עיקר תוי"ט על כלים ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א)

(א) (על הברטנורא) כלומר, שהוא ראוי להשתמש בו כשכופין הכלי על פניו, אבל מתחלה לא נעשה לכך. וז"ל הר"מ, יעשו בשולי הכלי שפה עגולה יהיה גבהה כמו אצבע לישב הכלי ישיבה מתוקנת:

(ב)

(ב) (על הברטנורא) ולפי"ז הוא בלשון אשכנז שפיגעל. והר"מ פירש הוא המחיצה אשר יעשה לראות מאחורי הצורה. והוא אולי מלה מורכבת, ספק ראיה כו', שלא יראה על שיעורו האמתי, ע"כ. ולפי"ז הוא שקורין בלשון אשכנז ברי"ל:

(ג)

.אין פירוש למשנה זו

(ד)

(ג) (על המשנה) טמאה. נ"ל הטעם, משום ביון דקטנה היא אינו משים בה כ"כ שמן, וגם יכול להוליכה בקל, ואינו ירא שמא ישפך השמן, אבל גדולה שמשים בה הרבה שמן והיא בבידה וירא פן ישפך השמן, כשניטל פיה אינו משתמש בה עוד. מהר"מ:

(ד) (על המשנה) טהורה. ולזה הוא טהור, לפי שכלי זכוכית לא יטמא מהן רק המקבלין, כמו שנזכר. הר"מ: