משנה כלים כג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כג · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

החרם, טמא מפני הזוטו.

הרשתות, והמכמרות, והמדף, והפלצור, ומצודות הסכרין, טמאיןי.

והאקון, והרטוב, והכלוב, טהורין.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

החרם טמא מפני הזוטו הרשתות והמכמרות והמדף והפלצור מצודות הסכרין טמאין האקון והרטוב והכלוב טהורין.

פירוש הרמב"ם

חרם. שם השבכה אשר יצודו בו הדגים וכן רשתות ומכמרות שם סבכות הציידים והן כולן מל' עברית. אמר (חבקוק א) יגורהו בחרמו ויאספהו במכמרתו ואמר (איכה א) פרש רשת: וזוטו. הוא שפת הסבכה והוא מקום דומה לכלי צר הפה מאד והוא בדמיון בגד ולזה הוא טמא: ומדף. הוא לוח מסובך מעץ ובזה העץ מסובך דבר יחזיק בה הצייד מרחוק וכאשר ינוח העוף בזה הכלי ינתק החוט ויפול עליו זה הלוח: פלצור. הוא מעץ ג"כ יצודו בו העופות: ומצודות הסכרים. מצודות יפסיקו המים בימים עד שיתקבצו שם הדגים ואחר יוציאו המים וישארו שם הדגים וזאת המצודה צורות מפורסמות אצלן ויקראו סכרים להיות חותכים דרך המים וסוכרין מעבריהן כמו (בראשית ח) ויסכרו מעינות תהום: והאקון. הוא הסל אשר יצודו בו הדגים והוא מפורסם אצל הכל: והרטוב. מכלי ציידי העופות והוא מכלי עץ: והכלוב. הוא גאביא"ה בלע"ז מלשון ככלוב מלא עוף (ירמיה ה):

פירוש רבינו שמשון

חרם. מלשון (קהלת ז) מצודים וחרמים רשת העשויה מחוטים הקשורים וכולם מנוקבים בנקבים גדולים אלא שיש במקצתם אריגה עבה כשאר אריגה של בגד ונקרא זוטו והוא בתחתיתו לשון זוטו של ים בפרק אלו מציאות (דף כא:) דהיינו ארעיתו ותחתיתו והיינו דקתני החרם טמא מפני זוטו כדתנן לקמן פרק שמונה ועשרים העושה בגד מן החרם טהור ומזוטו טמא:

הרשתות. עניני מצודות הם:

מכמורות. מיני חכה:

מדף. פירש גאון וכן ערוך לוח של ציידין שצדין בו עופות כיצד מביאין ומניחין תחת הלוח חטין או פתיתים ובא העוף כדי לאכול אותם ונופל אותו הדף עליו ונתפס כל העוף:

פלצור. מין רשת הוא והוא ארוך אמה:

הסכרים. מלשון עושי שכר אגמי נפש (ישעיה יט) ושכר היינו רשת:

טמאים. רוצה לומר בטומאת מדרס אי נמי בשאר טומאות דוקא:

אקון רטוב כלוב. כלי ציידים המה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

החרם - לשון מצודים וחרמים (קהלת ז). רשת עשויה מחוטים נקשרים זה בזה ובו נקבים נקבים, אלא שיש מעט בתחתית הרשת שהוא ארוג כבגד, וקרוי זוטו. והרשת כולה מקבלת טומאה מפני הארוג כבגד שבתחתיתה:

הרשתות והמכמרות - מיני מצודות שצדין בהן חיות ועופות ודגים:

מדף - הציידין שצדין עופות מביאין לוח של עץ ומניחים תחת הלוח ח חטין או פתיתים, והעוף בא לאכול אותם ונופל הדף עליו ונתפס:

פלצור - מין מצודה של עץ:

הסכרין - הסותמים וסוכרים את המים. לשון ויסכרו מעינות תהום (בראשית ח) ט:

טמאים - מקבלים טומאה אם נגעו במת או שרץ:

אקון - סל שצדים בו דגים:

רטוב - סל שצדים בו עופות:

כלוב - עשוי מנצרים של ערבה קלופה או מגמי, ויש חלל כאצבע או פחות בין נצר לנצר, ומניחים שם עופות. וקורים לו בלע"ז גביא"ה. ובמקרא, ככלוב מלא עוף (ירמיהו ה כז):

פירוש תוספות יום טוב

[*והמדף. פירש הר"ב מביאין לוח של עץ ומניחים תחת הלוח וכו'. וכ"כ הר"ש בשם גאון. וכן ערוך. ולישנא קטיעא הוא. וז"ל הערוך. ומביאין לוח של אבן או של עץ. ומעמידין אותו מוטה. והמקום נמוך. וסומכים אותו בעץ. ומניחים תחת כו']:

ומצודות הסכרין. פי' הר"ב הסותמים וסוכרים את המים כו'. וז"ל הרמב"ם מצודות הסכרים מצודות יפסיקו המים בימים עד שיתקבצו שם הדגים ואחר יוציאו המים וישארו הדגים כו':

טמאין. ר"ל בטומאת מדרס. אי נמי בשאר טומאות דוקא. הר"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על הברטנורא) לשון הערוך, ומביאין לוח של אבן או של עץ ומעמידין אותו מוטה, והמקום נמוך וסומכים אותו בעץ ומניחים תחת כו':

(ט) (על הברטנורא)} לשון הר"מ, מצודות יפסיקו המים בימים עד שיתקבצו שם הדגים, ואחר יוציאו המים וישארו הדגים כו':

(י) (על המשנה) טמאין. ר"ל בטומאת מדרס. א"נ בשאר טומאות דוקא. הר"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הַחֵרֶם:    בחמש נקודות דכן הוא בספר מיכה: זוטו. כמו זוטו של ים דהיינו ארעיתו ותחתיחו אבל רש"י ז"ל בר"פ אלו מציאות פי' זוטו לשון גודל ושירוע כמו ואל אצילי ואל זטוטי:

פלצור:    מין מצודה של עץ ארוך כמו אמה:

הסכרים:    ואית דגרסי השכרין בסי"ן כמו כל עושי שכר אגמי נפש:

תפארת ישראל

יכין

החרם:    רשת העשוי מחוטין:

טמא מפני הזוטו:    הוא מטלית קטן אריג שמחובר בשולי הרשת ומשוקע בהמטלית הזה כעין כיס. כדי להניח בתוכו האוכל. כדי לפתות הדגים לתוך הרשת. ואע"ג שאין בהמטלית גע"ג אצבעות. אפ"ה מק"ט. מדיש לו ב"ק כ"ש. וגם בל"ז אפי' לא היה בו ב"ק הי' מק"ט אף שאין בו גע"ג אצבעות. והיינו מדעשאו מתחילה לשם כך כפי הראוי למלאכתו [כשבת ס"ג ב] ואגב מטלית זה כל הרשת המחובר לו מק"ט. מדשניהן עשויין לתכלית א'. הו"ל כל א' כאברי כלי. וגם בל"ז כל המחובר לטמא טמא. [וכפי"א מ"ה. ופי"ב מ"ב] וה"נ אמרינן בקורדם [פ"כ מ"ג] דבמחובר בקביעות הו"ל כולו גוף א' ומק"ט אף הקתא שהוא פשוטי כ"ע. כ"כ הכא אף שרשת לבד אמק"ט [עדיות פ"ג מ"ד] אפ"ה מדמחובר להמטלית בקביעות מק"ט עמו. וכולהו לא דמי לתיבה ומגורות [פי"ט מ"ז] דהתם אין תשמיש שניהן אגוד יחד [וכמ"ש בבועז סי' ג']. מיהו רשת בלי זוטו אמק"ט. משום דכל רשת דגים עשוי מחוטין קשורין זב"ז. ואינן לא קלוע ולא אריג. אבל שאר רשתות שעשויין ע"י קליעת חוטין זב"ז כל קלוע הו"ל כאריג ומק"ט [ועי' פכ"ד מט"ז] חוץ משל צמקים שנקביו רחבים ביותר אינן דומיא דבגד ואמק"ט [כעדיות פ"ג מ"ד]:

הרשתות והמכמרות:    מיני מצודות הן לצוד בהם חיות ועופית. ועשויין מדפי עץ. או מענפי ערבה:

והמדף:    ציידי עופות עושין גומא בקרקע. ומעמידין למעלה מהגומא לוח עץ בשפוע. והלוח הזה נקרא מדף ותומכין הלוח הזה במקל קטן שעומד באמצע הגומא ותחת המקל זה מניחין מאכל וכשבא העוף לתוך הגומא ושומט המאכל מתחת המקל. הרי המקל התומך הדף נופל והדף אחריו נופל ומכסה הגומא והעוף ניצד:

ומצודות הסכרין:    הוא לוח עם נקבים. שאחר שהסיבו את שטף הנהר חוץ מערשו יעמידו לוח מנוקב כזה לרוחב ערש הראשון. כדי שיצאו המים הנשארים עדיין בהערש הזה דרך הנקבים וישארו הדגים נצודים בחרבה:

טמאין:    מק"ט. דכולן יש להן צורת כלי או ב"ק. אבל אמק"ט מדרס מדא"ל עונמ"ל:

טהורין:    מדאין להן ב"ק ולא צורת כלי. [רמב"ם פ"ה מכלים ה"י והי"א]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים