לדלג לתוכן

ביאור:איכה א יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

איכה א יד: "'נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ; יִשְׂתָּרְגוּ, עָלוּ עַל צַוָּארִי, הִכְשִׁיל כֹּחִי; נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם.'"

תרגום ויקיטקסט: "- הפשעים שלי רובצים עליי כמו עול המחובר למקל-שקד ביד ה'; הפשעים טיפסו כמו שריגים, עלו על צוארי וחנקו אותי, כך ה' הכשיל את כוחי; וכשנפלתי, ה' נתן אותי בידי אויב שדיכא אותי כך שלא אוכל לקום."


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:איכה א יד.


הפשעים מכשילים את כוחנו

[עריכה]

בפסוק הקודם ירושלים התלוננה על כך שה' הביא עליה אסונות שאי-אפשר לברוח מהם; בפסוק הזה היא סוף-סוף מכירה בכך, שהאסונות האלה באו בגלל פשעיה.

נשקד עול פשעיי בידו

[עריכה]

המילה נשקד מופיעה רק כאן, והמפרשים התלבטו בפירושה.

1. בארמית, ""מסקדא" הוא מלמד הבקר (רש"י), מקל שבאמצעותו הרועה מכה את הפרות כדי לכוונן; לפי זה, נשקד עול פשעיי בידו = הפשעים שלי היו בידו כמו מקל; הוא היכה אותי ב"מקל" העשוי מהפשעים שלי. משל דומה נמצא ב (יחזקאל ז י): "הִנֵּה הַיּוֹם, הִנֵּה בָאָה, יָצְאָה הַצְּפִרָה, צָץ הַמַּטֶּה, פָּרַח הַזָּדוֹן; הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע, לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם".

2. נשקד מהשורש שקד , שענינו השתדלות ומהירות, (ירמיהו מד כז): "הִנְנִי שֹׁקֵד עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה", (דניאל ט יד): "וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ, כִּי צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקֹלוֹ"; לפי זה, נשקד עול פשעיי בידו = בגלל פשעיי, ה' שקד ומיהר להביא עליי רעה.

  • ולדברי חז"ל, אותה שקידה על הרעה היא גם לטובת ישראל: עדיף שהצרה תבוא מוקדם, כך שיתעוררו לתשובה ויהיה להם סיכוי לתקן; ולא תגיע כשכבר יהיה מאוחר מדי לתקן (פלגי מים) .

ישתרגו עלו על צווארי

[עריכה]

ישתרגו - מלשון שריג , ענף של גפן, (בראשית מ י): "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם "; ענף ארוך ומפותל, הנתפס ומטפס על ענפים אחרים. הפשעים שלי הפכו לענפים שהשתרגו וטיפסו על צוארי , חנקו אותי והכשילו את כוחי .

ולאחר שנפלתי מכובד הפשעים שלי, ה' נתן אותי בידי אויב, כך שלא אוכל לקום .

אבל גם כאן יש נחמה: כיוון שירושלים לא יכולה לקום בעצמה, הרי ה' יקים אותה בעצמו, כמו שנאמר ב (עמוס ט יא): "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים ; וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם"(רמ"ד ואלי) .


מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2025-06-29.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הפשעים מכשילים את כוחנו

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/ei-01-14