ביאור:איכה א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איכה א א: "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם?! הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם?! שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס?!"

תרגום ויקיטקסט: איך זה קרה? איך זה ייתכן?! העיר ירושלים - שהיתה מיושבת בעם רב - עכשיו יושבת בדד בלי תושבים! הארץ שהיו מבקרים בה גויים רבים - עכשיו היתה כאלמנה שאפילו בעלה לא מבקרה! הממלכה שהיתה שרה ומושלת על מדינות - עכשיו היתה למס ומשועבדת לאחרים!


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:איכה א א.

דקויות[עריכה]

מבנה הפסוק[עריכה]

הפסוק מתחיל בקריאה "איכה!", איך קרה דבר כל-כך נורא ולא הגיוני?! איך ייתכן שהעיר ירושלים (שהיא משל לאומה הישראלית) נפלה משיא ההצלחה לשיא הכישלון?! בהמשך הפסוק ישנם מספר תיאורים של נפילה זו.

1. בקריאה ראשונה נראה שהפסוק מתאר שלוש נפילות:

  • א. איכה ישבה בדד העיר רבתי עם,
  • ב. היתה כאלמנה רבתי בגויים,
  • ג. שרתי במדינות היתה למס.

כל נפילה מתייחסת להיבט אחר של ירושלים:

  • הראשונה מתייחסת לעם אחד - עם ישראל. בעבר ירושלים היתה מאוכלסת באנשים רבים מעם ישראל, ועכשיו כולם יצאו לגלות והיא בודדה.
  • השניה מתייחסת לגויים רבים - בעבר היו גויים רבים מבקרים בירושלים, ועכשיו אף אחד לא מבקר אותה, כמו אישה אלמנה שאפילו בעלה כבר לא מגיע הביתה.
  • השלישית מתייחסת למדינה - מוסדות השלטון. בעבר ישבו בירושלים שרים ששלטו על מדינות רבות, ועכשיו ירושלים כבושה ואויביה הטילו עליה מס עובד.

בחלוקה זו הרווח הוא שכל מושא מקבל תיאור אישי.

2. אולם, לפי התוכן, מתאים יותר לפרש את המושג אלמנה כניגוד של רבתי עם, ולא של רבתי בגוים שמבטא יותר את ענין השררה והגדולה המתאים לתיאור של המס. לפי זה החלוקה היא:

  • א. איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה.
  • ב. רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס.

אם כן בחלק א' יש שימוש תחבירי כפול במושג 'העיר רבתי עם', המשמש כנושא לתחילת המשפט ולסופו. ההפך מרבתי עם הוא אלמנה: אלמנה היא אשה שאישה עזב אותה עזיבה לא רצונית. הוא מת. שלא כגרושה. והיא נשארה בדד ללא בעלה. והנביא מדגיש את ירידתה ממרובה בעם שלה או הגדולה של העם שלה לאלמנה – הבודדה מבעלה (יתכן שלפי הפירוש של 'מרובה בעמים שונים' הפירוש יהיה שנהיתה לקיצוניות השניה – כאלמנה – ללא הבעל הקרוב שלה. שאפילו האדם הכי קרוב אליה נטשה. לא רק הלא-קבועים). חז"ל אומרים שלא לאלמנה אלא כאלמנה – שעתיד לחזור בעלה. (ע"פ מאמר של מזמור שפורסם באתר הניווט בתנ"ך).

רבתי, שרתי[עריכה]

1. יש אומרים שהסיומת "תי" היא כינוי שייכות: ה' קורא לירושלים "הרבה שלי", "השרה שלי".

2. אולם ע"פ הפשט נראה שהסיומת היא ניקוד סופי.

מס[עריכה]

מס בלשון המקרא אינו מציין רק תשלום כספי, אלא בעיקר עבודות שירות - שירות לאומי אזרחי. בפסוקנו הוא מציין בעיקר את הכפיפות והשיעבוד של ממלכת יהודה לעם אחר, בניגוד למעמדה הקודם כשרה ומושלת.

הקבלות[עריכה]

איכה[עריכה]

המילה איכה מופיעה בכמה פסוקים. חכמי המדרש התייחסו לשלושה (כולל הפסוק שלנו):

  • (דברים א יב): "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם"
  • (ישעיהו א כא): "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה"
  • (איכה א א): "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם"

ודרשו: (איכה רבה א א): "אמר רבי לוי: משל למטרונה שהיו לה שלושה שושבינין: אחד ראה אותה בשלותה, ואחד ראה אותה בפחזותה, ואחד ראה אותה בניוולה. כך, משה ראה את ישראל בכבודם ושלותם ואמר "איכה אשא לבדי טרחכם", ישעיה ראה אותם בפחזותם ואמר "איכה היתה לזונה", ירמיה ראה אותם בניוולם ואמר "איכה ישבה"." וראו גם ג פעמים איכה, הרב משה ארנרייך באתר ישיבה.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פירוש לפסוק הראשון במגילת איכה

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3201_0