עיקר תוי"ט על כלים כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה כלים כד: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) והא דנקט טמא מת, משום דאב הטומאה הוא, וה"ק אב הטומאה ע"י מת ולא ע"י זב. רש"י:

(ב)

(ב) (על המשנה) ג' כו'. והא דלא חשיב עגלה של קטן, דאין חושבין כאן כי אם למנות ג' עגלות שיש להם ג' מינין, ואינו יורד למנות כל העגלות. הר"ש:

(ג)

(ג) (על הברטנורא) לשון מהר"מ, שהיא גדולה ביותר, שמחזקת מ' סאה. כמו אנשי מדות:

(ד)

(ד) (על הברטנורא) ונראה לי דהכי פירושא דבראויים למדרס לא מיירי, דאותן טמאין בכל בין במדרס בין במת, דכל הטמא מדרס כו'. והא דריש פרק כ', צריך לומר דכיון דהיו ראויין לשאר טומאות ונתקלקלו, יצאו מזה הכלל, ונשארו רק בטומאת מדרס. ועתוי"ט:

(ה)

(ה) (על הברטנורא) הבאים להקיז:

(ו) (על הברטנורא) ואומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו. כ"מ:

(ז) (על הברטנורא) והר"מ פירש, ששוטחין עליו הזיתים:

(ו)

(ח) (על הברטנורא) אלא להניח עליו חפצים. מהר"מ:

(ז)

(ט) (על הברטנורא) ובריש פרק ט"ז פירש, כסא של פרקים. והערוך פירש, כורסיא קטן לפני תיבת ס"ת. וז"ל הר"מ, פנקסיות הן כל ב' לוחות מזדווגים יהיו לסופר או לזולתו. ושם פנקס על האמת אמנם הוא לסופר. ואפיפורין הוא כסא של פרקים כאשר יתפשט יהיו ב' לוחות וישב הסופר עליו, וכאשר יתקבץ ישוב לוח אחד:

(ח)

(י) (על הברטנורא) וקשה, מאי שנא מתרבוסין דמשנה ה' דטהורה מכלום מפני שאינה ממשמשי אדם:

(ט)

(יא) (על הברטנורא) יעתיקו אותו על הגמלים. הר"מ. ומהר"מ פירש, שהוא כלי מעור גמלים ומחזיק ארבעים סאה ואינו מיוחד לישיבה, ולכך טהור:

(י)

(יב) (על הברטנורא) ואין המפץ בכלל כלים, ואעפ"כ טמא הוא במדרס מה"ת, דכתיב כל המשכב. וכן במת ובשאר טומאות מדבריהן ככל פשוטי כלי עץ. וזה הכלל גדול כל המתטמא מדרס כו'. הר"מ:

(יג) (על הברטנורא) ולא ידענא זיתים מאי שייכי הכא, דהא לא תנן אלא גתות:

(יא)

.אין פירוש למשנה זו

(יב)

.אין פירוש למשנה זו

(יג)

.אין פירוש למשנה זו

(יד)

(יד) (על המשנה) של ספרין כו'. אינה מיטמאה מדרס שאין משתמש לשכיבה. וטמא טמא מת, שפעמים עושין אותן כמין תיק ונותנה בחיקו ומתחמם בה כמו שאמרו לענין כלאים:

(טו) (על המשנה) והר"מ גרס ליה. ופירש תכריך, תכריכי המת:

(טז) (על הברטנורא) כדלעיל פרק ט"ז משנה ז'. הר"ש. וצריך לומר דלא דמי לתכריך הכלים דמשנה י"ב:

(טו)

.אין פירוש למשנה זו

(טז)

(יז) (על הברטנורא) וכן נראה לקמן פרק כ"ח משנה ט'. הר"ש:

(יז)

(יח) (על המשנה) מהוהה. מלשון תוהו ובוהו. ר"ל דבר שאין בו ממש. מהר"מ:

(יט) (על הברטנורא) עירוב פירושים כאן. שפירוש הראשון והשלישי הוא מהר"ש, ופירוש השני הוא מהר"מ. ועתוי"ט:

(כ) (על הברטנורא) ותימא, דתנא קמא בבגד איירי, ורבי שמעון מיירי בשל מתכות. ובהר"מ בנוסחת ארץ ישראל סיים, ואין הלכה כרבי שמעון. ועתוי"ט: