רבינו שמשון על כלים כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רבינו שמשון · על כלים · כג · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א[עריכה]

כדור. הוא פלוט"א בלע"ז ומחופה מעיר ובתוכו שער:

אימום. דפוס של עור הוא כעין מנעל ומלא בתוכו שער ופיו תפור וכן עושים המנעל כמו שעושין רצענים שלנו בדפוס של עץ:

קמיע. של עור הוא מלא מתוכו קוטו"ן בלע"ז ותולהו בצוארו לנוי:

ובמה שבתוכן. אם נגע אין טמא החיצון שאינו חיבור:

איכוף. כמו אוכף:

אף מה שבחוץ שהתפר מחברו ועושהו אחד:

תני"א בתוספ' [שם פ"ב] הכדור והאימום והקמיע והתפלה וכסת עגולה שנקרעו אם מקבלין מה שבתוכן טמאין ר' יהושע בן קרחה אומר משום ר' אליעזר אף מטבילן כמות שהן. פי' אע"פ שנקרעו והטבילן [י] והוציאן כמות שהן [יא] מה שבתוכן חוצץ דהכל חיבור ומתני' דהכא דלא כרבי אליעזר ובסוף ד' מיתות (דף סח.) אמר רבי אליעזר טהרתן כמות שהן ואין מה שבתוכן חוצץ בשעת טבילה אע"פ שנקרע ועוד תני"א בתוספת"א דלקמן (ב"ב פ"ד) תפלה מאימתי מקבלת טומאה משתגמר מלאכתה קצעה אע"פ שעתיד ליתן בה את הרצועה טמאה מאימתי טהרתה של יד [יב] משתפרד משלש רוחות ושל ראש [יג] משישתייר בה משלש רוחות בין קציעה לחבירתה:

משנה ב[עריכה]

זריז. בערוך פירש דבר שחובשין בו את החמור דכתיב (בראשית כב) ויחבוש את חמורו מתרגמינן וזריז ית חמריה ובלע"ז ציצגל"א. והיא ארוכה של עור ואינה מצויה אלא באשקלון ובריש עושין פסין (דף יח:) והעלה זרזין של תאנה על בשרו:

מדוכה המדית. פי' בערוך או דכו במדוכה והוא ממדי ופרס על שם מקומם נקראת מכתשת חקוקה ויש במקומנו כיוצא בו ואף הנשים יושבות עליו כדרך רכיבה וכותשות בו לפיכך יש עליו תורת מרכב:

עביט של גמל. בכר הגמל מתרגם בעביטא דגמלא (שם לא) ועושה אותו ברדל"א. ובערוך פירש עוצבה מכסה המרכב שהוא בלשון משנה טפיטן של סוס:

בקמפון. פירש בערוך שדה שמשחקין בו פלאון שמו קמפון:

אבל אוכף של נאקה. פירוש טמא מרכב אבל סתם אוכף של חמור יש לו דין מושב דבעינן מרכב המיוחד ובאידך בבא מפרש מה בין מרכב למושב:

נאקה. היינו נאקה דפ' במה בהמה יוצאה (נא:)

תני"א בת"כ (ויקרא טו) אשר ירכב עליו הזב יטמא יכול אפילו ירכב עליו ועל המושב ת"ל מרכב מרכב המיוחד איזהו מרכב המיוחד זריז האשקלוני ומדוכה המדית ועביט של גמל וטפיטן של סוס (בת"כ איתא ר' יוסי אומר טפיטן של סוס טמא כו') טמא מושב מפני שעומדין עליו בקמפון אבל אוכף של נאקה טמא:

תניא בתוספתא [שם] האיכוף טמא מושב [יד] ותחפית שלו טמא מרכב ושאר כל תפיות שבצדדין אם רחבות טפח טמאים ר"ש אומר שלשה מרכב ושלשה מושב זריז האשקלוני ומדוכה המדית והתפית הרי אלו שלשה מרכב. ישיבת הנאקה והסוס והאיכוף הרי אלו שלשה מושב. פירוש האוכף טמא מושב כדמפרש בפרק בכל מערבין (דף כז.) גבא דאוכפא. הסוס טפיטן של סוס. איכוף ולא של נאקה אלא סתם איכוף:

משנה ג[עריכה]

חלק מגעו ממשאו. משא מטמא בגדים ואין מגע מטמא בגדים ובריש מכילתין פירשתי:

תפית של חמור טהורה. פי' בערוך בלע"ז ברד"א והיא של צמר שעושין ממנו לבד וי"מ עצים עשוים על גב החמור למשוי י"ל משום דבעי טפח רחב כדאמר לעיל ושל רחבה טפח וכששינה את הנקבים או שפרצן זה בצד זה טמאה:

משנה ד[עריכה]

של מת. המיוחדין למת טמאין מדרס ובתוספתא מפרש דנשים יושבות עליו:

משבר. יושבות בעת לידתם. על האבנים מתרגמינן מתברא (שמות א):

כורם. מסדר עליו בגדים כדאמרינן פ' רבי עקיבא (דף פח:) מאי משמע דהאי כורם לישנא (דמכניש) דמכבש הוא וכו' שני לוחות הם ומשימין בהם בגדים ומקפלין אותן וקושרין אותם בחבל כי ההיא דתנן פרק תולין (קמא.) מכבש של בע"ב מתירין אבל לא כובשין ושל כובסין לא יגע בו:

אין בהן משום מושב. דאין מטמאין מושב ומתני' דלעיל פכ"ב [מ"ד] דתנן כסא של כלה שנטלו חפויו דמשמע הא לא ניטלו טמא דלא כר' יוסי אי נמי בשאר טומאה מיירי. תניא בתוספ' [שם] הכר והכסת של מת ר' מאיר אומר אינן טמאין מדרס וחכ"א טמאין מדרס מפני שהנשים יושבות עליהם ומבכות את מתיהם והכל שוין שהן טמאים טמא מת:

משנה ה[עריכה]

חרם. מלשון (קהלת ז) מצודים וחרמים רשת העשויה מחוטים הקשורים וכולם מנוקבים בנקבים גדולים אלא שיש במקצתם אריגה עבה כשאר אריגה של בגד ונקרא זוטו והוא בתחתיתו לשון זוטו של ים בפרק אלו מציאות (דף כא:) דהיינו ארעיתו ותחתיתו והיינו דקתני החרם טמא מפני זוטו כדתנן לקמן פרק שמונה ועשרים העושה בגד מן החרם טהור ומזוטו טמא:

הרשתות. עניני מצודות הם:

מכמורות. מיני חכה:

מדף. פירש גאון וכן ערוך לוח של ציידין שצדין בו עופות כיצד מביאין ומניחין תחת הלוח חטין או פתיתים ובא העוף כדי לאכול אותם ונופל אותו הדף עליו ונתפס כל העוף:

פלצור. מין רשת הוא והוא ארוך אמה:

הסכרים. מלשון עושי שכר אגמי נפש (ישעיה יט) ושכר היינו רשת:

טמאים. רוצה לומר בטומאת מדרס אי נמי בשאר טומאות דוקא:

אקון רטוב כלוב. כלי ציידים המה: