משנה כלים ל ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק ל · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כוס שנפגם רובו, טהור.

נפגם בו שלש ברובו, טהור.

רבי שמעון אומר, אם מפזר הוא את רוב המים, טהור.

ניקב, ועשאו בין בבעץ בין בזפת, טהור.

רבי יוסי אומר, בבעץ, טמא.

ובזפת, טהור.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

כוס שנפגם רובו טהור נפגם בו שליש ברובו טהור רבי שמעון אומר אם מפזר הוא את רוב המים טהור ניקב ועשאו בין בבעץ ובין בזפת טהור רבי יוסי אומר בבעץ טמא ובזפת טהור.

פירוש הרמב"ם

שליש ברובו. שהוסר מן המקיף עצמו ויהיה שליש הגובה [ברוב היקף]: ובעץ. הוא הבדיל ואין הלכה לא כרבי שמעון ולא כרבי יוסי:

פירוש רבינו שמשון

כוס. של זכוכית:

ג' ברובו. שהשלש פגימות עומדות ברובו של כוס ולא במעוטו:

טהור. אע"פ שאינו מפזר רוב המים. ורבי שמעון דוקא במפזר רוב מים מטהר הא מיעוט טמא:

בעץ. אבר וחשיב סתימה מעלייתא לר' יוסי ויש מפרשים משום דהולך אחר המעמיד ובפ"ק דשבת (דף טז.) פירשתי גבי כלי זכוכית שניקבו והטיף לתוכן אבר ומתוך התוספ' משמע דטעם זה עיקר מדקתני נמי הכי גבי כלי אבן:

תניא בתוספ' [שם] כוס של אבן שניקב והטיף לתוכו אבר רבי יוסי אומר משום ר' יוחנן בן נורי טמא משום כלי מתכות כיס של זכוכית שניקב והטיף לתוכו אבר ר' יוסי אומר משום ריב"נ טמא משום כלי זכוכית. רשב"ג אומר יהודה בן שמוע היה מטמא משום ר"מ. קיתון של זכוכית שניטלו שוליו אם יכול לישב כדרכו רבי מטמא וחכמים מטהרין ואם מתחלה עשאו לשוליים הכל מודים שהוא טמא. הכוס והצלוחית שניקבו בין מלמעלה בין מלמטה טהורין תמחוי וקערה שניקבו מלמעלה טמאין מלמטה טהורין נסדקו אם יכולין לקבל את החמין כצונן טמאין ואם לאו טהורין ר' אלעזר בר' צדוק אומר הכוסות הצידונים החתוכין טהורין מפני שסורחים את הפה וחכמים מטמאין. פי' ניטלו שוליו ולא ניקב אלא ניטלו מסביב. לשולים. כמו לא שולים ודכוותה בפ"ק דנדרים (דף יא:) לקרבן כמו לא קרבן. מלמעלה טמאין. דאכתי חזו מלמטה טהורין דתו לא חזו. את החמים סדק של כלי זכוכית דרכן להחם כנגד החמין. שסורחין. פי' בערוך דחי"ת במקום כ"ף כאילו יאמר סורכין:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כוס - של זכוכית:

שנפגם רובו טהור - דחשיב שבר כלי:

נפגם בו שלש ברובו - שהשלש פגימות עומדות ברובו של כוס ולא במיעוטו:

טהור - אע"פ שאינו מפזר את רוב המים:

אם מפזר הוא את רוב המים טהור - אבל במיעוט, טמא. ואין הלכה כר"ש:

בבעץ - בבדיל:

רבי יוסי אומר בבעץ טמא - דהכל הולך אחר המעמיד, וחשיב ככלי מתכות. ואין הלכה כר' יוסי:

פירוש תוספות יום טוב

נפגם בו שלש ברובו. וכן גירסת הר"ב והר"ש. וגם הראב"ד גורס כן. בפי"ב מה"כ. ונ"א שליש. וכן גורס הרמב"ם. ומפרש שהוסר מן המקיף עצמו. ויהיה שליש גבהו [ברוב היקף] ובחבורו [פי"ב מה"כ] כתב בהפך נפגם בו שליש היקפו ברוב גובהו. ומהר"ם גורם ג"כ שלש אבל גורס כרובו בכ"ף. וכתב נפגם בו ג' פגימות כאילו נפגם רובו וטהור. אע"פ שאינו מפזר רוב המים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

נפגם בו שלש ברובו:    הרמב"ם ז"ל גריס שליש ברובו וה"פ שליש הקפו ברוב גובהו והראב"ד ז"ל השיגו בפי"ב מהלכות כלים. וכתב עוד שיש גורסים כרובו בכ"ף וענין אחד הוא. והרא"ש ז"ל פי' כוס של זכוכית שנפגם פגימה אחת שהיא מחזקת רוב היקפו ול"מ פגימה אחת אלא אפי' שלש פגימות שעימדות ברוב היקפו ואפי' אינו מפזר את רוב המים טהור ע"כ:

בין בזפת:    כך צ"ל:

ר' יוסי אומר בבעץ טמא:    ה"נ אמר בתוספתא משום ריב"נ בין בכוס של אבן בין בכוס של זכוכית:


פירושים נוספים