ברטנורא על כלים ל

משנה כלים, פרק ל':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

כלי זכוכית - הך מתניתין תנינן לעיל בפרק ב' ובפרק ט"ו. ואיידי דבעי למתני דין הנך כלים של זכוכית הדר תנא לה הכא:

טבלא - שולחן:

אסקוטלא - בלשון לע"ז קורים לקערה שקוטיל"א. והכא מיירי בקערה פשוטה שאין לה בית קיבול, אלא שמתחתיה מחובר לה בית קיבול קטן המשמש כשכופין הכלי על פניו , כעין שיש לכוסות של כסף ושל זכוכית שלנו:

יש להן לבזבז - שפה סביב, הלבזבז עושהו כלי שיש בו בית קיבול:

שולי קערה ושולי אסקוטלא - כשנשבר מקום תשמישן נשאר הבית קיבול קטן והופכו ומשתמש בו, ואפילו הכי טהורים, דלא חשיבי השולים כלי, מפני מקום השבר שמזיק לידים כשאוחזים בו:

קרטסן או שפן - תיקנם ועשאן חלקים עד שראויין להשתמש באותו בית קיבול, טמאים, דלא הוו תו שבר כלי:

בשופין - כלי שצורפין וחרשי ברזל מסירים בו החלודה ומחליקים בו הכלים. תרגום הצריפים, שופינא. לימ"א בלע"ז:

(ב)

אספקלריא - מראה של זכוכית שהאשה רואה בה את פניה. ובלע"ז אספקל"ו . ואפילו יש לה בית קיבול טהורה, לפי שאינה עשויה לקבל אלא לראות צורת הפנים:

תמחוי - כמין קערה גדולה של זכוכית:

תרווד - כף של זכוכית:

ואם לאו - אם כשנותנו על השלחן או על דבר פשוט הוא מתגלגל לכאן ולכאן ונשפך מה שבתוכו, לפי שתחתיו חד ואינו עומד:

ר' עקיבא מטמא - הואיל ויש לו בית קיבול. והלכה כר"ע:

(ג)

כוס - של זכוכית:

שנפגם רובו טהור - דחשיב שבר כלי:

נפגם בו שלש ברובו - שהשלש פגימות עומדות ברובו של כוס ולא במיעוטו:

טהור - אע"פ שאינו מפזר את רוב המים:

אם מפזר הוא את רוב המים טהור - אבל במיעוט, טמא. ואין הלכה כר"ש:

בבעץ - בבדיל:

רבי יוסי אומר בבעץ טמא - דהכל הולך אחר המעמיד, וחשיב ככלי מתכות. ואין הלכה כר' יוסי:

(ד)

צלוחית - כעין צלוחיות של זכוכית שלנו שיש להן צואר ארוך:

שניטל פיה - שניטל צוארה:

ובגדולה - שאינה יכולה לינטל בידו אחת אלא בשתי ידיו קרויה גדולה, ושיכולה לינטל בידו אחת קרויה קטנה:

של פלייטון - של שמן אפרסמון:

טהורה - דתו לא חזיא למלאכתה:

מפני שהיא סורחת את היד - הבא לתת ידו לתוכה לקחת מן הפלייטין להריח בו, ידו נסרכת ונשרטת ונקרעת, סורחת, כמו סורכת בכ"ף, לשון סרכא:

לגינין גדולים - כמו כדין גדולים:

מתקנן לכבשים - שכובשים בהן ירק במלח ובחומץ ומניחין אותן שם להתקיים:

אפרכס - כלי עשוי לרחים, שרחב מלמעלה וקצר מלמטה בשוליו, ונותנים בו חטין הרבה בפעם אחת והן יורדים מעט מעט לתוך הרחים ונטחנים שם ודוגמתו מצינו בריש חגיגה (דף ג) עשה אזנך כאפרכסת, שמכניס הרבה ומוציא קמעה:

אשריך כלים - מסכת כלים:

שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה - מתחלת באבות הטומאות, ומסיימת הארפכס של זכוכית טהורה: