משנה כלים ל ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק ל · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אספקלריא, טהורה.

ותמחוי שעשאו אספקלריא, טמא.

ואם מתחילה עשאו לשם אספקלריא, טהור.

תרווד שהוא נותנו על השלחן, אם מקבל כל שהוא, טמא.

ואם לאו, רבי עקיבא מטמא, רבי יוחנן בן נורי מטהר.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

ספקלריה טהורה תמחוי שעשאו ספקלריה טמא אם מתחילה עשאו לשם ספקלריה טהור תרווד שהוא נותנו על השולחן אם מקבל כל שהוא טמא ואם לאו רבי עקיבה מטמא רבי יוחנן בן נורי מטהר.

פירוש הרמב"ם

אספקלריא. הוא המכסה אשר יעשה לראות מאחוריו והוא אצלי מלה מורכבת ספק ראיה וזה שיראה אחורי המכסה שהוא מזכוכית או מן בלא"ר או מן דבר ספירי לא יראה במקומו האמתי כמו שהתבאר בחכמת המבטים וכן לא יראה על שיעורו האמתי ויקראו החכמים המכסה הבהיר מאד אשר לא יסתיר דבר מאחוריו אספקלריא המאירה ואמר על צד המשל בהשגת מרע"ה לאלהות שהוא השיג הבורא ית' על תכלית מה שאפשר האדם מאשר הוא בחמר ההשגה שישיגהו כמו שאמר ית' מזה כי לא יראני האדם וחי לפי מה שהתבאר בפרקי אבות אמרו כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה ומשה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה וכבר יצאנו מכוונת ההלכה אבל ביארנו ענין זה: ותמחוי. הוא שם הכלי אשר יאכלו בו: ותרווד. הוא כף ותמונת הכף שגבה גבנוני וכאשר יניחו אותו על דבר פשוט כמו השלחן יתגלגל לצדדין והלכה כר"ע:

פירוש רבינו שמשון

אספקלריא. כמו אספקלריא המאירה דפרק החולץ (דף מט:) ובפ' לולב וערבה (דף מה:) והיא מראה של זכוכית כעין מראות שלנו שהנשים מסתכלות לראות בהן צורת פניהן. וטהורה משום דהיינו פשוטי כלי זכוכית ומיהו אפילו יש לה בית קיבול משמע דטהורה דדומיא דתמחוי קתני שהיא קערה גדולה שמקבלת את המאכל ומערין את הקדירה לתוכה והיינו טעמא דטהורה משום דאינה עשויה לקבל אלא לראות צורת הפנים:

תמחוי. קערה גדולה של זכוכית:

תרווד. של זכוכית:

ואם לאו. שאינו מקבל אלא ממגמג ושופך כדקתני בתוספ' והוא מלשון ברביבים תמוגגנה (תהלים סה):

תניא בתוספתא [ב"ב פ"ז] תמחוי שעשאו אספקלריא אע"פ שמשתמש בו טהור היה טמא ועשאו אספקלריא טמא עד שיקבענו במסמר תרווד של מתכת בין שיש לו יד ובין שאין לו יד בין מקבל כל שהוא ובין שאינו מקבל כל שהוא טמא ושל עץ ושל עצם ושל זכוכית מקבל כל שהוא טמא שאין מקבל כל שהוא טהור אם אינו אלא ממגמג ושופך ר"ע אומר טמא ור' יוחנן בן נורי מטהר. ונראה דכשיטתו יש לפרש מתני' בין בתמחוי בין בתרווד:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אספקלריא - מראה של זכוכית שהאשה רואה בה את פניה. ובלע"ז אספקל"ו ב. ואפילו יש לה בית קיבול טהורה, לפי שאינה עשויה לקבל אלא לראות צורת הפנים:

תמחוי - כמין קערה גדולה של זכוכית:

תרווד - כף של זכוכית:

ואם לאו - אם כשנותנו על השלחן או על דבר פשוט הוא מתגלגל לכאן ולכאן ונשפך מה שבתוכו, לפי שתחתיו חד ואינו עומד:

ר' עקיבא מטמא - הואיל ויש לו בית קיבול. והלכה כר"ע:

פירוש תוספות יום טוב

אספקלריא. פירש הר"ב מראה של זכוכית שהאשה רואה בה את פניה. ולפי זה פתרונו בלשון אשכנז שפיג"ל. והרמב"ם מפרש המלה שהוא שם מורכב. וז"ל אספקלריא הוא [המחיצה] אשר יעשה לראות מאחוריו [הצורות]. והוא אצלי מלה מורכבת ספק ראייה וזה שיראה אחורי [המראה]. שהוא מזכוכית. או מן [שוהם] או מן *)דבר [שאר] ספירי. לא יראה במקומו האמיתי כמו שהתבאר בחכמת המבטים. וכן לא יראה על שעורו האמיתי. ע"כ. ולפי זה פתרונו בלשון אשכנז ברי"ל. ובאיוב כח [יז] לא יעריכנה זהב וזכוכית. מתורגם דהבא ואספקלריא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ב) (על הברטנורא) ולפי"ז הוא בלשון אשכנז שפיגעל. והר"מ פירש הוא המחיצה אשר יעשה לראות מאחורי הצורה. והוא אולי מלה מורכבת, ספק ראיה כו', שלא יראה על שיעורו האמתי, ע"כ. ולפי"ז הוא שקורין בלשון אשכנז ברי"ל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ספקלריא:    גרסי' וכן הגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל:

תמחוי שעשאו אספקלריא טמא:    בתוספתא אע"פ שמשתמש בו טהור היה טמא ועשאו אספקלריא טמא עד שיקבענו במסמר. תרווד של מתכת בין שיש לו יד ובין שאין לו יד בין מקבל כל שהוא ובין שאינו מקבל כל שהוא טמא ושל עץ ושל עצם ושל זכוכית מקבל כל שהוא טמא שאין מקבל כל שהוא טהור ואם אינו אלא ממגמג ושופך ר' עקיבא מטמא ור' יוחנן בן נורי מטהר וכתב הר"ש ז"ל דנראה לו דכשיטת הברייתא יש לפ' מתני' בין בתמחוי בין בתרווד:


פירושים נוספים