך טמאה.
קרן עגולה, טמאה.
ופשוטה, טהורה.
אם היתה מצופית שלה של מתכת, טמאה.
הקב שלה, רבי טרפון מטמא, וחכמים מטהרין.
ובשעת חיבורן, הכל טמא.
כיוצא בו, קני מנורה, טהורין.
הפרח והבסיס, טמאין.
ובשעת חיבורן, הכל טמא.
קסדא, טמאה.
ולחיים, טהורים.
אם יש בהן בית קיבול מים, טמאים.
כל כלי המלחמה, טמאים.
הכידון, הניקון, והמגפיין, והשריון, טמאין.
כל תכשיטי נשים, טמאים.
עיר של זהב, קטליות, נזמים, וטבעות, וטבעת בין שיש לה חותם ובין שאין לה חותם, נזמי האף.
קטלה שחוליות שלה של מתכות בחוט של פשתן או של צמר, נפסק החוט, החוליות טמאות, שכל אחת ואחת כלי בפני עצמה.
חוט של מתכות, וחוליות של אבנים טובות ומרגליות, ושל זכוכית, נשתברו החוליות, והחוט בפני עצמו קיים, טמא.
שיירי קטלא, כמלוא צואר קטנה.
רבי אליעזר אומר, אפילו טבעת אחת, טמאה, שכן תולין בצואר.
נזם שהוא עשוי כקדירה מלמטן וכעדשה מלמעלן, ונפרק, כקדירה טמא משום כלי בית קיבול, וכעדשה טמא בפני עצמו.
צינורא, טהורה.
העשוי כמין אשכול, ונפרק, טהור.
- פְּשׁוּטֵיהֶן וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִין.
- נִשְׁבְּרוּ,
- טָהֲרוּ;
- חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים,
- חָזְרוּ לְטֻמְאָתָן הַיְּשָׁנָה.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- לֹא לְכָל טֻמְאָה,
- אֶלָּא לְטֻמְאַת הַנֶּפֶשׁ:
- טָמֵא,
- חוּץ מִן הַדֶּלֶת,
- וּמִן הַנֶּגֶר, וּמִן הַמַּנְעוּל,
- וְהַפּוֹתָה שֶׁתַּחַת הַצִּיר, וְהַצִּיר,
- וְהַקּוֹרָה, וְהַצִּנּוֹר;
- שֶׁנַּעֲשׂוּ לַקַּרְקַע:
- וּמִן הַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל,
- וּמִן הַטַּסִּין, וּמִן הַצִּפּוּיִין,
- מִכַּנֵּי כֵּלִים, וּמֵאָגְנֵי כֵּלִים,
- מֵאָזְנֵי כֵּלִים,
- מִן הַשְּׁחֹלֶת, וּמִן הַגְּרוּדוֹת,
- טְהוֹרִין.
- רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר:
- אַף מִן הַקְּצוּצוֹת.
- מִשִּׁבְרֵי כֵּלִים,
- מִן הַגְּרוּטִים,
- וּמִן הַמַּסְמְרוֹת שֶׁיָּדוּעַ שֶׁנַּעֲשׂוּ מִכֵּלִים,
- טְמֵאִין.
- מִן הַמַּסְמְרוֹת,
- בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין,
- וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין:
- אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא;
- וִאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר.
- מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, טָמֵא.
- וְכֵן מִן הַחֲלָמָא וּמִן הַגְּלָלִים.
- אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא;
- קְלוֹסְטְרָא, טְמֵאָה;
- וּמְצֻפָּה, טְהוֹרָה.
- הַפִּין, וְהַפּוּרְנָה, טְמֵאִין.
- וְהַקְּלוֹסְטְרָא,
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- שׁוֹמְטָהּ מִפֶּתַח זֶה וְתוֹלָהּ בַּחֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת.
- רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
- הֲרֵי הִיא לוֹ כְּכָל הַכֵּלִים,
- וּמִטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר:
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- וּלְחָיַיִם, טְהוֹרִים.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא בַּלְּחָיַיִם;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֵין טָמֵא אֶלָּא עַקְרָב.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן,
- הַכֹּל טָמִא:
- רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא,
- וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.
- וּמְצֻפָּה, טְהוֹרָה.
- רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא,
- הַכּוּשׁ, וְהָאִימָה, וְהַמַּקֵּל,
- וְסִמְפּוֹנְיָה, וְחָלִיל,
- שֶׁל מַתֶּכֶת, טְמֵאִין;
- וּמְצֻפִּין, טְהוֹרִים.
- סִמְפּוֹנְיָה,
- אִם יֵשׁ בָּהּ קִבּוּל כְּנָפַיִם,
- בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה:
- אִם יֵשׁ בָּהּ קִבּוּל כְּנָפַיִם,
- וּפְשׁוּטָה, טְהוֹרָה.
- אִם הָיְתָה מְצוּפִית שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת,
- טְמֵאָה.
- הַקַּב שֶׁלָּהּ,
- רַבִּי טַרְפוֹן מְטַמֵּא,
- וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין;
- וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן,
- הַכֹּל טָמֵא.
- רַבִּי טַרְפוֹן מְטַמֵּא,
- כַּיּוֹצֵא בּוֹ,
- קְנֵי מְנוֹרָה, טְהוֹרִין.
- הַפֶּרַח וְהַבָּסִיס, טְמֵאִין.
- וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן, הַכֹּל טָמֵא:
- אִם יֵשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל מַיִם, טְמֵאִים.
- כָּל כְּלֵי הַמִּלְחָמָה, טְמֵאִים;
- הַכִּידוֹן, הַנִּיקוֹן, וְהַמַּגָּפַיִן, וְהַשִּׁרְיוֹן,
- טְמֵאִין.
- הַכִּידוֹן, הַנִּיקוֹן, וְהַמַּגָּפַיִן, וְהַשִּׁרְיוֹן,
- כָּל תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים, טְמֵאִים.
- עִיר שֶׁל זָהָב,
- קַטְלָיוֹת, נְזָמִים, וְטַבָּעוֹת,
- וְטַבַּעַת
- בֵּין שֶׁיֵּשׁ לָהּ חוֹתָם
- וּבֵין שֶׁאֵין לָהּ חוֹתָם,
- נִזְמֵי הָאַף.
- קַטְלָה שֶׁחֻלְיוֹת שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתָּכוֹת בְּחוּט שֶׁל פִּשְׁתָּן אוֹ שֶׁל צֶמֶר,
- נִפְסַק הַחוּט, הַחֻלְיוֹת טְמֵאוֹת,
- שֶׁכָּל אַחַת וְאַחַת כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמָה.
- נִפְסַק הַחוּט, הַחֻלְיוֹת טְמֵאוֹת,
- חוּט שֶׁל מַתָּכוֹת,
- וְחֻלְיוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבּוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְשֶׁל זְכוּכִית,
- נִשְׁתַּבְּרוּ הַחֻלְיוֹת, וְהַחוּט בִּפְנֵי עַצְמוֹ קַיָּם,
- טָמֵא.
- שְׁיָרֵי קַטְלָא,
- כִּמְלֹא צַוָּאר קְטַנָּה.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ טַבַּעַת אַחַת, טְמֵאָה,
- שֶׁכֵּן תּוֹלִין בַּצַּוָּאר:
- אֲפִלּוּ טַבַּעַת אַחַת, טְמֵאָה,
- שֶׁהוּא עָשׂוּי כַּקְּדֵרָה מִלְּמַטָּן וְכָעֲדָשָׁה מִלְמַעְלָן,
- וְנִפְרַק,
- כַּקְּדֵרָה טָמֵא מִשּׁוּם כְּלִי בֵּית קִבּוּל,
- וְכָעֲדָשָׁה טָמֵא בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
- צִנּוֹרָא, טְהוֹרָה.
- הֶעָשׂוּי כְּמִין אֶשְׁכּוֹל, וְנִפְרַק,
- טָהוֹר:
נוסח הרמב"ם
(א) כלי מתכות -
- פשוטיהן ומקבליהן - טמאין.
- נשברו - טהרו.
- חזר ועשה מהן כלים - חזרו לטומאתן הישנה.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- לא לכל טומאה - אלא טומאת נפש.
(ב) כל כלי מתכות,
- שיש לו שם בפני עצמו - טמא.
- חוץ מן הדלת, ומן הנגר,
- ומן המנעול, והפותה שתחת הציר.
- והציר, והקורה, והצינור - שנעשו לקרקע.
(ג) העושה כלים -
- מן העשת, ומן החררה,
- ומן הסובב של גלגל,
- ומן הטסין, ומן הציפויין,
- ומכני הכלים, ומהוגני הכלים, ומאוזני הכלים,
- מן השחולת, ומן הגרודת - טהורין.
- רבי יוחנן בן נורי אומר: אף מן הקצוצת.
- משברי כלים, ומן הגרוטי,
- ומן המסמרות שידוע שנעשו מכלים - טמאין.
- מן המסמרות -
- בית שמאי - מטמאין.
- ובית הלל - מטהרין.
(ד) ברזל טמא, שבללו עם ברזל טהור -
- אם רוב מן הטמא - טמא,
- ואם רוב מן הטהור - טהור,
- מחצה למחצה - טמא.
- וכן מן החלמה, ומן הגללים.
- קלוסטרה - טמאה,
- ומצופה - טהורה.
- הפין, והפורנה - טמאין.
- קלוסטרה -
- רבי יהושע אומר:
- שומטה מפתח זה, ותולה בחברו - בשבת.
- רבי טרפון אומר:
- הרי היא לו ככל הכלים - ומיטלטלת בחצר.
- רבי יהושע אומר:
(ה) עקרב של פרומביה - טמאה,
- ולחיים - טהורים.
- רבי אליעזר - מטמא בלחיים.
- וחכמים אומרין: אין טמא - אלא עקרב.
- ובשעת חיבורן - הכל טמא.
(ו) פיקה של מתכת -
- רבי עקיבה - מטמא.
- וחכמים - מטהרין.
- ומצופה - טהורה.
- הכוש, והעימה,
- והמקל, וסימפוניה,
- וחליל של מתכת - טמאין.
- ומצופין - טהורים.
- סימפוניה -
- אם יש בה בית קיבול כנפיים - בין כך ובין כך טמאה.
(ז) קרן -
- עגולה - טמאה,
- ופשוטה - טהורה.
- אם היתה מצופית שלה של מתכת - טמאה.
- הקב שלה -
- רבי טרפון - מטמא.
- וחכמים - מטהרין.
- ובשעת חיבורן - הכל טמא.
- כיוצא בו,
- קני מנורה - טהורין.
- הפרח, והבסיס - טמאין.
- ובשעת חיבורן - הכל טמא.
(ח) קסדה - טמאה.
- ולחיים - טהורין.
- אם יש בהן בית קיבול מים - טמאין.
- כל כלי המלחמה - טמאין.
- הכידון, והניקון, והמגפים, והשרין - טמאין.
- כל תכשיטי אשה - טמאין.
- עיר של זהב, קטליות, נזמים, וטבעות.
- טבעת - בין שיש עליה חותם, ובין שאין עליה חותם,
- ונזמי האף.
- קטלה -
- שחוליות שלה של מתכת,
- בחוט של פשתן, או של צמר -
- נפסק החוט - החוליות טמאות,
- שכל אחת ואחת - כלי בפני עצמו.
- חוט של מתכת,
- והחוליות של אבנים טובות, ושל מרגליות, ושל זכוכית -
- נשתברו החוליות, והחוט בפני עצמו קיים - טמא.
- שירי קטלה - כמלוא צוואר קטנה.
- רבי אליעזר אומר:
- אפילו טבעת אחת - טמאה, שכן תולין בצוואר.
(ט) נזם -
- שהוא עשוי כקדירה מלמטן, וכעדשה מלמעלן, ונפרק -
- כקדירה - טמא משום כלי קיבול,
- וכעדשה - טמא בפני עצמו.
- שהוא עשוי כקדירה מלמטן, וכעדשה מלמעלן, ונפרק -
- צנירה - טהורה.
- העשוי כמין אשכול, ונפרק - טהור.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה כלים, פרק י"א:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב