רבינו שמשון על כלים ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רבינו שמשון · על כלים · ל

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א[עריכה]

כלי זכוכית. לעיל תנינא פרק שני ובפרק חמשה עשר ואגב גררא תני לה הכא משום דבעי למיתני דין הנך כלים של זכוכית:

טבלא. שולחן:

אסקוטלא. קערה פשוטה שאין לה בית קבול אלא שמתחתיה מחובר לה בית קיבול קטן המשמש כפוי כעין שיש לכוסות שלנו של זכוכית וכשנשבר מקום תשמישה נשאר הבית קיבול קטן והופכו ומשתמש בו ואפ"ה קתני סיפא דטהורין דלא חשיבי השוליים כלי מפני מקום השבר שמזיק לידים האוחזות בו אלא אם כן קירטסן או שפן. וטבלא ואיסקוטלא דהכא היינו כי ההיא דתנן פרק אלו מגלחין (דף כז.) אין מוליכין לבית האבל לא בטבלא ולא באיסקוטלא:

יש להן לבזבז. הלבזבז עושיהו כלי קיבול:

שולי קערה שולי איסקוטלא. כבר פירשתי:

קירטסן ושפן. תקנם ועשאן חלקים:

בשופין. מלשון (תרגום דברים ט) ושפית יתיה בשופינא:

תניא בתוספ' [שם] כלי זכוכית מדברי סופרים טומאתן שוה פשוטיהן טהורין ומקבליהן טמאין השידה והתיבה והמגדל של זכוכית הבאין במדה טהורין ושאר כל כלי זכוכית אע"פ שבאין במדה טמאין וזה חומר בכלי זכוכית מכלי עץ. כלי זכוכית אין מקבלין טומאה עד שתגמר מלאכתן. רשבג"א משינטלו מן הספית. פירוש כלי זכוכית אין מקבלין טומאה תחלת דברים הן ומגיד לנו מאימתי כלי זכוכית המקבלין יורדין לטומאה. הספית. מקום הספין שלהם. זה חומר דכל כלי עץ הבאין במדה טהורין פירוש במדת ארבעים סאה:

משנה ב[עריכה]

אספקלריא. כמו אספקלריא המאירה דפרק החולץ (דף מט:) ובפ' לולב וערבה (דף מה:) והיא מראה של זכוכית כעין מראות שלנו שהנשים מסתכלות לראות בהן צורת פניהן. וטהורה משום דהיינו פשוטי כלי זכוכית ומיהו אפילו יש לה בית קיבול משמע דטהורה דדומיא דתמחוי קתני שהיא קערה גדולה שמקבלת את המאכל ומערין את הקדירה לתוכה והיינו טעמא דטהורה משום דאינה עשויה לקבל אלא לראות צורת הפנים:

תמחוי. קערה גדולה של זכוכית:

תרווד. של זכוכית:

ואם לאו. שאינו מקבל אלא ממגמג ושופך כדקתני בתוספ' והוא מלשון ברביבים תמוגגנה (תהלים סה):

תניא בתוספתא [ב"ב פ"ז] תמחוי שעשאו אספקלריא אע"פ שמשתמש בו טהור היה טמא ועשאו אספקלריא טמא עד שיקבענו במסמר תרווד של מתכת בין שיש לו יד ובין שאין לו יד בין מקבל כל שהוא ובין שאינו מקבל כל שהוא טמא ושל עץ ושל עצם ושל זכוכית מקבל כל שהוא טמא שאין מקבל כל שהוא טהור אם אינו אלא ממגמג ושופך ר"ע אומר טמא ור' יוחנן בן נורי מטהר. ונראה דכשיטתו יש לפרש מתני' בין בתמחוי בין בתרווד:

משנה ג[עריכה]

כוס. של זכוכית:

ג' ברובו. שהשלש פגימות עומדות ברובו של כוס ולא במעוטו:

טהור. אע"פ שאינו מפזר רוב המים. ורבי שמעון דוקא במפזר רוב מים מטהר הא מיעוט טמא:

בעץ. אבר וחשיב סתימה מעלייתא לר' יוסי ויש מפרשים משום דהולך אחר המעמיד ובפ"ק דשבת (דף טז.) פירשתי גבי כלי זכוכית שניקבו והטיף לתוכן אבר ומתוך התוספ' משמע דטעם זה עיקר מדקתני נמי הכי גבי כלי אבן:

תניא בתוספ' [שם] כוס של אבן שניקב והטיף לתוכו אבר רבי יוסי אומר משום ר' יוחנן בן נורי טמא משום כלי מתכות כיס של זכוכית שניקב והטיף לתוכו אבר ר' יוסי אומר משום ריב"נ טמא משום כלי זכוכית. רשב"ג אומר יהודה בן שמוע היה מטמא משום ר"מ. קיתון של זכוכית שניטלו שוליו אם יכול לישב כדרכו רבי מטמא וחכמים מטהרין ואם מתחלה עשאו לשוליים הכל מודים שהוא טמא. הכוס והצלוחית שניקבו בין מלמעלה בין מלמטה טהורין תמחוי וקערה שניקבו מלמעלה טמאין מלמטה טהורין נסדקו אם יכולין לקבל את החמין כצונן טמאין ואם לאו טהורין ר' אלעזר בר' צדוק אומר הכוסות הצידונים החתוכין טהורין מפני שסורחים את הפה וחכמים מטמאין. פי' ניטלו שוליו ולא ניקב אלא ניטלו מסביב. לשולים. כמו לא שולים ודכוותה בפ"ק דנדרים (דף יא:) לקרבן כמו לא קרבן. מלמעלה טמאין. דאכתי חזו מלמטה טהורין דתו לא חזו. את החמים סדק של כלי זכוכית דרכן להחם כנגד החמין. שסורחין. פי' בערוך דחי"ת במקום כ"ף כאילו יאמר סורכין:

משנה ד[עריכה]

קטנה. משמע בתוספתא הניטלת בידו אחת:

גדולה. שאינה יכולה להנטל בידו אחת אלא בשתי ידיו:

כבשין. שכובשין הם ירק במלח ובחומץ להתקיים כי ההיא דתנן במס' טהרות (פ"ב מ"א) האשה שהיתה כובשת ירק בקדירה מלשון כבוש הרי הוא כמבושל דפ' כל הבשר (דף קיא:):

אפרכס. כמו עשה אזנך כאפרכסת דבריש חגיגה (ד' ג:) והוא עשוי לריחיים מכניס הרבה ומוציא קמעא:

אשריך כלים. היינו מכילתין דכלים:

שנכנסת בטומאה. שמתחלת אבות הטומאות:

ויצאת בטהרה. שמסיימת באפרכס של זכוכית טהורה:

תניא בתוספ' [שם] צלוחית של שמן ושל יין שניטלו פיה אם ניטלת ביד אחת טמאה ואם בשתי ידיו טהורה. פנס של זכוכית שיש בו בית קיבול שמן טמא בית קיבול נר טהור ואינו טמא אלא המשמש את הצורך. המטה הכסא והספסל והקתדרא ועריסה של זכוכית וכל מדרס כלי זכוכית טמא דתנן לעיל פ' ב' וכל מדרס כלי חרס טמא אית דגרסי טהורים אע"ג דכלי זכוכית יש להם טהרה דכל שיש לו טהרה במקוה טמא מדרס דמקיש משכבו לו מה הוא דאית ליה טהרה במקוה אף משכבו דאית ליה טהרה במקוה מ"מ הואיל וטומאת כלי זכוכית דרבנן לא גזרו עליהן טומאת מדרס. האולר והקולמוס והמטולטלת והמשקלות והעכידים והכן והכנה של זכוכית טהורין. כל הנך שנויים לעיל במתני' פי"ב (מ"ח) אלא דהתם תנן הכידים והכא תניא העכידין והכל אחד. והתם תנן טמאים דבשל עץ אבל הכא בשל זכוכית וטהורים: