משנה כלים כד א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כד · משנה א | >>
שלשה תריסין הם.
תריס הכפוף, טמא מדרס.
ושמשחקין בו בקונפון, טמא טמא מת.
ודיצת הערביין, טהורה מכלום.
שְׁלֹשָׁה תְּרִיסִין הֵם:
- תְּרִיס הַכָּפוּף,
- טָמֵא מִדְרָס;
- וְשֶׁמְּשַׂחֲקִין בּוֹ בַּקֻּנְפּוֹן,
- טָמֵא טְמֵא מֵת;
- וְדִיצַת הָעַרְבִיִּין,
- טְהוֹרָה מִכְּלוּם:
- תְּרִיס הַכָּפוּף,
שלשה תריסין הן -
- תריס הכפוף - טמא מדרס.
- ושמשחקין בו בקומפון - טמא טמא מת.
- ודיצת הערביים - טהורה מכלום.
לא יעלם ממך בכל זה הפרק השורש אשר קדם זכרו, והוא אמרם "כל הטמא מדרס, טמא טמא מת".
וכן כאשר תשמע תמיד מדבר מהדברים שהוא טמא טמא מת, אין הכוונה שהדבר לא יטמא בטומאה מן הטומאות זולת טמא מת, אמנם הכוונה שזה הדבר לא יטמא במדרס הזב ויהיה מושב, אבל הוא מטמא במת ובשאר טומאות, ובמגע הזב, ויהיה ראשון לטומאה לא אב, לפי השורשים הקודמים בפתיחה.
ואחר שתשמור זה העניין, לא ישאר בזה בלתי ביאור השמות עם ההערה על קצת עניינים.
וכאשר היה התריס כפוף - רוצה לומר הפוך השפה, הנה ראוי למושב, וזה טמא מדרס.
וקונפון - הוא שדה.
ודיצת הערביים - הוא תריס קטן, יקרא "אל-אגפה", אין ראוי לדבר זולת ללעג ולשחוק:
תריסין. מגינים:
קומפון. עמק המלך והוא קומפון דלעיל פכ"ג:
דיצת הערביים. תריס קטן הוא ביותר. אי נמי לפי שעשויה לצידה בלבד ואינה ממשמשי אדם וכל כלי שאינו ממשמשי אדם אינו מקבל טומאה כל עיקר:
שלשה תריסין הן - שלשה דינים חלוקין זה מזה יש בתריסין דהיינו מגינים:
תריס הכפוף - המצויין אצלנו, שמקיפים את האדם משלש רוחות:
טמא מדרס - דעשוי לשכיבה, ששוכבים עליו במלחמה. וכל שכן שטמא טמא מת, דקיימא לן כל הטמא מדרס טמא טמא מת:
שמשחקים בו בקומפון - בשדה של עמק המלך, באים שנים כל אחד חרבו בידו ותריס קטן עגול שאינו כפוף בידו השמאלית, ולמדין להגן כל אחד במגינו שלא יכהו חבירו. וקורין לו אשגרימ"ר בלע"ז:
טמא טמא מת - והוא הדין שטמא טומאת שרץ ונבילה א ושאר טומאות כולן, חוץ ממדרס, שאינו נעשה אב הטומאה אם שכב עליו הזב או ישב, אלא ראשון כמגעו של זב:
ודיצת הערביין - תריס קטן ביותר שהערביים עושים לדיצה ולשמחה ולשחוק, ואינו כלי של תשמיש:
טמא מדרס. כתב הר"ב וכ"ש שטמא טמא מת דקי"ל כל הטמא מדרס כו'. מתני' היא בפ' ו' דנדה [*משנה ג]:
[*בקונפון. והר"ב העתיק בקומפון. וכבר כתבתי בזה בפרק דלעיל משנה ב']:
טמא טמא מת. כתב הר"ב וה"ה שטמא טומאת שרץ כו'. והא דנקט טמא מת משום דאב הטומאה הוא. והכי קאמר אב הטומאה על ידי מת. ולא ע"י זב. רש"י פרק ט דשבת דף פד:
(א) (על הברטנורא) והא דנקט טמא מת, משום דאב הטומאה הוא, וה"ק אב הטומאה ע"י מת ולא ע"י זב. רש"י:
טמא מדרס: וכ"ש שטמא טמא מת וכן צריך לפרש בכוליה פירקי' ולא הוזכר מת אלא משום דע"י מת נעשה אב הטומאה כמו ע"י מדרס אבל לענין שאר טומאות הויין ראשון לטומאה ככל הכלים:
יכין
שלשה תריסין הם: ר"ל ג' מיני תריסין הן. שכל א' חלוק מחבירו בדינו:
תריס הכפוף: שכפוף כמין מרזב שיש לו שולים וב' דפנות והלוחם מעמידו נגד גבהו כדי שיקיפו התריס מג' צדדיו מחץ כי יעוף:
טמא מדרס: מדעשוי לשכוב בתוכו בשדה המלחמה. ואי"ל הרי א"ל להשוכב בתוכו עמונמ"ל. וי"ל הכא עשוי מתחלה גם לתשמיש זה בלילה שאינו שעת מלחמה. [וכמש"ל במרצופין ואינך רפ"כ סי' ט"ז ועי' רמב"ם פכ"ד מכלים הי"א]. מיהו כ"ש דמק"ט משאר טומאות. וכן בכל פרקן כל המק"ט מדרס כ"ש שאר טומאות [כנדה פ"ו מ"ג] ואפי' באין לו ב"ק ורק בנתקלקל הב"ק שלו מק"ט רק ממדרס ולא משאר טומאו' [כרפ"כ]. אולם לרמב"ם [פ"ג מכלים] כללא דש"ס נדה הנ"ל לאו דוקא דהרי גם כלי הבא במדה מק"ט מדרס ולא טומאה אחרת ואין למדין מן הכללות [כעירובין ר"פ בכל מערבין]:
ושמשחקין בו בקונפון: שלובשין השרים כשלוחמין בשחוק בטורניר [עפכ"ג מ"ב]:
טמא טמא מת: בנטמא במת נעשה אב. ומכ"ש בנגע בשאר אה"ט שנעשה רק ראשון. אבל אמק"ט מדרס. ואע"ג דחזי עכ"פ לישיבה עכ"פ מדאינו מיוחד לכך א"ל עמונמ"ל. ואע"ג דעכ"פ חזי לישיבה בלילה שאינו זמן שחוק טורניר [וכדלעיל סי' ג]. וי"ל מדעשוי לשחוק שרים. הוא מקושט ביותר. ואינו יושב או שוכב עליו מחשש שיתקלקלו קשוטיו:
וריצת הערביין: הוא קטן ביותר. ולא חזי ללבשו. וגם לישיבה לא חזי. מדעשוי רק לשחוק הילדי' של הערביין ולא שילבישוהו וא"כ אינו כלי תשמיש כלל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת