(איכה א יג): "'מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי, וַיִּרְדֶּנָּה; פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי, הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר; נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה.'"

"- ה' הביא עליי עונש מכל הכיוונים: ממרום (מלמעלה) שלח אש , ורדה (הדביק אותה) בכל עצמותיי ;   ומלמטה פרש רשת לרגליי שלכדה אותי כשניסיתי לברוח מהאש, והשיבני אחור ;   ועשה אותי שוממה וללא עזרה מאף עם אחר, כמו אישה שהיא דוה (נידה) כל היום , וכולם מתרחקים ממנה."

---

בהמשך לפסוק הקודם , ירושלים מסבירה ומתארת את האסון העל-טבעי שה' הביא עליה: אסון מתואם מכל הכיוונים.

מלמעלה ה' שלח אש, כמו בסדום, (בראשית יט כד): "וה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם"( פירוט ).

וירדנה - כמה פירושים:

1. מלשון רדה = שבר; "וירדנה = וישבר אותה ע"י רידוי ויסורין... שבר כל אחת ואחת [מעצמותיי]" ( רש"י ) .

2. מלשון רדד = הדביק, כמו ב (מלכים א ו לב): "וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב"; " "וירדנה =" "וידביקנה לאש" "בעצמותיי" " (ר' יוסף קרא) .

האש מהשמיים נדבקה בכל עצמות ירושלים, בכל בתיה ורחובותיה.

ה' לא הסתפק באש מן מלמעלה, אלא גם פרש רשת לרגליי מלמטה; רגליי הסתבכו ברשת, וכך ה' השיבני אחור כשניסיתי לברוח מהאש.

כשאדם מוכה באש ולא יכול לברוח, הוא עדיין יכול לזעוק לעזרה; אבל ה' נתנני שוממה - בודדה ורחוקה מאנשים אחרים.

דוה היא אישה במחזור, (ויקרא טו לג): "וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ"; היא כאובה, וגם בעלה מתרחק ממנה. והנמשל, שכל העמים האחרים התרחקו ממני ולא רצו לעזור לי בעת צרתי, כמו ב (איכה א יז): "פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ, אֵין מְנַחֵם לָהּ; צִוָּה ה' לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו, הָיְתָה יְרוּשָׁלַים לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם".

גם היום, תשעה באב ה'תשפ"ד, אנחנו נאלצים להתמודד עם מלחמה רב זירתית , ועם אויבים התוקפים אותנו מכל הכיוונים:

• בטילים מלמעלה - ממרום שלח אש ;
• במנהרות מלמטה - פרש רשת לרגליי ;
• ובבידוד בינלאומי - נתנני שוממה .

אבל יש גם נחמה:

• וירדנה - מלשון רדה = הוציא והסיר, כמו ב (שופטים יד ט): "וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ, וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו". ה' שלח בנו את האש, ולכן ה' גם ירדה ויסיר את האש מעלינו;
• השיבני אחור - מלשון תשובה, כמו ב איכה ה כא: " הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ ונשוב[וְנָשׁוּבָה], חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם"; ה' פרש לנו רשת, רק כדי שנתעורר לשוב אליו.
• כל היום דוה - "כמו אישה נידה, המופרשת מבעלה רק כל ימי טומאתה, וכשתטהר תחזור לבעלה" (פלגי מים) .